הביטוח הלאומי מבקש לשנות את המושג "קצבת זקנה" לקצבת אזרח ותיק

ריבי בלר, מנכלית עמותת והדרת: "צעד מבורך אבל יש לנתק את התשלום שאנשים צברו במהלך חייהם, מרמת ההכנסה עד גיל 70, וכך לעודד אזרחים ותיקים להמשיך לעבוד"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

בכנס שערכה עמותת והדרת, הפועלת לשילוב אזרחים ותיקים בשוק העבודה, לפני כשנתיים, פנתה מנכ"לית העמותה ריבי בלר אל מי שהיה אז השר לענייני אזרחים ותיקים אורי אורבך ז"ל וסיפרה כמה נעלבה כאשר הגיעה לגיל 62 וקיבלה מכתב מן הביטוח הלאומי שהסביר כי היא זכאית ל"קצבת זקנה". "אני? זקנה?" שאלה בלר הנמרצת,  והוסיפה - "במציאות שלנו, אנשים בני 62 אינם זקנים". באותו כנס יעשב גם מנכל הביטוח הלאומי, שלמה מור יוסף, שהבטיח לטפל בנושא.

בימים אלה מבקש הביטוח הלאומי תיקון חוק על פיו בכל מקום בו נכתב המושג קצבת זקנה, הוא יוחלף לקצבת אזרח ותיק. בבקשת התיקון מפורט ההסבר הבא: "בשנים האחרונות, נתקבלו פניות שונות המלינות על שימוש לשון החוק במונח 'קצבת זקנה', על מנת לתאר את הקצבה לה זכאית אוכלוסיית המבוטחים.

פנסיהצילום: ג'וינט ישראל

"הסתבר כי השימוש במונח 'קצבת זקנה' יוצר אצל מרבית האוכלוסייה קונוטציות שליליות וסטריאוטיפים המובילים לפגיעה ברגשות האוכלוסייה הבוגרת. לטענת המבוטחים, פועל יוצא מהגיעו של המבוטח לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה, קושר אותו בגלל שם הקצבה למצב פיזי של 'זקנה', ואולם לאור התקדמות הטכנולוגיה הרפואית ושוק העבודה, מונח זה כיום מתאר רק את הגיעו של האדם לגיל מסוים ולא את המצב הפיזי, החברתי והתעסוקתי של אותו אדם.

"שימוש במונח 'זקן' על מנת לתאר אדם החל משנות ה-60 לחייו, כאשר כוחו עוד במותניו והוא פעיל מבחינה פיזית, חברתית, תעסוקתית ושכלית, עלולה ליצור מצג שמדובר  באדם ש"עבר זמנו" ואינו מסוגל לתפקד כמו האוכלוסייה "הצעירה".  לפיכך, סבור המוסד שכדי למנוע פגיעה ברגשות ציבור מקבלי גמלאות הזקנה, ועל מנת לסטות מהדימוי השלילי, יש מקום לשנות את המונח 'קצבת זיקנה' ל'קצבת אזרח ותיק'".

סביר להניח כי התיקון הזה יעבור בקרוב. הוא לא עולה כסף, ואם הוא מאפשר למוסד לביטוח לאומי להפסיק לפגוע ברגשות מבוטחיו - מה טוב. התיקון הזה יצטרף לתיקונים מילוליים נוספים שהעבירה חכ רחל עזריה מכולנו, על פיהם חופשת לידה תקרא תקופת  הורות, ושעת הנקה תקרא שעת משפחה, כדי לאפשר גם לאבות להשתתף בשני התהליכים.

ריבי בלר חושבת כי זהו תיקון מבורך, אך מבקשת לא לעצור כאן. "התיקון הזה הוא צעד ראשון מאוד מבורך לשינוי הדרך בה החברה תופסת את האזרח המבוגר", היא אומרת "עם זאת הצעד השני צריך להיות הפסקת השימוש במושג קצבה. הביטוח הלאומי מעביר תשלומים שאנשים צברו במהלך חייהם. זוהי בעצם פרמיה על חסכון, וקצבה נותנת קונוטציה של עוני או הענקת טובה מצד המדינה.

"הצעד החשוב באמת, עד כמה שהסמנטיקה חשובה, יהיה לנתק  את הקשר בין הכנסות אנשים שעובדים אחרי גיל הזכאות (62 או 67 לגברים), לקבלת התשלום. היום אנשים שמרוויחים מעל סכום מסוים לא מקבלים את ה'קצבה' המגיעה להם, ומתחילים לקבל אותה רק בגיל 70. הגיע הזמן  לנתק אותו לגמרי ממבחן הכנסה, וכך לעודד אנשים ותיקים להמשיך לעבוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker