התמחות בראיית חשבון: בישראל רק שנתיים, באירופה - שלוש שנים לפחות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התמחות בראיית חשבון: בישראל רק שנתיים, באירופה - שלוש שנים לפחות

אל מול הקולות הקוראים לקצר את ההתמחות בראיית חשבון עומדים הנתונים המוכיחים כי ישראל היא המדינה שבה תקופת ההתמחות היא הקצרה ביותר באירופה, אך ארוכה יותר יחסית לארה"ב ■ המסלול הקשה ביותר - בהולנד ובקנדה. הכי קל - בניו יורק

9תגובות

הדיון באורך ההתמחות של רואי החשבון בישראל עולה בכל פעם שעולה השאלה בנוגע למחסור או הצפה בתחום - ולמספר המתמחים הנדרשים בשוק.

בעוד שבשנים האחרונות דווח שוב ושוב על הצפת שוק גדולה, שיוצרת מצב שבו כשליש מבוגרי המקצוע מתקשים למצוא התמחות, הרי שבשנה האחרונה מצטיירת תמונה אחרת, לפיה נתוני הרישום ללימודי ראיית חשבון במוסדות המרכזיים, שיורדים והולכים, יובילו בתוך שנתיים־שלוש למחסור גדול בענף. אחד הפתרונות לנושא הוא קיצור משך ההתמחות משנתיים, כפי שהוא כיום, לשנה וחצי, או אף פחות.

בדיקה שערכה באחרונה מחלקת המחקר של הכנסת עבור ח"כ עיסאווי פרייג' (מרצ), מעלה כי אורכה של תקופת ההתמחות בישראל קצרה בשליש מתקופת ההתמחות הנהוגה באירופה, אך ארוכה יחסית למדינות שונות בארה"ב.

על פי המחקר, כדי להיות רואה חשבון מוסמך בבריטניה דרושות שלוש שנות ניסיון מקצועי לפחות לקבלת התואר, ובנוסף יש לעמוד ב–13 יעדים מקצועיים. בצרפת, נדרשות שלוש שנות הכשרה מעשית, שהאיגוד המקצועי הוא המארגן והמפקח עליהן. בבלגיה נדרשות שלוש שנות התמחות לפחות, ובאוסטריה תואר ושלוש שנות התמחות בביקורת auditing.

איריס שטרק ויזהר קנה
אייל טואג

לשם השוואה, בישראל משך ההתמחות הוא שנתיים, והסטודנטים נדרשים לשתי בחינות חיצוניות, ואין פיקוח ממשי על ההכשרה - לא על ידי לשכת רואי החשבון ולא על ידי מועצת רואי החשבון ומשרד המשפטים. גם בישראל יש לא מעט קולות הקוראים להרחבת ההתמחות לארגונים ולפירמות ולהרחיב את תחומי ההתמחות ולא להגביל אותה רק לתחום הביקורת.

בפינלנד נדרש תואר שני כדי להיות רואה חשבון, בהולנד המסלול קשה יותר - נדרש תואר שני, בין שנה לשנתיים עבודה מעשית ועוד שלוש שנות הכשרה מעשית.

גם בקנדה (אונטריו וקוויבק) לא פשוט - שם נדרש תואר אקדמי רלוונטי, לימודים בתוכנית מוסמך של 12–24 חודשים והכשרה מעשית של 30 חודשים לפחות. ביפן, בדומה לישראל, נדרשים הסטודנטים לבחינות מיון ראשוניות, ואחריהן לימודי ראיית חשבון בתוכנית מיוחדת בת שלוש שנים, וכן שנתיים של ניסיון מעשי.

בניו יורק מספיקה שנת הכשרה

בארה"ב דווקא קל יותר לקבל תואר רואה חשבון מוסמך. בנוואדה, קונטיקט, מיין והוואי נדרשת תוכנית אקדמית בת 150 שעות במוסד המוכר על ידי המדינה, ועוד שנתיים של הכשרה מעשית. בניו יורק, מישיגן, וירג'יניה וקליפורניה נדרשת אותה תוכנית - אך רק שנת הסמכה אחת.

בלשכת רואי החשבון מתנגדים לקיצור משך ההתמחות. נשיא הלשכה, רו"ח יזהר קנה, טוען כי "שנתיים הם המינימום הנדרש. משך ההתמחות צריך להיות שלוש שנים כפי שהוא בעולם. בישראל התקופה קצרה יותר, בין היתר בשל הרצון לפצות את הצעירים על תקופת שירותם הצבאי, לצד הכשרתם הראויה למשימות הנדרשות מהם".

סגניתו, רו"ח איריס שטרק, אמרה כי "תקופת ההתמחות מתאפיינת בשכר נמוך יחסית כיוון שהיא חלק מתהליך הלימוד וההכשרה, שבה ההשקעה בבוגרים רחבת היקף מבחינת זמן ומשאבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#