"המצב האידיאלי הוא תמהיל בין עבודה מהבית לעבודה מהמשרד"

בשנים האחרונות חל זינוק בשיעור העובדים השכירים שמעדיפים לעבוד מהבית במקום להיתקע בפקקים בבוקר, וטוענים כי בבית הם פרודוקטיביים יותר ■ סקר חדש של חברת עוקץ מראה כי מספר העובדים מהבית בישראל גדל גם בתחומים מפתיעים

ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
ז'נאן בסול

"העבודה הוגדרה מלכתחילה כעבודה מהבית, ויש ימים שהמשרד פשוט ריק כי כולם עובדים מהבית או נמצאים בשטח", מספר ינון גבע, 32, מגבעתיים, המועסק כבר שנתיים כמתכנן ערים במשרד Via Plan שבבנימינה.

גבע הוא רכז תחום ההכשרות במשרד. "עיקר עבודתי היא הכשרות לקבוצות בנושא התחדשות עירונית, ולכן אני מסתובב הרבה בארץ", הוא אומר. "רוב העבודה שלי היא כתיבת דו"חות ומיילים, שאפשר לעשות מכל מקום, לא בהכרח מהמשרד".

ינון גבע, חוקר ג'נטריפיקציה
ינון גבע, חוקר ג'נטריפיקציהצילום: אייל טואג

גבע אינו לבד. סקר שנערך באחרונה על ידי חברת עוקץ מערכות, המתמחה בפתרונות נוכחות וכוח אדם, מצביע על גידול במספר השכירים שעובדים מהבית כיום לעומת המספר ב-2011. הסקר כלל 211 חברות ועסקים במגזר הפרטי המעסיקים כ–7,500 עובדים.

לפי הנתונים, שכיחות ההעסקה מהבית עלתה בחמש השנים האחרונות ב-40% בממוצע בין הענפים. העלייה חלה לא רק בתחומי פרסום ומסחר באינטרנט, אלא גם במקצועות שגרתיים פחות כמו עריכת דין (עלייה של 57%) וראיית חשבון (156%). העלייה בהעסקת עובדים מהבית נגרמת, לדברי מעסיקים, בעיקר בעקבות הרצון לחסוך בעלויות, וגם משיקולי פריון עבודה.

"אני פרודוקטיבית יותר בבית", אומרת אבישג רודיך, בת 39 מירושלים, אנליסטית חברתית בעמותת מידות. "במשרד אני עובדת באופן ספייס רועש שמקשה עלי להתרכז ולכתוב". המשרד נמצא בתל אביב, ורודיך עובדת מהבית יומיים־שלושה בשבוע, גם בשל המרחק הגיאוגרפי. "חזרתי מחו"ל וחיפשתי עבודה במגזר השלישי, אבל מצאתי משרה רק בתל אביב. הסכמנו על עבודה מהבית כבר מההתחלה", היא אומרת.

מלי אלקובי היא מנכ"לית דינמיקס - איזון בין עבודה לחיים פרטיים, ומחברת הספר "גיבורי על והורמונים", שעוסק באיזון בין עבודה לחיים אישיים. לדבריה, "עבודה מהבית חוסכת עמידה בפקקים וזמן התארגנות, ובכלל מורידה את רמת הלחץ בבקרים, במיוחד כשיש ילדים שצריך לפזר לבתי הספר והגנים. העבודה מהבית היא כלי להעלאת הפרודוקטיביות של העובדים. כל המחקרים מציגים עלייה של 40% בפריון כשהעבודה בבית נעשית כפי שצריך. זה כמעט טריוויאלי כי כך יש פחות הפרעה לעובד - פחות הסחות דעת, בזבוז זמן, עצבים ולחץ".

"עם זאת", ממשיכה אלקובי, "המצב האידיאלי הוא תמהיל בין עבודה בבית ובמשרד. כשעובדים רק מהבית נוצר ניכור בין העובדים לחברה, ורמת הפרודוקטיביות יורדת".

"כל המחקרים מציגים עלייה של 40% בפריון כשהעבודה בבית נעשית כפי שצריך". מלי אלקובי
"כל המחקרים מציגים עלייה של 40% בפריון כשהעבודה בבית נעשית כפי שצריך". מלי אלקוביצילום: אייל טואג

גבע מודה שלפעמים הוא מתגעגע למשרד. "בהרבה מובנים יש תחושה שזמן משרד הוא נזיל יותר. כשעובדים מהבית, כל עובד תלוי בסטנדרטים שלו. זה נינוח, ולפעמים נינוח מדי. כל הזמן יש גירויים בבית. לכן אני עובד בבתי קפה או במקום חיצוני, או שהנינוחות הזאת תהרוג אותי".

"באופן אישי אני לא בן אדם של בקרים, ובשעות הערב אני בשיא הערנות שלי, ולכן עדיף ככה מאשר להגיע מנומנם למשרד. בנוסף, מכיוון שאני דוקטורנט, מתאפשרת לי גמישות בחלוקת השעות", סיפר גבע. משמעת עצמית היא חשובה בעבודה מהבית. לדברי אלקובי, הצלחת העבודה מהבית תלויה קודם כל בעובד עצמו. רודיך מסכימה: "קשה להימנע מלעשות כביסה כשאת עובדת בבית. יש מטלות בית שמפתה יותר לעשות מאשר לכתוב, במיוחד אם אני לא יכולה להתרכז ויש בלגן בסביבת העבודה, אבל למדתי לנצל את הזמן נכון. מה שברור הוא שאחרי שהילדים חוזרים אני לא יכולה להמשיך לעבוד".

גם עורכי דין רוצים לעבוד מהבית

מקסון ישראל, חברת היי־טק שעוסקת בפיתוח תוכנה בתחום הרפואי ומשרדיה נמצאים בחולון, אימצה גם היא את מודל ההעסקה מהבית. העובדים מגיעים מאזור המרכז, מחדרה ומחיפה. גילה אפריאת־קורצר, מנהלת משאבי האנוש בחברה, אומרת כי הרעיון הגיע בעקבות גיוס צעירים, שלהם היה חשוב במיוחד לאזן בין עבודה לחיים אישיים. "יש לנו תוכנית עבודה מהבית ליום מלא", היא אומרת. "העובד יכול לעבוד מהבית חצי מהשבוע בתיאום עם המנהל שלו. העובדים ממילא עובדים הרבה מהבית בשל זליגת העבודה לשעות הלילה, מכיוון שאנחנו עובדים הרבה עם חו"ל".

כדי למנוע את הזליגה הזאת ולתאם את הזמינות, החברה קבעה שעות ליבה שבהן כולם צריכים להיות זמינים. "היה לנו חשוב להדגיש לעובדים שעבודה מהבית זה לא יום חופש, ויש פה חשיבות להבניית אמון כדי שהדבר הזה יצליח", אומרת אפריאת־קורצר.

לדבריה, מודל העבודה פועל שנתיים בערך, ומאז שאומץ חל שיפור בשימור ובגיוס העובדים. "זה משפר את הביצוע של העובדים, במיוחד שאנחנו עובדים באופן ספייס ולפעמים אנשים מתקשים להתרכז בשל הסחות הדעת", אומרת אפריאת־קורצר. "כמובן, זה שיפר את איכות החיים של העובדים, מה שמחבר אותם יותר לחברה ומעלה את הפרודוקטיביות".

"במשרד אני עובדת באופן ספייס רועש שמקשה עלי להתרכז ולכתוב". אבישג רודיך
"במשרד אני עובדת באופן ספייס רועש שמקשה עלי להתרכז ולכתוב". אבישג רודיךצילום: אמיל סלמן

ליאורה לבנשטיין, יועצת אסטרטגית וארגונית, מחזקת את דברי אפריאת־קורצר. לטענתה, גם עורכי דין צעירים מציבים איזון עבודה־בית במקום גבוה בסדר העדיפויות, ומעדיפים משרדים המציעים להם שעות עבודה גמישות. לדבריה, "בעלי המשרדים נמצאים בדילמה: מרביתם נוהגים לחייב את הלקוחות לפי שעה, מה שמציב את פרמטר שעות העבודה כחשוב ביותר לרווחיות המשרד, אך עורכי הדין מאבדים מהאפקטיביות כשהם עובדים יותר מ–12 שעות ביום, והזמן אינו מנוצל ביעילות. פעמים רבות עורכי הדין שורפים זמן במשרד רק כדי לא להיות מקוטלגים כמי שעבדו חצי יום. כדאי להתחיל לחשוב אחרת".

איך עושים את זה נכון? לדברי אלקובי, יש להפריד בין עבודה מהבית בנוסף לעבודה רגילה, למשל בערב ובסופי שבוע, לבין עבודה מהבית שנעשית בשעות הליבה. "עבודה במשרה מלאה במשרד ואז השלמה מהבית היא בדיוק ההפך מאיזון", היא אומרת. "השילוב בין עבודה במשרד לעבודה בבית הוא הנכון ביותר הן לעובד והן למעסיק. יש בו רק יתרונות: העובד גמיש ומרגיש בנוח, אך הוא גם יעיל יותר. המעסיק מקבל עובד פרודוקטיבי יותר ומשלם פחות על שעות מבוזבזות בפקקים או בשיחות סרק במשרד. נכון שזה לא מתאים לכל אחד, וכל עובד צריך לבחון היטב מהי שיטת העובדה המתאימה לו, כדי שכל הצדדים ייצאו נשכרים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ