מה קורה לתלמידה מצטיינת שרוצה להצביע בכיתה - ולמה לחברה הערבייה שלה יש יתרון? - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה קורה לתלמידה מצטיינת שרוצה להצביע בכיתה - ולמה לחברה הערבייה שלה יש יתרון?

האיומים על החינוך הטכנולוגי טמונים בעיקר בתפישה מעוותת לגבי מעמד המורה ואטרקטיביות המקצועות בענף, לפי מחקר שערכה ענת אבן זהב מהטכניון ■ הפתרון חייב לשלב את כל בעלי העניין - בתור התחלה אפשר לחפש רמזים אצל מי שדווקא מצטיינות בתחום - התלמידות הערביות

16תגובות

"בכל פעם שאני מצביעה בכיתה אני חושבת על התשובה אלף פעם לפני שאני עונה, כי אם אטעה המורה תגיד, 'לא נכון', וכל הילדים האחרים בכיתה יזכרו לי את זה לשבועיים הקרובים".

כשנערה חכמה, רהוטה ומצטיינת בלימודים מספרת לנו דבר כזה, קשה שלא להסיק כי לנערות רבות אחרות בטח קשה עוד יותר. "אני לא יודעת למה בנות לא בוחרות במקצועות מדעיים, אבל כשיש רק עוד שתי בנות בכיתה ו-20 בנים, את נוטה לשאול פחות שאלות, ואז אי אפשר באמת ללמוד", מוסיפה אפרת, בת 16 מתל אביב, שלומדת בתוכנית חמד"ע למצטיינים במדעים (מרכז שוורץ־רייסמן לחינוך מדעי) ושואפת להתחיל בלימודי התואר הראשון בפיזיקה עוד לפני סיום התיכון.

ענת אבן זהר
אייל טואג

אפרת, שלדבריה התאהבה במדע כשקראה על אלברט איינשטיין ועל תורת היחסות הפרטית והכללית, אומרת שהיא רוצה שבנות לא יהססו ללמוד מדעים, שיעשו מה שהן רוצות בלי להתחשב בלחץ מהסביבה. "אבל אני לומדת בתיכון במרכז תל אביב, בכיתה ש-60% ממנה הולכים לחמד"ע, אז אני בסביבה שונה. מהחברים יש בעיקר תגובות מעודדות. ההורים חושבים שאולי זה קשה מדי, אבל אני חושבת שאני יכולה לעשות את זה".

אפרת ונערות נוספות שלומדות במגמות מדעיות וטכנולוגיות מעוררות הערכה ואופטימיות רבה לגבי יכולתן של תלמידות להצטיין במקצועות בעלי מיעוט נשים בדרך כלל, ומיעוט כללי של תלמידים.

אינפו - הסיכונים האסטרטגיים לחינוך הטכנולי-מדעי בישראל
מעמד מקצוע ההוראה
מגוון מצומצם של הזדמנויות קידום, מעמד בחברה,
 שכר ותנאי עבודה

הדימוי של החינוך הטכנולוגי
הביקורת על הסללת מגזרים גרמה לצמצום מגמות
 מקצועיות והכשרה מעשית

תפישות שליליות
המקצועות המדעיים נתפשים כקשים, לא אטרקטיביים
 ולא פופולריים

פערים מגזריים
ייצוג נמוך של פריפריה כלכלית וחברתית — חרדים,
 נשים וערבים )יוצאות הדופן: ערביות(

הרחק משם, בגליל התחתון, עאישה עבד אלחלים, תלמידת כיתה י"א במגמת כימייה ומחשבים בכפר מנדא, באה מרקע כלכלי־חברתי שונה, ומספרת כי הוריה עודדו אותה ללמוד במגמה. "אני אוהבת מחשבים מגיל צעיר", היא אומרת. "אלה מקצועות טובים שתהיה לי בהם עבודה בעתיד. אבא שלי אמר לי, 'עשי מה שאת רוצה - יהיה קשה, אבל תוכלי להצליח'. הוא חושב שבעתיד אוכל לעבוד בהיי-טק".

חברתה לכיתה, שרה קאדאח, מסכימה: "זה מקצוע חזק. בחרתי במגמה כי אני רוצה ללמוד הנדסת מזון, והם דורשים לימודי פיזיקה. ההורים מעודדים ותומכים. בן דודי אמר לי שזה מקצוע טוב, ואני רציתי לנסות את זה", היא אומרת.

התחזית: מחסור של 3,000 מורים עד 2020

שרה קאדאח

החינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל, בדומה לשאר העולם, סובל מקשיים. שיעור התלמידים בתיכון שבוחרים ללמוד חמש יחידות במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומקצועות הנדסיים נוספים הוא נמוך. שיעור הנבחנים בבגרות במקצועות מדע וטכנולוגיה ברמת חמש יחידות ב-2013 היה 8% בפיזיקה, 8% בכימייה, 9% במתמטיקה, 6% במדעי המחשב ו-3% באלקטרוניקה.

התוצאה של השתתפות מועטה זו היא מחסור כרוני במהנדסים ומדענים, במתמטיקאים ובמתכנתים, מה שפוגע בשוק התעסוקה המשווע לבעלי מיומנויות גבוהות, ומכאן - בתחרותיות ובצמיחה. הקושי הזה לא ייחודי לישראל: בארה"ב הקים הנשיא כוח משימה לטפל בבעיה, חברות במגזר העסקי משקיעות כסף ומשתפות פעולה עם עמותות וממשלות כדי לקדם את החינוך הטכנולוגי.

אחת החולשות הבולטות בלימודים אלה בעולם היא תת־ייצוג של נערות ונשים במקצועות המדעיים־טכנולוגיים. בארה"ב, באוסטרליה, באירופה ובמקומות אחרים נערכים מחקרים ומושקעים משאבים רבים כדי לנסות לסגור את הפער, מתוך הנחה שתת־ייצוג משמעו פוטנציאל רב לשיפור המצב.

שיעור הבנות בלימודי חמש יחידות בגרות מכלל התלמידים במגזר שלהן
מדעי המחשב: יהודיות 31%, ערביות 53%
מתמטיקה: יהודיות 47%, ערביות 60%
פיזיקה: יהודיות 27%, ערביות 57%

במחקר שנושאו ניהול סיכונים של החינוך למדע וטכנולוגיה, שערכה ד"ר ענת אבן זהב במסגרת הדוקטורט שלה בטכניון, נעשה לראשונה שימוש בניתוח אסטרטגי המקובל יותר עבור ארגונים ומערכות עסקיות. תוצאות המחקר עשויות להיות בעלות יישום והשלכות לא רק בישראל, אלא גם עבור מערכות חינוך ברחבי העולם.

אבן זהב, שעושה את המחקר בפקולטה לחינוך במדע וטכנולוגיה תחת הנחייתה של פרופ' אורית חזן, הדקאנית היוצאת, זיהתה ארבעה סיכונים אסטרטגיים משמעותיים. סיכון אסטרטגי הוא כזה שעלול לסכל את השגת יעדי המערכת. היעדים המוצהרים של שר החינוך, נפתלי בנט, הם להגדיל את מספר הלומדים במקצועות אלה ל–25% מכלל התלמידים.

"בעצתה של פרופסור חזן, עשינו ניתוח SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים), כלי שמקובל במגזר העסקי. משתתפי המחקר ניתחו מנקודת מבטם את ארבע הנקודות האלה", מספרת אבן זהב.

אחת ההחלטות החשובות, לדבריה, היתה שיתוף של בעלי עניין (stakeholders) נוספים: "החלטנו לשמוע גם אנשי תעשייה, פילנתרופים, אנשי צבא ואקדמיה. בישראל, צה"ל נכנס לבתי ספר ויוזם תוכניות משלו, משתתף בתהליך הלימוד וההוראה וגם במיון. הפילנתרופיה נותנת כסף ויוזמת תוכניות כמו קדימה מדע וקרן רש"י. אנשי אקדמיה אחראים על הכשרת מורים, אנשים ממכון ויצמן ואוניברסיטאות אחרות. היה מעניין גם לשמוע אנשים מהתעשייה. חברות כמו נס ואינטל נמצאות במערכת החינוך דרך פרויקטים שהן מפעילות, שנועדו לעודד את התלמידים לבחור במקצועות המדע והטכנולוגיה בתיכון".

עאישה עבד אלחלים

בראיונות שנערכו במחקר זיהו המשתתפים 43 גורמי סיכון, ואלה חולקו לקטגוריות והופצו מחדש בשאלון שבו המשתתפים התבקשו לדרג את הסיכונים.

באופן מובהק, הסיכונים האסטרטגיים העולים במחקר הם תפישתיים: מעמד המורה בחברה הישראלית, הדימוי של החינוך הטכנולוגי, תלמידים התופשים את המקצועות המדעיים כקשים, ופערים מגזריים - פריפריה, ערבים, חרדים ונשים.

לחינוך הטכנולוגי שני אתגרים גדולים כיום, אומרת אבן זהב: תחזית למחסור של 3,000 מורים בתחום עד 2020 ושיעור נמוך של תלמידים שבוחרים במקצועות אלה.

לאחר שמיפית את הסיכונים, מה עושים?

כך יקודם החינוך הטכנולוגי - המלצות פעולה

ניידות מורי מדע וטכנולוגיה
שילוב קריירת הוראה ותעשייה והתנסויות
מקצועיות
חשיפת תלמידים לתעשיית ההיי־טק
יוזמות משותפות, מפגשים במקום העבודה וסיורים
במוזיאוני מדע
השתכרות משולבת
שיפור ההכנסה באמצעות תעסוקה בתעשייה
קידום מגזרים המיוצגים בחוסר
שיתוף פעולה הדוק עם צה"ל, התעשייה וארגונים
פילנתרופיים להגדלת השתתפות תלמידי פריפריה
מסלולי לימוד אטרקטיביים וייעוץ קריירה
בהקשר לשוק העבודה הנוכחי והעתידי, בשיתוף
גורמים בצה"ל ובתעשייה
הקמת מועצה לאומית בשיתוף בעלי העניין
כדי ליצור המשכיות, ולמנוע שינויים תכופים
בתוכניות לאומיות

"ניגשים למשתתפי המחקר, והם מציעים דרכי תגובה. למשל, השתכרות משולבת, שבה מורים בעלי שכר נמוך יכולים לשלב עבודה אחרת - לעבוד חלקית במערכת החינוך וחלקית בתעשייה. זה דורש שיתוף פעולה מצד התעשייה. דיברו גם על הקמת מועצה לאומית לחינוך, שבה יפעלו בעלי העניין בשיתוף פעולה. זו תהיה מועצה כמו המל"ג, שאינה תלויה פוליטית בשינויי תוכניות ותקציבים תכופים", אומרת אבן זהב 

מה בעצם עוצר בנות מלהיכנס לתחומים האלה?

"יש שלושה מחסומים: חסם חברתי, שאפשר לראותו בכך שלכאורה יש למקצועות האלה הילה עם אופי גברי. השני הוא אנושי: המקצועות האלה נתפשים כקשים, לא רק על ידי תלמידות אבל לבנות יש טבע פרפקציוניסטי ורצון לקבל ציונים גבוהים, ולכן הן פורשות מהר יותר מבנים אם הן לא מקבלות ציון גבוה.

"לבסוף, יש חסם תהליכי. הנטייה של בעלי תפקיד בבית הספר, כמו יועצים ומנהלים, לייעץ לתלמידות לבחור במקצועות עיוניים ורכים. כנגד כך הצגנו פתרונות של פיתוח יכולת ומסוגלות, ולא להוריד ילדים למגמות נמוכות יותר".

לולה גרה

"הייתי הולכת להורים - ולא לשר החינוך"

אחד הממצאים המעניינים שעלו במחקרים קודמים ויכול לשמש כיוון למציאת פתרון, הוא ההעדפה הבולטת של תלמידות ערביות למקצועות ריאליים יותר מתלמידות במגזר היהודי.

נתונים מדו"ח שהזמין משרד המדע בנושא מראים כי נכון ל-2011, שיעור הבנות במגמה עיונית־מדעית בתיכון בחברה הערבית גבוה בהרבה מזה של הבנים: 64% מהבנות לעומת 36% מהבנים; 60% מהתלמידים בחמש יחידות במתמטיקה הם בנות; 57% פיזיקה; 53% במדעי המחשב ו-18% באלקטרוניקה. בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מדעית מובילות הבנות עם 71% לעומת 60% מקרב הבנים; וכך גם בשיעור העמידה ברף הקבלה למקצועות המדע באוניברסיטה - 59% לעומת 49%.

לעומת זאת, בחינוך העברי, כפי שהוא מוגדר בדו"ח פני החברה בישראל ל-2011, 27% מלומדי חמש יחידות פיזיקה הם בנות, ושיעורן דומה בלימודי המחשבים. שיעור הנערות שלומדות מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד דומה לשיעור הנערים - 47%.

נערות גם נוטות לבחור פחות במקצועות מדעיים שקשורים לתעשיית ההיי-טק: נערות הן 37% מלומדי חמש יחידות בפיזיקה ו-31% מתלמידי חמש יחידות במדעי המחשב. לעומת זאת, במקצועות ביולוגיה וכימיה הרוב המכריע הן נערות.

כך, קאדאח ואלחלים מכפר מנדא אכן לומדות במגמה מדעית שבה 15 בנים ו-15 בנות, לעומת שלוש תלמידות בלבד מתוך 19 תלמידים בכיתה של אפרת בתל אביב.

ליליאן אל־חאג', בת 18 מכאבול, שסיימה בשנה שעברה לימודים במגמת פיזיקה־מחשבים בבית הספר אל־בשר למצטיינים במדע בסכנין, אמרה: "האווירה מעודדת לימודי מדעים, המורים תמיד עודדו אותנו, ולא הרגשתי שיש אפליה. הכיתה היתה חצי-חצי - עשרה בנים ועשר בנות. תחום המדעים מעניין ומאתגר אותי. אני גם אוהבת שפות וספרות, אבל מרגישה את עצמי ומגשימה את עצמי בתחומי המחקר". אל־חאג' נרשמה ללימודי רפואה, והיא רוצה להמשיך במחקר.

מדוע נערות במגזר הערבי נוטות יותר ללמוד מדעים וטכנולוגיה? האם אין בסביבה מסרים שליליים? "כל מי שמכיר אותי יודע שזה מתאים לי. סבא וסבתא שלי אמרו שאולי עדיף ללמוד משהו קל יותר, וללכת להיות מורה, אבל אמא, אבא, חברים - כולם עודדו אותי", אומרת אל־חאג'.

לולו ג'רה מהיישוב ג'ת באזור המשולש היא מורה לפיזיקה בבית ספר תיכון בזמר. זהו בית ספר ממלכתי רגיל. היא זוכרת שמאז שלמדה בתיכון במגמת פיזיקה היה מספר שווה של בנות ובנים בתחום. במגמת הפיזיקה בשכבת י"א שבה היא מלמדת יש 66% תלמידות. "זה לא מיוחד לבית הספר שלנו. אין כאן סטיגמה שפיזיקה זה מקצוע לבנים. הדעה היא שזה מקצוע למצטיינים. הבנות בכיתה ט' רוצות להיות מצטיינות, ויש ביניהן תחרות גדולה. כל הבנים והבנות שאני מכירה רוצים ללמוד רפואה או הנדסה, אז אין להם ברירה - צריך בגרות טובה וציונים גבוהים".

האם הגורם הוא הסביבה, המורים או הבית?

ג'רה: "התלמידים מקבלים הרבה עידוד ומתחנכים בבית לזה. כשהייתי קטנה, האח הגדול דחף אותי לכיוון רפואה, אחר להנדסה אזרחית, והמורים גם תמכו. מספר הנשים הערביות והערבים באופן כללי שהולכים לעבוד בהיי־טק גדל והולך. אני רואה את זה בסביבה שלי - בנות בתיכון חולמות על זה".

מה היית מציעה לשר החינוך לעשות כדי להרחיב את הגישה הזאת לכלל האוכלוסייה?

"הייתי הולכת דווקא להורים, ולא לשר החינוך. צריך מוטיווציה פנימית אצל התלמידים, וזה משהו שמשיגים מההורים. גם בבתי הספר עצמם יש הרבה מורים שלא מאמינים שבנות יכולות להצליח במקצוע זה או אחר. היה מחקר שהראה שבגיל בית הספר היסודי מורים נותנים לבנות ציונים טובים פחות בחשבון.

"זו נקודה להתחיל ממנה - למה לשתול במוח של ילדה קטנה שהיא לא מסוגלת ללמוד פיזיקה או מתמטיקה? צריך לתת להן את החופש הכללי לבחור מה שהן רוצות. אני מאמינה שנגיע למצב שבו כל ילדה תוכל לבחור מה שהיא רוצה, לא תחשוב שהמקצועות לא מתאימים לה. צריך להתחיל לעודד למדעים מגיל קטן".

את למדת הנדסה באוניברסיטה, אבל בסוף הגעת להוראה. מדוע?

"למדתי הנדסה בטכניון, וכשסיימתי את התואר מצאתי עבודה כמורה מחליפה באופן זמני עד שאמצא עבודה במקצוע. אבל התאהבתי בהוראה".

גם אפרת מתל אביב וגם ליליאן אל־חאג' מכאבול חושבות שהנטייה של בנות לחשוש מהקושי שבמקצועות היא לא רצויה: "כל העניין זה תירוצים - קל להגיד לא למדעים, אבל למה לא להיפתח לצד השני. יש פוטנציאל אדיר בכל אחת מאתנו. זה משהו שהן לא גילו על עצמן כשבחרו ללמוד דברים אחרים כי הם קלים יותר", אמרה אל־חאג'.

"הכשרה ומתן כבוד למורים"

אבן זהב היתה בעבר מורה למתמטיקה, ובעקבות נסיעה לארה"ב התחילה ללמד מתמטיקה באוניברסיטה. היא בעלת תואר שני במינהל עסקים ותואר שלישי בהוראת המדעים. המפתח הקריטי לטיפול בסיכונים, היא אומרת, הוא שילוב ושיתוף פעולה של כל המשתתפים ובעלי העניין. היא מזכירה את הביקורת על מעורבות של גורמים פרטיים ועמותות מערכת החינוך, אבל אומרת: "זה בסדר שכולם נמצאים במערכת החינוך, אבל צריך לעשות את זה בדרך נכונה, כי יש מתחים ובעיות. השיתופיות רצויה.

"מערכת החינוך לבדה לא תוכל לפתור את בעיית הסיכונים לחינוך טכנולוגי ומדעי. יולי תמיר (לשעבר שרת החינוך וכיום נשיאת מכללת שנקר) אמרה שמערכת החינוך משקפת את החברה, אז צריך קודם לתקן את החברה". המעורבות של המגזר השלישי צריכה להיעשות תחת יד מחליטה ומכוונת של משרד החינוך, לדבריה. "זו לא הפרטה", מצטטת אבן זהב את מנכ"לית משרד החינוך.

במחקר שלה השתתפו הרבה מורים למדע וטכנולוגיה, שלדבריה קולם לא נשמע בדרך כלל בוועדות. "היה לי רצון להשמיע את קולם. יש להם רעב להכרה ציבורית במעמדם. אם המעמד הציבורי של המורים היה גבוה, אז גם השכר היה גבוה, היו מגיעים מורים נפלאים.

"ממצא שני שאני מתחברת אליו אישית הוא הכרה בצורך של מורים לקידום בקריירה. לא כולם רוצים במסלול הקריירה הרגיל של רכז תחום או ניהול בית ספר. הם רוצים התפתחות בתחום המקצועי, רוצים לעשות מחקר, שהמערכת תזמן הזדמנויות להתפתחות בקריירה".

איך מטפלים בבעיה של מעמד המורים? זה אחד הסיכונים הכי מוכרים לכולנו.

"רואים שמערכות חינוך מצליחות בעולם שמו דגש על שני דברים: האטרקטיביות של מקצוע ההוראה והאפשרויות לקידום המורה. אטרקטיביות מושגת באמצעות תפקידי הובלה במערכת, התפתחות במערכת. זה מה שקורה בפינלנד, יש המון אוטונומיה. פינלנד עשתה מהפכה בסוף שנות ה-70 - מערכת חינוך אחידה, ומהתחלה שמה דגש על מעמד המורה, עם אוטונומיה ודרישה לתואר שני".

מעמד המורה בפינלנד הוא מהגבוהים בחברה. האם זו ביצה או תרנגולת? אולי בגלל שהמורים טובים יש להם מעמד גבוה?

"מעמד המורה אכן התקבע בחברה הישראלית, אבל אפשר לשנות אותו, אם למשל נפגוש בבתי הספר מורים משכילים בעלי תואר שני, לכולם, כולל מורי יסודי. המורים האלה נדרשים גם לעשות מחקר - תואר מחקרי.

"הנושא של מכללות ההוראה בישראל בעייתי מאוד. קל מאוד להתקבל, צריך ציון 400 בפסיכומטרי. הדרישה באוניברסיטאות הרבה יותר גבוהה. אני טוענת שאפשר לטפל בבעיה באמצעות הכשרה ובדרך של מתן כבוד - לתת קידום, אפשרויות להתפתח, ולממש שאיפות לצמיחה ולהתפתחות אישית.

"בנתונים רואים שמי שכבר ניגש לחמש יחידות, בדרך כלל גם מוציא ציונים גבוהים. מדובר ב-9,000-8,000 תלמידים בשנה, זה מספר זעום. במדעי המחשב יש 3,000 תלמידים בשנה. כדאי להגדיל את מספר התלמידים גם אם הציונים יהיו נמוכים יותר".

האם העובדה שהמקצוע נוח כל כך מכניסה פנימה אנשים ברמה לא גבוהה - סוג של משוכה נמוכה שמפחיתה את יוקרת המקצוע?

"גם על אנשי ההיי-טק שמצטרפים להוראה אומרים שהם מחפשים נוחות במקצוע. קשה לשנות את הפרדיגמה הזאת. תוכניות עוז לתמורה ואופק חדש הן ניסיונות להביא למצב כמו ארה"ב. המורים מגיעים לעבודה ב-7:30 ועובדים עד 16:00, חמישה ימים בשבוע, והשכר הוא 60 אלף דולר בשנה. אבל המורים בישראל בוחרים לא נכנסים לתוכניות אופק חדש ועוז לתמורה, כי השכר אולי עולה ב-2,000 שקל (בעקבות הרפורמות), אבל הם עובדים 40 שעות במקום 20 שעות.

"בפינלנד, למשל, נותנים למורים המון חופש אקדמי להשכלה. המשרה קטנה, מעט שעות בשבוע, וזה עובד. בארה"ב ההשתלמויות של המורים מסודרות מאוד, אז יש יומיים בתוך המערכת שנקבעו בתחילת השנה, והילדים מסיימים ב–12:00, והמורים משתלמים עד 17:00. לעומת זאת, בישראל מורים טוענים שהשתלמויות לא ממש אפקטיביות ומשרתות את ההוראה, כל אחד עושה מה שבא לו.

"התפישות לגבי מקצוע השתנו. אנשים מחליפים היום מקומות עבודה בקלות. מקצועות רבים נעלמים בהדרגה בגלל הטכנולוגיה, אבל דווקא אלה שיש בהם מגע אישי כמו רפואה והוראה לא ייעלמו.

"אם אני רוצה שיהיו מורים טובים, הם יכולים ללמוד עוד משהו. בהכשרת מורים המורה יוכל ללמוד פדגוגיה, ניהול וגם מחקר - כמו בתוכנית מבטים מיוזמתה של פרופסור אורית חזן. זהו שינוי מהפכני שיביא לכך שבמקצוע תהיה שונות גבוהה - נשים, גברים, אקדמאים מכל מיני תחומים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם