השנה שבה עלה שכר המינימום, נוספו ימי חופשה והעצמאים קיבלו קצת התייחסות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השנה שבה עלה שכר המינימום, נוספו ימי חופשה והעצמאים קיבלו קצת התייחסות

המושב האחרון של הכנסת, לצד פעילות האוצר וההסתדרות, היה רצוף בצעדי חקיקה שייטיבו עם נשים בהריון, עובדי קבלן ועצמאים ■ לצד חתירה לסייע להורות שוויונית, תוך מינימום פגיעה במעסיקים - השנה האחרונה היתה שנת שיא במתן זכויות לעובדים חלשים

15תגובות

השנה האחרונה מסתמנת כשנה טובה לעובד הישראלי. לא מעט חוקים המקלים על ציבור העובדים אושרו בכנסת או נמצאים בשלבי חקיקה מתקדמים. בין היתר, הועלה שכר המינימום ונחתם הסכם המסגרת הקובע כי עובדי המגזר הציבורי יזכו לתוספות של כ–7.5% משכרם. במסגרת ההסכם, הם גם זכו למענק חד־פעמי של 2,000 שקל. חודש לאחר מכן הוחלט כי גם עובדי הקבלן יקבלו את המענק.

במקביל להסכם השכר, החל השנה פיילוט המאפשר לראשונה לעובדי מדינה לעבוד גם מהבית, בוטלו המכרזים הפנימיים בשירות המדינה, והוקמה בכנסת ועדה לדיון בהעלאת גיל הפרישה לנשים. כמו כן, "רפורמת יום ראשון", שלפיה פעם בחודש יזכו העובדים ליום ראשון חופשי וכך יקבלו 12 ימי חופשה נוספים בשנה - הונחה שוב על שולחן הממשלה. גם העובדים העצמאים לא נעדרו משורת הצעות החוק, ולאחרונה גיבש משרד האוצר המלצות לתשלום פנסיה ודמי אבטלה גם למי שאינם שכירים.

אמיל סלמן

אחד החוקים המעניינים שנחקקו השנה הוא התיקון לחוק החופשה השנתית, שאותו יזמה ח"כ רחל עזריה (כולנו). לפי החוק, מספר ימי החופשה השנתית לעובדים יגדל ל–12 ימים, לעומת 10 ימי חופשה בשנה כיום. לטענת עזריה, המשק רק ירוויח מהצעת החוק, משום שקיים קשר ישיר בין רווחת העובד לבין פריון העבודה שלו. שני ימי החופש הנוספים ייתווספו בשתי פעימות כדי להקל על המעסיקים - ב–1 ביולי 2016, וב–1 בינואר 2017.

השפעה גדולה על העובדים היתה גם לתיקון שיזמו חברות הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) ועליזה לביא (יש עתיד), לחישוב גובה דמי הלידה לעובדות עצמאיות. התיקון החשוב מתקן עיוות רב שנים, שבו גובה דמי הלידה נקבע על פי המשכורת של האם בשלושת החודשים שקדמו ליום הלידה.

יוזמות התיקון טענו כי חישוב דמי הלידה לפי היקף העבודה בחודשים שקדמו ללידה עושה עוול עם העובדות העצמאיות, שנאלצות לא פעם להוריד בהיקף פעילותן העסקית כשהן בהריון. לפי התיקון, דמי הלידה של עצמאיות יחושבו לפי שנת הלידה או השנה שקדמה לה - זו עם ההכנסה הגבוהה מבין השתיים. החוק נכנס לתוקף באפריל 2016.

חוק נוסף שמיטיב עם אמהות, בין אם הן עובדות או לא, הוא עוד חוק שיזמה ח"כ לביא, שלפיו גם לידה של ולד מת תקנה ליולדת את מלוא הזכויות המגיעות לה מהמוסד לביטוח הלאומי: מענק לידה, דמי לידה וזכאות לחופשת לידה, כבר מהשבוע ה–22 להריון. כיום ניתנות הזכויות האלה רק מהשבוע ה–26 להריון. החוק נכנס לתוקף באפריל 2016.

שעת הנקה גם לאבות

מלבד חוקים שאושרו, במושב הקרוב של הכנסת יובאו להצבעה חוקים נוספים שנמצאים בקנה: הצעת חוק חופשת אבהות, שיזמה ח"כ תמר זנדברג (מרצ), שאושרה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, שלפיה אבות יהיו רשאים להיעדר מעבודתם במשך חמישה ימים לאחר לידת בת הזוג שלהם. שלושה ימים ישולמו מימי החופשה של העובד, והיומיים הנותרים ייחשבו ימי מחלה בתשלום.

בנוסף, במסגרת הצעת החוק יינתנו לאבות הטריים שלושה ימי חופשה בתשלום (על חשבון ימי מחלה), לצורך ליווי בת הזוג לטיפולים או לבדיקות - ולא רק לצורך בדיקות מסכנות חיים, כפי שמתיר החוק כיום. ימי החופשה האלה יינתנו בנוסף להיעדרות ביום הלידה עצמו, המותרת לפי החוק.

חוקי עבודה על שולחן הכנסת חוקים והצעות חוק מהשנה האחרונה הנוגעות לציבור העובדים
*הגבוהה ביניהן
הגדלת ימי החופשה השנתית
מספר ימי החופשה לשכירים יגדלו
מ 10- ל 12- ימי חופש בשנה
החו ק ייכנס לפועל בשתי פעימות:
ב 1- ביוני 2016 וב 1- בינואר 2017
אושר
בקריאה שנייה
ושלישית
אושר
בקריאה שנייה
ושלישית
תיקון חישוב דמי לידה
לעצמאיות
גובה דמי הלידה ייקבע לפי המשכורת
בשנה הקודמת להריון וללידה, או
בשנת הלידה עצמה*. החוק נכנס
לתוקף באפריל 2016
חוק חופשת אבהות
הצעת החוק מאפשרת לאבות שבנות
הזוג שלהם ילדו לקבל חמישה ימי
חופשה — שלושה על חשבון ימי
חופשה ושניים על חשבון ימי מחלה
אושר
לקריאה ראשונה
שעת הנקה לשני ההורים
שני בני הזוג יוכלו להיעדר במשך שעה
אחת ביום ממקום העבודה למשך
ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה,
זכות הניתנת כיום לנשים בלבד
אושר
בקריאה ראשונה
תיקון לחוק דמי מחלת ילד
כל אחד מבני הזוג יוכל לקבל תשלום
החל מהיום הראשון של היעדרותו
מהעבודה בשל מחלת הילד — ולא
החל מהיום הרביעי כפי שנהוג כיום
אושר
בקריאה טרומית

>>להגדלת התמונה לחצו כאן

חוק נוסף שיסייע להורות שוויונית של הורים עובדים, היא הצעת חוק נוספת של ח"כ עזריה, שאושרה בקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לפי ההצעה, בני הזוג יוכלו לחלוק ביניהם את "שעת הנקה" - המאפשרת היעדרות של שעה אחת ממקום העבודה למשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, הניתנת כיום לנשים בלבד. כמו כן, כדי לקדם שיח שוויוני, מבקשת הצעת החוק לשנות את המונח "שעת הנקה" ל"שעת הורות", ואת המונח "חופשת לידה" ל"תקופת לידה והורות".

הצעת חוק נוספת שעליה חתומים ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) ורועי פולקמן (כולנו) נקראת "דמי מחלה - היעדרות בשל מחלת ילד", ואושרה בקריאה טרומית. לפי ההצעה, בני הזוג יוכלו לקבל תשלום החל מהיום הראשון של היעדרותם בשל מחלה של הילד, וכך לחלוק בנטל ההיעדרות מהעבודה. בגרסתו הנוכחית, החוק מעודד רק אחד מבני הזוג לטפל בילד החולה, היות שהעובד לא מקבל תשלום עבור היום הראשון שבו הוא נעדר, ומקבל חצי משכורת עבור היום השני והשלישי. רק מהיום הרביעי ואילך הוא מקבל את שוויו המלא של יום המחלה.

פנסיה לעצמאים וסוף ל"שוטף פלוס"

תיקונים נוספים שיצאו לדרך בשנה החולפת משפיעים על עצמאים ועל עסקים קטנים. אחד מהם הוא הגבלת שיטת התשלום המכונה "שוטף פלוס" על ידי גורמים ציבוריים. הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, יחד עם ארגון להב, המייצג עסקים קטנים ובינוניים, יזמו הצעת חוק שתנסה להסדיר את מועדי התשלום לספקים של משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מוסדות ההשכלה הגבוהה וקופות החולים.

ההצעה מעגנת לוחות זמנים למועדי התשלום, לצד הטלת סנקציות על מי שלא עומד בהם - לא יאוחר מ–30 יום מתום החודש שבו הוגש החשבון למשרדי ממשלה, או לא יאוחר מ–45 יום מהמועד שבו התקבלה החשבונית. בעבודות הנדסיות, התשלום יועבר לספק בתוך 70–85 יום.

זמן קצר לפני פסח נחתמו במשרד האוצר עקרונות חוק פנסיה חובה לעצמאים. על פי ההצעה, ההפרשה לפנסיה עד סכום של מחצית מהשכר הממוצע במשק, כ–4,500 שקל בחודש, תהיה 4.45% מהשכר, ואילו מעל סכום זה ההפרשה תגיע ל–12.55%. כלומר, עצמאי המשתכר 7,000 שקל בחודש יפריש כ–200 שקל בממוצע בחודש (4.45% מ–4,500 שקל). עבור 2,500 השקלים הנוספים יפריש העובד כ–313 שקל (12.55%). כך יווצר סכום חובה מינימלי בסך 250 שקלים בחודש כתשלום פנסיה. הרפורמה תכלול גם הטבות מס על קרנות השתלמות, ובהמשך יטופל גם נושא דמי האבטלה לעצמאיים.

פתיחת המכרזים בשירות הציבורי

הישג נוסף - אמנם לקבוצה מצומצמת יותר של עובדים, אך לא בלתי מבוטל - הוא ביטול המכרזים הפנימיים בשירות המדינה. בעבר, משרות חדשות היו נפתחות לעובדי המשרד שבו התפנתה המשרד בלבד, ורק אם לא אוישה היא נפתחה לכלל עובדי המגזר הציבורי (מכרז בין־משרדי), ואחריו לקהל הרחב. ביטול המכרז הפנימי, שנכלל בהסכמי המסגרת שנחתמו השנה בין משרד האוצר לבין ההסתדרות וצפוי להכנס לתוקף בינואר 2017, ייקצר מאוד את תהליך איוש המשרות במשרדי הממשלה.

חדשות טובות נוספות הן שהדיונים הנוגעים לזכויות עובדים צפויים להתמקד השנה גם בגיל הפרישה. באחרונה מינה שר האוצר משה כחלון ועדה שתדון בשינוי גיל הפרישה, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי. הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה עד סוף אוגוסט הקרוב.

89% מהציבור תומך בהתאגדויות עובדים

לפי סקר שערכה המכללה החברתית־כלכלית לקראת 1 במאי, וביצע מכון מדגם, כ–70% מהציבור הישראלי סבור שהמדינה צריכה לתת לאזרח יותר שירותים חברתיים, גם אם בעד תשלום מסים. עוד מצא הסקר כי כ–89% מהציבור רואה בהתאגדויות העובדים החדשות במשק צעד חיובי, שתורם לצמצום הפערים החברתיים.

כמו כן, כ–43% מהציבור סבור שממשלת ימין־מרכז תוכל לקדם יותר צדק חברתי מממשלת שמאל־מרכז. כ–35% סבורים שממשלת שמאל־מרכז תוכל לקדם צדק חברתי וצמצום פערים, וכ–11% סבורים שממשלת אחדות תוכל לעשות זאת. הסקר התבצע בקרב 600 איש, באמצעות שאלונים וסקרים טלפוניים.

רמי הוד, מנכ"ל המכללה החברתית־כלכלית אמר כי "רעיונות שהיו בעבר בשולי השיח הציבורי, כמו השבת משאבי טבע שהופרטו לבעלות המדינה, חיזוק העבודה המאורגנת ומערכת מיסוי צודקת יותר, כבר אינם מאיימים על הציבור". לדבריו, "בישראל מתקיים מהפך שקט אך משמעותי בדעת הקהל בנושאי חברה וכלכלה, גם אם אין לו עדיין תרגום פוליטי ברור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#