"יש סקסיזם בהיי-טק - כי התעשייה נשלטת על ידי גברים וקל לקדם אנשים שדומים לך" - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יש סקסיזם בהיי-טק - כי התעשייה נשלטת על ידי גברים וקל לקדם אנשים שדומים לך"

בשנה שעברה השקיעה אינטל בשילוב אוכלוסיות מגוונות בעבודה 300 מיליון דולר ■ 
דניאל בראון, סמנכ"לית הגיוון באינטל העולמית: "רבים חשבו שהמטרה שקבענו לגייס 40% נשים ומיעוטים היא בלתי-אפשרית, אבל הגענו ל-43%"

11תגובות

300 מיליון דולר - זה הסכום שהתחייבה לפני שנה ענקית השבבים הבינלאומית, אינטל, להשקיע בגיוס ובהכשרת נשים וקבוצות אחרות באוכלוסייה, הסובלות מתת ייצוג. מדובר בסכום חסר תקדים בהיקפו שהושקע בתעשייית ההיי־טק העולמית.

אינטל היא אחד מעמודי התווך הוותיקים של העולם הטכנולוגי, חברה חובקת עולם שהרכיבים שהיא מייצרת נמצאים במחשבים אישיים, במכשירים ניידים, ובמערכות רפואיות. צעד זה, ודומים לו שעושות חברות אחרות בעמק הסיליקון, מעיד על עליית המודעות בצורך בגיוון אוכלוסיית העובדים, מתוך ההבנה כי מצוקת כוח האדם האיכותי החסר לא תיפתר ללא שילוב אוכלוסיות המודרות כיום מעולם הטכנולוגיה.

דניאל בראון
תומר אפלבאום

דניאל בראון, סמנכ"לית הגיוון וההכלה של אינטל העולמית ומי שמנהלת את 300 מיליון הדולר שהוקצו לנושא, הגיעה באחרונה לביקור בישראל כדי לבחון את מידת היישום של התוכנית שבראשותה. תפקידה של בראון הוא להחליט כיצד תשקיע החברה בכוח האדם הפוטנציאלי שלה, בהעסקה ובקצב ההתקדמות של עובדים מרקע שונה, וכיצד תשמר עובדים קיימים. בין היתר, היא צריכה להתמודד עם הטענה כי ההיי־טק היא תעשייה סקסיסטית, שלנשים קשה להתקדם בה.

"הסקסיזם אכן קיים, ואני חושבת שראיתי מקרים מובהקים לכך", אומרת בראון בגילוי לב. "עם זאת, אני חושבת שאנחנו רואים מקרים רבים של הטיה שלא במודע. הרי אנשים נוטים להעדיף אנשים שדומים להם, והעובדה שהתעשייה הזאת נשלטת על ידי גברים מביאה אותם להעסיק ולקדם אנשים שהם כמוהם. השאלה היא איך מתמודדים ומתגברים על זה. אחד הדברים שהתחלנו לעשות הוא שבכל פעם שאנחנו מראיינים מועמד, הראיון מתבצע על ידי פאנל מראיינים מגוון - ואז יש יותר פתיחות לקבל אנשים מוכשרים שמגיעים מרקעים שונים".

באחרונה גרם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למהומה כשהציע להביא לישראל עובדי היי־טק מחו"ל. האם עידוד נשים ללמוד ולעבוד במקצועות מדעיים וטכנולוגיים יכול לפתור את בעיית המחסור במהנדסים כאן ובעולם?

"אנחנו מחפשים כישרונות רבים ומגלים שאין הרבה נשים ובני מיעוטים שנכנסים לקריירות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. לקחנו על עצמנו תפקיד חשוב של השקעה בהון האנושי. אפשר לייבא כישרונות כפתרון קצר טווח, אבל אנחנו מאמינים שיש ערך אמיתי בהשקעה בדור הצעיר. כך למשל, באחרונה הכרזנו על השקעה של 5 מיליון דולר בפיתוח תוכנית לימודים במדעי מחשב והנדסה ב–Oakland Unified School District, אחת ממערכות בתי הספר הציבוריים בארה"ב. בנוסף, אנחנו מציעים לתלמידים בתיכון מחנות קיץ בהנדסה ומלגות ללימודים - ואם הם מסיימים את הלימודים בהצלחה, אנחנו מציעים להם משרות באינטל".

מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל בכנס אשדוד לנשים ועסקים 2013
ניר קידר

מידע ונראות הם שני דברים שבראון מדגישה כאמצעי לקידום ושילוב האוכלוסיות החסרות בטכנולוגיה. "הפתגם אומר: 'את לא יכולה להיות מה שאינך רואה', היא אומרת. "אם את לא נחשפת לתחום או אם אין לך מודל לחיקוי מאז שאת קטנה, קשה יותר להיכנס למסלול קריירה כזה. לכן אנחנו מנסים לגרום ליותר ויותר ילדים לראות מה הם יכולים להיות. באחרונה שיתפנו פעולה עם מעצבת האופנה רבקה מינקוף (המעצבת תיקים, אקססוריז ונעליים). אנחנו הולכים אתה לבתי ספר ומלמדים בנים ובנות שכיום גם בעיצוב צריך לדעת הנדסה.

"למה אין מספיק נשים בתעשייה כיום? אני לא בטוחה שאני יכולה להעלות השערות לגבי זה. אנחנו שומעים השערות על כך שלבנות אין מספיק תמיכה בתחומי הלימוד הרלוונטיים בבתי הספר, או שהן מרגישות שאין להן מקום בשיעורי מתמטיקה ומדעים כי הבנים דומיננטיים יותר, אבל אני חושבת שהסיבות רבות ומורכבות יותר".

43% מהגיוסים - 
נשים ובני מיעוטים

מבדיקת תוצאות התוכנית שבאחריותה של בראון עד כה עולה כי לאחר שנה של השקעה העלתה אינטל את מספר הנשים המועסקות בה ב–5.4%. עם זאת, שיעור הנשים בחברה הוא 24.8% - מעט פחות מגוגל, פייסבוק ואפל, שבהן שיעור הנשים המועסקות הוא כ–30%.

אירוע בצ'ק פוינט שיזמה עמותת ITWorks במטרה לשלב נשים ערביות בהיי־טק בישראל
ITWORKS

"אינטל היא חברה טכנית", אומרת בראון, "85% מהעובדים בה הם בעלי תארים בהנדסה או תארים בתחומים טכניים - שנשים לא מרבות לפנות אליהם. יש לנו כ–107 אלפי עובדים ברחבי העולם. הנשים הן עדיין מיעוט, אבל זה משתפר. בשנה שעברה קבענו לעצמנו מטרה לגייס 40% נשים ובני מיעוטים. אנשים רבים, גם עובדים מאינטל, אמרו שזה בלתי אפשרי, אבל הגענו ל–43%. במקביל, קבענו ששיעור השימור לעובדים המגוונים והלא מגוונים יהיה שווה, ואני גאה לומר שבפעם הראשונה השנה, השגנו את מטרת השימור".

למה העובדים האלה עוזבים?

"מכל מיני סיבות - החל ברצון לאזן בין העבודה למשפחה, וכלה באכזבה מהעניין בעבודה. אנחנו מנסים להיות יותר במגע עם העובדים ברמה האינדיווידואלית, לשוחח אתם ולשאול מה עובר עליהם בזמן העבודה, עם מה הם מתמודדים, ולהבטיח שיש להם אוזן קשבת ושניתן לפתור הכל. הבעיה היא שאי־אפשר להגיע לאלפי עובדים דרך עבודה פרטנית כזאת, ולכן צריך לעשות שינוי בתרבות העבודה בחברה. לטעמי, יש להתמקד באוכלוסיית המנהלים, במיוחד הגברים, להעלות את המודעות שלהם לעניין ולחנך אותם מה המשמעות שיש לצוות עובדים מגוון; צריך ללמד אותם איך לנהל עובדים שונים מהם".

כיום מחזיקה אינטל במפעלי ייצור בארבעה אתרים בעולם: ארה"ב, סין, ישראל ואירלנד. כמו כן, לחברה יש פעילות מחקר ופיתוח באתרים רבים ועוד סוגים נוספים של נציגויות בתרבויות שונות. "זה חלק מהאתגר", מסבירה בראון. "אנחנו עושים דברים שיש להם יישום אוניברסלי. למשל, השנה יש לנו תוכנית שבה לכל עובד יש מתלמד שמדריך אותו איך לעבוד בתוך תרבות מכלילה. כחברה, אנחנו מחויבים יותר מכל חברה אחרת לסוגיה הזאת, ולכן אני מאמינה שנשיג את המטרות האלה".

האם זה ריאלי לצפות לייצוג מלא לכל המיעוטים?

"אני רוצה להאמין שכן. האופטימית שבי אומרת שאפשר לראות את זה קורה".

יש לכם דרישות קבלה שונות לבני מיעוטים?

"אנחנו לא מעסיקים את מי שאינם מצוינים, אבל גילינו שאין צורך בהנמכת הרף. אם מנמיכים את הסטנדרטים, עושים עוול לאנשים שנקלטים לעבודה".

מה נחשב להצלחה בעינייך?

"כשיותר אנשים צעירים יאמינו שזו קריירה שאפשר לרכוש, ושעובדים מאוכלוסיות תת־מיוצגות יזכו לאותן הזדמנויות כמו העובדים האחרים. הכל תלוי בהזדמנות להתחרות - אם כולם עובדים קשה, אז אין הבדלים. התעשייה היא מקום מדהים להיות בו".

תעשיית ההיי-טק היא באמת מקום טוב לעבוד בו?

"אני חושבת שכן. יש טענה שהתרבות הארגונית בענף הזה מזעזעת, אבל באינטל - אם את עובדת קשה, השמים הם הגבול. הדברים שאנחנו יכולים לעשות עם טכנולוגיה יכולים לשנות את העולם. האם זו עבודה קשה? בוודאי שכן, אבל היא שווה את זה".

ישראל: בונוס כפול לעובדים שיגייסו נשים

במסגרת פעילותה להגדלת שיעור הנשים העובדות בחברה, אינטל ישראל הודיעה כי תכפיל את הבונוס שמוענק לעובדים שיגייסו נשים לחברה. בנוסף, הוכרז על הענקת מלגות של 130 אלף שקל לסטודנטיות הלומדות הנדסה ומדעי המחשב (השנה הוענקו המלגות לסטודנטיות בלבד, לאחר שהיו מוענקות לסטודנטיות וסטודנטים כאחד).

גם בישראל מעודדים נשים להשתלב בתעשייה כבר מגיל צעיר, ו–400 תלמידות תיכון השתתפו ב–2015 בפרויקט "מובילות לטכניון", החושף את התלמידות למקצועות המדע היישומי, כפי שהם נלמדים ומיושמים בטכניון ובמפעלי התעשייה וההיי־טק. במסגרת הפרויקט, תלמידות מכיתות ז' עד י' משתתפות בעבודה מחקרית בטכניון בהנחיית סטודנטים לתואר שני ושלישי.

בנוסף, אינטל ישראל השיקה את פרויקט "סודקות את תקרת הזכוכית", שהוקם לפני חמש שנים בבית ספר בבת ים - ומאז התרחב לערים נוספות בפריפריה החברתית. התוכנית כוללת תגבור לימודי במקצועות המתמטיקה והמדעים, אימון אישי (קואוצ'ינג) להעצמה אישית והעצמה נשית, מפגשים עם יזמיות ומדעניות, סיורים לימודיים בחברות היי־טק וקורסים לבניית אתרים.

באינטל ישראל מוצעות גם תוכניות שנועדו להקל ולסייע לעובדים הורים ולעובדות שחוזרות מחופשות לידה, בין היתר באמצעות חזרה הדרגתית מחופשת לידה ומשמרות מקוצרות במשך השנה הראשונה אחרי הלידה. יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש, מספרת כי בעקבות התוכנית צנח שיעור הנשירה בקרב עובדות לאחר לידה מ–21% ל–3%, וכי עובדות טענו כי התוכנית תרמה משמעותית לאפקטיביות של חיי העבודה שלהן.

כדי לשמור על איזון נכון יותר בין בית לעבודה, זכאים עובדי אינטל לקבל "יום עבודה גמיש", המאפשר להם לבחור את שעות העבודה המתאימות להם, עם אפשרות לעבודה מהבית.

אינטל ישראל לא לבד. באביב 2013, הכריזה מיקרוסופט ישראל על תוכנית שבמסגרתה עובדת שילדה תהיה זכאית למענק כספי חודשי למימון טיפול בילד עד שנתיים מיום הלידה. בדומה לאינטל, גם מיקרוסופט נתנה לעובדותיה אפשרות לחזור לעבודה באופן מדורג.

כמו כן, אף שבארה"ב אין חוק פדרלי שמחייב מתן חופשת לידה. באחרונה הודיעה פייסבוק העולמית על חופשת לידה בת ארבעה חודשים לכל עובד ועובדת שיחפצו בכך.

לא רק אינטל

השבוע קיימו עמותת ITWorks וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה יום חשיפה לעולם ההיי־טק, שיועד לנשים מהמגזר הערבי. כ-20 נשים ערביות, סטודנטיות למדע וטכנולוגיה ובעלות תארים הגיעו למשרדי צ'ק פוינט בתל אביב כדי לשמוע על אפשרויות תעסוקה בחברה. הן קיבלו סקירה קצרה על המשרות בחברה, תהליך הקבלה וההעסקה, זכו לפגישות אישיות עם עובדים ושיתפו חששות במסגרת פעילות של שולחנות עגולים.

משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות עמותת ITWorks המסייעת להשמת עובדים במגזרים מודרים, ייעצו וסייעו בגיוס המועמדות - במסגרת פרויקט תלת־שנתי להשמת 1,000 בוגרי תארים טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע, בעלות כוללת של 10 מיליון שקלח. מדובר באירוע ראשון מבין סדרת אירועים שמתכננת ITWorks עבור נשים ערביות, במטרה לשלבן בענף ההיי־טק הישראלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#