בית הדין הארצי לעבודה: "חוזה לתקופה קצובה אינו פוטר מעסיק משימוע"

ערעורו של מרצה לשעבר אוניברסיטת אריאל התקבל ונקבע כי נדרש שימוע גם לעובד ללא קביעות, שעבד במקום שבע שנים בחוזה מתחדש

ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
ז'נאן בסול

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של מרצה שהועסק אוניברסיטת אריאל בחוזה שחודש כל שנה, במשך שבע שנים, ופוטר ללא עריכת שימוע. לטענת המרצה הסתפקה ההנהלה בפגישה, שלא נקבעה מספיק זמן מראש, ובה נודע לו כי יפוטר מ"שיקולים אקדמיים". המרצה עוד טען כי במהלך הפגישה יצאה ראש המחלקה מהחדר בלי לתת למרצה את זכות הדיבור.

בית הדין קבע כי האוניברסיטה תשלם למרצה פיצויים על סך 40 אלף שקל - לא בגין נזק כלכלי, אלא בגין עגמת נפש. ההודעה על פיטוריו נמסרה לו כחצי שנה מראש, כך שניתן לו פרק זמן סביר להיערך לסיום עבודתו ולמצוא מקום עבודה חלופי. הפיצויים עם זאת, ניתנו כיוון שהאוניברסיטה הניחה כי הוא "יבין לבד" שהוא מפוטר בשל היות החוזה לתקופה קצובה, וכן כיוון שראש החוג יצאה באמצע הפגישה מה שמעיד על יחס מזלזל.  

אוניברסיטת אריאל
אוניברסיטת אריאלצילום: תומר אפלבאום

עוד יצוין כי גילו של המרצה בעת פיטוריו עמד על 63, "בהתחשב בקושי של עובד בגיל זה למצוא מקום עבודה חלופי, קיימת חשיבות רבה שיתאפשר לו לממש את זכות הטיעון, שכן למרבה הצער פיטורים בגיל כזה משמעותם יציאתו של העובד ממעגל העבודה", נאמר בבית המשפט.

עו"ד פנינה זיידנברג, שייצגה את המרצה בערעור אמרה: "חשיבותו של פסק הדין נובעת מהמסר למעסיקים כי אין להניח שחוזה קצוב שלא מחודש הוא בגדר פיטורים שלא מצריכים שימוע. הוא גם מחזק את הטענה כי שימוע הוא דיאלוג בין עובד למעביד, שאמור לתת לעובד את האפשרות לענות על הטענות נגדו".

אוניברסיטת אריאל נמסר בתגובה: "המקרה המדובר הינו משנת 2008. באותה העת, כפי שמציין גם בית הדין האזורי, הנוהג המקובל במוסד היה זימון המרצה לשיחה בו עודכן על אי הארכת החוזה, ועל כן תביעתו של המרצה אכן נדחתה. בית הדין הארצי דחה גם הוא את טענות התובע בדבר פיטורין שלא כדין אולם החליט על מתן פיצוי מסויים בשל פגמים שעלו בתהליך השימוע שהיה נהוג באותה עת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker