סוף לשוטף+90? חוק מוסר התשלומים יסדיר את מועדי התשלום במשק - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף לשוטף+90? חוק מוסר התשלומים יסדיר את מועדי התשלום במשק

פרקטיקת דחיית התשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, שחסרים להם היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום ■ משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30, רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45

תגובות

משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר הביאו היום (ב') לוועדת הכלכלה את חוק מוסר התשלומים. הצעת החוק היא יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שהובאה לדיון בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה באה לתת מענה לאחת הבעיות האקוטיות עמן מתמודדים עסקים קטנים. לפי נתוני הסוכנות - ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום, ממועד ביצוע העסקה.

עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה, מוסדרות בהוראת תכ"מ הקובעת פרקי זמן של 45-24 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית (1.4.2014), מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי הממשלה רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה.

גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.

פרקטיקת דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, שחסרים להם היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.

בעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה - תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן - נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דו"חות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואות שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.

בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס, שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר.

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים, רן קויתי, ציין כי "מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים, ואנחנו מיישרים קו עם הסטנדרטים המקובלים במדינות מפותחות. פיגור התשלומים מוביל למצב אבסורדי בו העסקים הקטנים נותנים אשראי לגופים ציבוריים ולעסקים גדולים, במקום הבנקים. זאת בעוד שעסקים קטנים סובלים מתנאי האשראי הנחותים ביותר".

בהתאם להצעת החוק, מי משלם ותוך כמה זמן?

משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+70.

רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+90.

בעסקאות שמתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני (לדוג' הממשלה), תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני.

גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים, ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

בין עוסקים: שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

במהלך שלוש שנים תתבצע בדיקה על ידי הסוכנות של השפעת הצעת החוק ובעקבותיה יוכלו שר הכלכלה והתעשייה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לשנות מההסדרים בהצעת החוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#