עובדת שטראוס תפוצה ב-100 אלף שקל בגין אפליה בשכרה על רקע מגדרי

בית הדין לעבודה חייב את החברה לפצות עובדת לשעבר שטענה כי פוטרה במהלך חופשת לידה, וכי הופלתה בשכר לעומת עובדים גברים בתפקידים מקבילים ■ עו"ד עדי סקופ: "אנו מקווים שפסק הדין יעודד נשים נוספות להילחם על זכותן לשכר שווה"

ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
ז'נאן בסול

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע פיצויים על סך 100 אלף שקל לעובדת לשעבר של חברת שטראוס, שתבעה את החברה בטענה כי הופלתה בשכרה וכי פוטרה בעת שהייתה בחופשת לידה. הפיצוי נקבע בהסכם הפשרה, ובמסגרתו הוחלט כי שטראוס תשלם גם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.

העובדת הועסקה בשטראוס כמנהלת פרויקטים ומנהלת אתר "שטראוס שלי" עד תחילת שנת 2014, ובסיום עבודתה תבעה את החברה, באמצעות עו"ד עדי לוי סקופ, בטענה כי הופלתה בשכר בשל היותה אישה, וכי עובדים גברים בתפקידים מקבילים קיבלו שכר גבוה יותר. בנוסף, העובדת טענה בתביעה כי פוטרה בשל הריונה במהלך חופשת הלידה, וכי תפקידה הועבר, במהלך חופשת הלידה, לעובדת אחרת.

עובדות במשרדים של חברת היי-טק. למצולמות אין קשר לכתבה
"מעט מאוד עובדות מסכימות להתלונן כנגד המעסיק ולפנות לבתי הדין". למצולמות אין קשר לכתבהצילום: בלומברג

במסגרת התביעה, פנתה העובדת לשטראוס ודרשה מידע בגין שכר של עובדים גברים בתפקידים שווי ערך או שווים בעיקרם, לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד - אולם שטראוס התנגדה למסור את המידע. בפועל, מעט מאד עובדות דורשות את המידע מהמעסיקים שלהן, וגם הדורשות נתקלות לא פעם בהתנגדות מצד המעסיק. כך גם מספר התביעות המגיעות לפתח בתי הדין בשל אפליית שכר נותר נמוך מאד.

בתגובה לתביעה טענה שטראוס כי התובעת לא פוטרה בשל הריונה, אלא כי תפקידה בוטל בשל ארגון מחדש בחברה. לעניין הטענה כי הופלתה בשכרה, טענה שטראוס כי התפקידים שתיארה העובדת כמקבילים לשלה שונים לחלוטין מתפקידה, וכי ההשוואה בין גברים לנשים בחברה "איננה רלוונטית ולמעשה בלתי אפשרית, בבחינת השוואה בין תפוחים לתפוזים".

לפי פסק הדין בדו"ח אחריות תאגידים שפירסמה החברה בשנת 2012, שכר הגברים בחברה גבוה משכר הנשים ב-22%.

לתביעה, הצטרפה להליך נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כידיד בית המשפט, באמצעות הנציבה האזורית של מחוז ת"א והמרכז, עוה"ד שירי לב-רן לביא ועו"ד מיראל נח'ול.

מספר מועט מאוד של תביעות

מאז חקיקת חוק שכר שווה, נדונו בבתי הדין לעבודה מספר מועט מאד של תביעות מכוח החוק, וגם בתביעות מעטות אלו, התובעות נתקלו בקשיים רבים מאוד להוכחת תביעתן, בין השאר משום שנטל ההוכחה מוטל בעיקרו על העובדת, אשר במקרים רבים מתקשה עד מאוד בהוכחת אפלייתה - בין אם לאור סירוב המעסיק למסור לה מידע על שכר עמיתיה הגברים, ובין אם לאור הקושי להוכיח שעבודתה שוות ערך לעבודת עמיתיה הגברים.

תופעת אפליית נשים בשכר נפוצה בשוק העבודה בישראל באופן בולט וקיימת בכלל המגזרים. על פי דו"ח הממונה על השכר לשנת 2014, הברוטו הממוצע לגברים בחברות ממשלתיות עמד על 22 אלף שקל לעומת 15 אלף שקל לנשים, וברשויות המקומיות פערי השכר עמדו על 12 אלף שקל לגבר לעומת 9,000 שקל בלבד לאישה. על פי נתונים משנת 2011, ישראל עומדת במקום השלישי בין המדינות המפותחות בפערי השכר בין גברים לנשים, עם פער של למעלה מ-20%. ב-2013 גברים הרוויחו שכר ממוצע של כ-12 אלף שקל, לעומת נשים שהרוויחו בממוצע כ-8,000 שקל בלבד, פער של 34%. 

תופעה שצריכה לעבור מן העולם

עו״ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, אמרה בעקבות פסק הדין כי ״אפליית נשים בשכרן היא תופעה שצריכה לעבור מן העולם. מעסיקים צריכים לקחת אחריות ולמגר את התופעה. אלו שלא יעשו כן, יצטרכו להצדיק זאת בין כתלי בית הדין״.

ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת, אמרה בעקבות פסק הדין: "לא מתקבל על הדעת שאפילו בשירות המדינה ובשירות הציבורי נתגלו פערים גדולים בשכר בין גברים לנשים, זו אפליה המשקפת קיפוח, ותורמת להעמקתו. הגיע הזמן שמי שעובר על החוק ישלם את המחיר. המדינה ומשרד הכלכלה אחראים על יצירת מנגנון אכיפה שיילחם בתופעה זו ויפעל למען הטמעת השוויון".

עו"ד עדי סקופ, שייצגה את התובעת: "במסגרת ההליך ובפיצוי שנקבע העביר בית הדין מסר ברור: מעסיק שמסרב למסור לעובדת מידע על שכר עמיתיה הגברים, בניגוד לחוק שכר שווה, צפוי לחוב בתשלום פיצוי כבד ביותר. אנו מקווים שפסק הדין יעודד נשים נוספות לא להירתע ולהילחם על זכותן לשכר שווה לעמיתיהן הגברים".

עו"ד איילת גלילי, יו"ר סיעת הליכוד בנעמת, הוסיפה: "חרף קיום תופעת אפליית נשים בשכר עבודתן, מעט מאוד עובדות מסכימות להתלונן כנגד המעסיק ולפנות לבתי הדין, ואחרות שמתלוננות מתקשות מאד בהוכחת תביעתן. אנו מקוות כי פסק הדין התקדימי הזה יעביר מסר לנשים שיאזרו אומץ, יקומו ויתלוננו במקרה של אפליה, ומצד שני שהמדינה תוקיע את התופעה ותמגר אותה".

מחברת שטראוס נמסר בתגובה: "בעקבות מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה, וכי אין כל קביעה משפטית לפיה החברה פעלה שלא כדין. חשוב להדגיש שהשינוי המדובר בתביעה לא קשור כלל וכלל להיותה של העובדת בהריון או אחרי לידה, אלא קשור לשינוי מבנה במחלקה בה עבדה. מתוך רצון טוב לסיים את המחלוקת ברוח טובה, הסכמנו להסמיך את בית הדין לפסוק על דרך הפשרה."

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ