"עובדות הכל כלול": זה מה שמרוויחות המטפלות של הילדים שלנו

"עובדות יותר מ-20 שנה והשכר טיפה מעל למינימום. ככה לא מטפלים בילדים"

ז'נאן בסול
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מעון יום של ויצו
מעון יום של ויצוצילום: אייל טואג
ז'נאן בסול

ההרשמה למעונות היום המסובסדים של משרד הכלכלה, שהיתה אמורה להיפתח בפסח, מתעכבת - ולא ברור מתי תתקיים. חלק מהרשתות המפעילות את מעונות היום לבני אפס־שלוש, כמו ויצו ונעמת, החליטו לעכב את ההרשמה כצעד מחאה - וטוענות כי המטפלות המועסקות על ידן, עומדות בפני קריסה. "אנחנו לא קוסמות, אמנם אנחנו עושות את המקסימום, אך תקן של מטפלת אחת על כל שישה ילדים אינו מאפשר טיפול ראוי בפעוטות", אומרת אורלי שרעבי, מטפלת בעלת ותק של 25 שנה במעון ויצו בתל אביב. "במשרד האוצר והכלכלה מנותקים. אם היו באים לשטח, אולי היו מבינים את התנאים הבלתי־אפשריים, הכוללים מחסור במבנים, בכוח אדם ובתקציבים".

אף שמשא ומתן מתקיים בין הצדדים, הכריזו מפעילי המעונות על החרפת הצעדים, בנוסף לאי-פתיחת ההרשמה: איחור בשעות הקבלה לגן, בשעה 9:00 במקום ב-7:00, וב-26 במאי מתוכננת השבתה של יום שלם במעונות, במטרה ללחוץ על הממשלה להתחייב לטיפול יסודי בבעיות שמעמידות בסכנה את קיומו של ענף מעונות כיום.

באופן היסטורי, מפעילות רשתות שונות את מעונות היום המסובסדים עבור משרד הכלכלה. המעונות מיועדים להורים עובדים - בעיקר אמהות, ובעיקר משכבות מוחלשות - במטרה לאפשר להן להשתלב בשוק העבודה. מסיבה זו משלמים רוב ההורים 1,200–2,300 שקל בחודש, על פי מצבם הכלכלי. דמי הלימוד הנמוכים במעונות של משרד הכלכלה, יחסית לאלה שנגבים בגנים ובמעונות הפרטיים, הפך אותם לנחשקים מאוד.

ואולם הסבסוד הפך את הרשתות המפעילות את המעונות לבנות ערובה השבויות בידי המדינה, שכן משרדי הכלכלה והאוצר אחראים הן על קביעת שכר המטפלות והן על מספר התקנים. לטענת הרשתות המפעילות, הזנחה בת שנים יצרה מצב של תקציבים לא־ריאליים ותקני כוח אדם מצומצמים. כתוצאה מכך, המטפלות נדרשות לעבודה קשה בשכר נמוך, מה שיוצר שחיקה, נטישה של עובדות וקושי בגיוס של מטפלות אחרות במקומן.

"אני קוראת למטפלות שלנו 'עובדות הכל כלול'", אומרת ענת שחף, מנהלת מעון בארגון נשי חירות, ויו"ר ועד העובדים בארגון, שמאוגד בכוח לעובדים. "הן מחנכות, מחליפות חיתולים, מכבסות את הסדינים של הילדים ומנקות את הכיתה. זו הסיבה שאין קופצות רבות על התפקיד. לפעמים אני מקבלת לעבודה את כל מי שדופקת בדלת ומציעה את עצמה, רק אחרי זה אני בודקת אם היא באמת מתאימה. יש מחסור גדול".

ענת שחף
ענת שחף צילום: אייל טואג

שרעבי מכירה היטב את התהליך: "מטפלות וגננות רבות נקלטות לעבודה ואז נעלמות, לכן עובדים עם מה שיש - מטפלת או שתיים פחות, עד שקולטים מישהי. המטפלות שנשארות עושות זאת מאהבת המקצוע, אך התנאים אינם תנאים. אנחנו עובדות יותר מ–20 שנה והשכר שלנו הוא טיפה מעל למינימום. זה שוחק ומתסכל".

טענה נוספת של הרשתות היא שלמרות הביקוש הגדול - אין מספיק מבנים למעונות היום. "השנה נרשמו למעון שלי 170 ילדים, ורק 22 התקבלו", מספרת שרעבי. "צריך לפתוח יותר מעונות, ולהעלות את השכר של המטפלות".

לדברי יו"ר נעמת, גליה וולוך, המצב לא יכול להשתנות ללא תקציבי ממשלה. "משרד הכלכלה קובע סל תעריפים, שכולל את השכר למטפלות, שיפוצים ובניית כיתות חדשות, וממנו גוזרים את תשלומי ההורים. אנו דורשים שיפתחו את הסל ושיחשיבו את החלוקה מחדש".

טרכטנברג: "להקים מועצה לגיל הרך"

לדברי ח"כ מנואל טרכטנברג, יו"ר השדולה לגיל הרך בכנסת, רק פתרון הוליסטי של כלל הבעיות בחינוך לגיל הרך יקפיץ את התחום - "הן מבחינת איכות התכנים והן מבחינת סביבת העבודה של המטפלות", כלשונו. "לא הקצו לנושא מספיק משאבים מלכתחילה", הוא טוען, "וגם עתה יש עוד דרך ארוכה. אנחנו עדים עדיין למעונות שבהם שוהים 35 ילדים עם צוות ללא הכשרה".

ח"כ תומא-סולימאן בכנסתצילום: אמיל סלמן

הפתרון של טרכטנברג הוא הקמת מועצה לגיל הרך במשרד החינוך, ולא במשרד הכלכלה. "למועצה יהיו סמכויות תקצוב וגיבוש תוכנית רב־שנתית, שתטפל בהיבט החינוכי ותדאג למענה הולם להורים וילדים", הוא אומר. "גוף כזה יעצים את יכולת המדינה לטפל במשברים בצורה קוהרנטית. הבעיה לא תיפתר אם תינתן תוספת שכר, כי זהו רק פלסטר. כאן נדרש פתרון כוללני".

לדברי ח"כ עאידה תומא־סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, המחסור החמור בכוח אדם ובמבנים מתאימים מקבל משנה תוקף כשעוסקים באוכלוסייה הערבית. "ההיצע הדליל של המסגרות נמנה פעם אחר פעם עם החסמים העיקריים שעומדים בפני שילוב נשים ערביות בשוק העבודה", היא אומרת. "רק כ-90 מעונות יום פועלים בישובים הערביים, לעומת 1,800 ביישובים היהודיים, זה לא מקרי ששיעור הנשים הערביות העובדות הוא רבע בלבד".

תומא־סלימאן מוסיפה כי אין אבסורד גדול מכך ‏שמשרד הכלכלה מנסה לעודד תעסוקת נשים, ובמקביל מתנער מאחריותו כלפי מעונות היום. "נראה שהממשלה החליטה להסיר מעליה בהדרגה את האחריות למסגרות האלה, ובצעדים חד־צדדיים מעבירה את מלוא האחריות לארגונים המפעילים", היא אומרת, "ראשונים להיפגע יהיו העובדות שיאבדו את מקום עבודתן וההורים שייאלצו לממן מסגרות לא מפוקחות יקרות".

שלוש מטפלות - 
על 30 ילדים

העיצומים והאי־וודאות לגבי גורל המעונות מדאיגים מאוד את ההורים. "אין לי ספק שהמאבק שלהן הכרחי וצודק, רק היום עזבה עוד סייעת בגן של הילדה, אחרי ששלוש אחרות עזבו השנה", מספרת לנה (שם בדוי) אם לילדה בת שנה וחצי בגן נעמת. "הן עובדות קשה, בתנאים לא הגיוניים, וגם נאלצות לספוג את הזעם של ההורים בגלל זה. מטפלת אחת על שישה ילדים זה תקן לא הגיוני. אני מגיעה לגן בבוקר ורואה עשרה ילדים יושבים עם מטפלת אחת, כי אחת המטפלות צריכה להחליף חיתול".

מנואל טרכטנברג
ח"כ מנואל טרכטנברג צילום: אוליבייה פיטוסי

עם זאת, ההורים מתרעמים על הדרך שבה מנהלות המטפלות את המאבק שלהן: "אם הן רוצות להשיג את תמיכת ההורים, הן צריכות לשמור על האינטרס שלהם", אומרת לנה. "העיצומים פוגעים בעבודת ההורים, שזקוקים למעונות כדי לצאת לעבוד. הילדים בגילים האלה זקוקים ליציבות, והעיצומים פוגעים גם בכך".

"בגן של הבת שלי יש ארבע מטפלות על 22 ילדים. בשנה הבאה יהיו שלוש מטפלות על 30 ילדים", אומר שלמה (שם בדוי), אב לבת שנתיים במעון מסובסד. "הצוות אומר שהסיבה היא שלא נותנים להם עוד תקנים, ושבשל הקפאת השכר קשה לגייס מטפלות. אני אמנם לא רוצה שתהיה שביתה - אך מזדהה אתה".

במשרד הכלכלה מתנערים מהטענות האלה. לפי מקור במשרד, רוב התביעות של הרשתות המפעילות מקבלות אוזן קשבת במשרד, והחוליה החסרה היא סיוע האוצר בתקציבים.

ממשרד האוצר נמסר: "משרדי האוצר והכלכלה מנהלים בשבועות האחרונים משא ומתן עם הארגונים המפעילים את מעונות היום, שבמהלכם הוצגו צעדים שיסייעו לארגונים, כמו הפחתת הביורוקרטיה לתוספת כיתה למעון חדש, סיוע בגיוס מטפלות באמצעות משרד הכלכלה והקלת הדרישות לקיום בחינות חיצוניות. אנו קוראים להמשיך במשא ומתן ללא שביתות ועיצומים כדי שלא לפגוע בהורים ובילדים".

ממשרד הכלכלה נמסר: "משרד הכלכלה לא מתקצב את הארגונים, אלא את ההורים. שכר הלימוד מפוקח ונקבע על ידי ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר והכלכלה, וכולל, בין היתר, את רכיב שכר המטפלות — כך שהעלאת שכר המטפלות, משמעו העלאת שכר הלימוד להורים, אלא אם יימצא פתרון תקצוב אחר על ידי האוצר. משרד הכלכלה קובע את התקינה במעונות בהתבסס על המלצות ועדת הסטנדרטים, ושיפור היחס בין מספר המטפלות למספר הילדים נושא בחובו עלויות".

בדבר העברת הסמכות למשרד החינוך, נמסר: "פעוטות בגילי 0–3 אינם נמצאים תחת חוק חינוך חובה ולפיכך אין בהכרח מקום פנוי במעונות המפוקחים לכל ילדה וילד. בנוסף, עלות המסגרת היא על חשבון ההורים. הנושא של האחריות על מעונות היום, נדון באחרונה בוועדה שמינה ראש הממשלה, והיא בחנה אם למרות ההיבטים הפדגוגיים החשובים, יש להשאיר את מעונות היום באחריות משרד הכלכלה, בשל ההיבטים הכלכליים־תעסוקתיים-חברתיים החשובים ביותר, או להפך. הוועדה לא הכריעה בנושא".

מההסתדרות לא נמסרה תגובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker