"על משרד הכלכלה לוודא שאזורי התעשייה בערים ערביות מאפשרים משרות לנשים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"על משרד הכלכלה לוודא שאזורי התעשייה בערים ערביות מאפשרים משרות לנשים"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש - הרשימה המשותפת), קיימה דיון בנושא "קידום העסקת נשים ערביות בתעשיית ההיי-טק"

תגובות

ביוזמת ארגון צופן, הפועל לגשר בין ההיי-טק הישראלי לחברה הערבית, נערך הבוקר (ב') דיון בוועדה לקידום מעמד האשה ושיוויון מגדרי, שבראשה עומדת ח"כ עאידה תומא סלימאן. בדיון נכחו עו"ד מרים כהבא נציבת שיוויון הזדמנויות, נציגי ממשרד הכלכלה, רות פולצ'ק מייסדת ויו"ר ארגון SHE CODES וחבר הוועדה ח"כ נחמן שי. בנוסף, התארחו הח"כים מיכל בירן, איימן עודה, אוסאמה סעדי ויוסף ג'בארין.

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא סלימאן, פתחה את הדיון ואמרה כי "שילוב נשים הוא מדד עיקרי לאופייה ואיכותה של חברה, וכאשר מדברים על שילוב נשים, אנו חייבים גם להתמקד בשילובן בתחום ההיי-טק, שהוא העתיד והוא תחום שמקומו הולך וגדל כל הזמן. היי-טק מאפשר גם אפשרויות קידום וגם אפשרויות השתכרות נאותות, ועל כן חשוב מאוד שילוב הנשים בו באחוזים גדולים ככל האפשר".

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן
יניב רוזנברג

סמדר נהב, מייסדת צופן, אמרה כי "ב-2008 היו אולי 20 נשים ערביות בהיי-טק. היום, בנצרת לבדה יש כמעט 200 נשים בתפקידי פיתוח והנדסה. הן 25% מכח האדם בהיי-טק בנצרת וזה נתון זהה לאחוז הנשים בכלל בהיי-טק בישראל. זה מעיד על כך שאם יש היי-טק נגיש, הוא פוטנציאלי עבור מאות נשים ערביות. המשימה שלנו כעת היא להנגיש היי-טק גם באזור המשולש ובהמשך בערים נוספות".

עו"ד מרים כהבא, נציבת שיויון הזדמנויות, אמרה "צריך להחזיר את האמון, שהיי-טק זה כבר מזמן לא רק תעשיות בטחוניות מה שבמשך שנים היה תירוץ להדרת ערבים מהענף. וגם, לחדד לצעירות ערביות שרבות מהן עושות 5 יחידות במתמטיקה, שיש עוד דברים חוץ מרפואה. במקביל, וזו משימה שלנו, להמשיך לעבוד מול המעסיקים ולהבהיר את חשיבות הגיוון התעסקותי ואת הנחיצות והכדאיות להעסיק ערביות בהיי-טק".

אנשי צופן הציגו בפני הוועדה והמשתתפים בדיון נתונים לפיהם בשונה מהחברה היהודית, בה בנות מהוות רק 30% במגמות ההנדסה והטכנולוגיה, בחברה הערבית 54% מהבנות לומדות במגמות הנדסה וטכנולוגיה. מתוכן 45% זכאיות לתעודת בגרות בהשוואה ל-20% מהנערים הערביים. בנוסף ידוע כי ממוצע ציוני הבגרות של נערות ערביות משתווה לזה נערים יהודיים.

"למרות נתונים מדהימים אלו", נאמר בדיון "אצל רובן המסע הטכנולוגי מסתיים בתיכון. בהגיען לאקדמיה, עדיין נשים ערביות כמעט ולא בוחרות בתארים בתחום המדעים: פחות מ- 5% בוחרות במקצועות ההנדסה. לעומת זאת יותר מ30% הולכות להוראה".

אנשי ארגון she-codes שפועל ברחבי הארץ במטרה לרתום נערות וצעירות לעולם ההיי-טק אמרו כי 15% מהמשתתפות בפעילויות שלהן - שכולן מופעלות על ידי מתנדבים בלבד – הן ערביות, וזאת למרות שעד כה עיקר פעילותם רק בערים הגדולות: חיפה, ירושלים, באר שבע ותל אביב. "כולם נדהמים ומברכים את העשייה שלנו, אבל בסוף כמו הרבה דברים זו שאלה של תקציב וכדי להרחיב את מעגלי החשיפה ולקלוט עוד מתנדבים ולנהל את הלוגיסטיקה, צריך כסף".

ח"כ נחמן שי אמר כי "הסיפור של נצרת כעיר יחידה בישראל עם תשתית היי-טק מראה שיש פה חלק גדול מהפתרון לבעיה: צריך תשתית ונגישות. לא יכול להיות ש60% לומדות בתיכון מתמטיקה ומדעים ובסוף הן מוצאות את עצמן בתפקידים אחרים לחלוטין כמו מורה או פועלת במפעל מזון".

יו"ר הועדה, ח"כ אעידה תומא סלימאן, אמרה כי מדובר בנושא בעל חשיבות אדירה, לחברה הערבית אבל גם למשק הישראלי: "יש מתחת ליד אלפי נשים שיכולות להשתלב בהיי-טק. למה צריך לדבר על ייבוא עובדים מהודו?". סלימאן הוסיפה כי על משרד הכלכלה לוודא שאזורי התעשייה בערים ערביות מוכנים לעתיד, לחברות היי-טק וגם יאפשרו משרות לנשים. "גם למשרד החינוך יש תפקיד מכריע, בחיזוק החשיבות של ההיי-טק בפני תלמידות ערביות. החסם העיקרי אותו עלינו לפתח הוא התלמידות המסיימות את התיכון, עם נתונים טובים יותר משל התלמידים, אך 'נעלמות' ולא נכנסות ללימודים האקדמאיים המובילים להייטק.

"זהו תפקידו של משרד החינוך, ואי אפשר להסתמך על פעילות וולונטריות של ארגונים. משרד החינוך מדבר על חשיבות לימודי המתמטיקה, והנה אוכלוסייה שלומדת, אך לא מקבלת סיוע להמשך. הוועדה תפנה למשרד החינוך בעניין ותעקוב אחר פעולותיו. אחריותה של המדינה היא גם הובלת קמפיינים אשר יספקו לצעירות ערביות גישה אל אותן מודלים לחיקוי שיראו להן כי הדבר אפשרי, אך על המדינה גם לפתח את התשתיות שיאפשרו את כניסת חברות הייטק ליישובים הערביים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#