התעסוקה במגזרים המודרים השתפרה - 
אך למשרד הכלכלה נותרה עבודה רבה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התעסוקה במגזרים המודרים השתפרה - 
אך למשרד הכלכלה נותרה עבודה רבה

המגזרים הערבי והחרדי, הקהילה האתיופית ובעלי מוגבלויות - כל אלה נמצאים על הכוונת של משרד הכלכלה גם ב-2016 ■ 
המטרה: לא רק להגביר את ההשתתפות שלהם בשוק התעסוקה, אלא גם לאפשר להם להשתלב בתפקידים בכירים ולקבל שכר גבוה

משרד הכלכלה מתכנן לפעול בקרב המגזרים הערבי והחרדי, הקהילה האתיופית ובקרב בעלי מוגבלויות ב-2016, במטרה להגדיל את שיעורי השתתפותם בשוק העבודה, וכן להביאם להשמות איכותיות בתפקידים בכירים ובשכר 
גבוה יותר.

תוכנית 2020, תוכנית היעדים שהציבה לעצמה הממשלה בכל הקשור לשילוב מגזרים מודרים בשוק העבודה, ממשיכה להוות את אבן הדרך שעל פיה פועל משרד הכלכלה, ושדרכה הוא בוחן את הישגיו.

"באופן כללי, נראה המשך של מגמת השיפור בשיעורי תעסוקה כלליים - שהם כיום כ–77%, לעומת שיעור השתתפות של כ–72% בלבד ב–2010", אומרת מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והממונה על תחום התעסוקה. "עם זאת, יש עדיין לא מעט עבודה".

חרדים: הנשים עומדות ביעד - הגברים פחות

אישה אתיופית עובדת במפעל בלוד
ניר כפרי

נתוני התעסוקה במגזר החרדי מראים גידול נאה. נשים חרדיות כבר עברו את יעד התעסוקה, שהיה 63%, והגיעו ב–2015 ל–73% - שיעור תעסוקה דומה לזה של עובדות חילוניות.

"האתגר כיום הוא טיפוח ההון האנושי, במטרה לשלב עובדות חרדיות בתחומים רווחיים יותר ובמשרות מלאות", אומרת צוק. "הן כבר יוצאות לעבודה, אך בשנים הקרובות ניתן יותר תוכניות ממוקדות, שיקדמו אותן למצב שבו הן מסוגלות למלא תפקידים שונים, בכירים יותר, וגם בתחומים שבהם השכר יותר גבוה. חשוב לזכור שגם במגזר החרדי וגם בערבי, נשים נוטות לעבוד במשרות חלקיות, רבות מהן שלא מרצון, מה שפוגע בשכרן. מדובר באתגר נוסף שעמו נצטרך להתמודד".

בנוגע לגברים חרדים, הנתונים הנוכחיים רחוקים עדיין מהיעד. שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה הוא כ–48%, כשהיעד הסופי בתוכנית 2020 הוא 63% - ולא ברור אם יצליחו להגיע אליו עד אז.

הדרך לשילוב גברים חרדים, ולקדם השמות איכותיות של נשים חרדיות, עוברת דרך פרישת עשרה מרכזי הכוון במוקדי האוכלוסייה החרדית. "אנחנו צופים כי ב–2016 יגיעו 10,000 איש למרכזים האלה. ולא מדובר במתעניינים גרידא, אלא באנשים שמקבלים הכשרות ומסתייעים בהשמה", אומרת צוק. "במקביל, יחד עם הלמ"ס, תינתן בקרוב הגדרה חדשה למושג 'חרדי', כך שיהיה קל יותר למפות את כלל החרדים בישראל, ולתת פתרונות מדויקים יותר".

שיעורי השמה 
גבוהים - ולאורך זמן

האתגר במגזר הערבי הפוך - בעוד שגברים ערבים משתלבים בשוק העבודה מאז ומתמיד (אם כי לא תמיד בעבודות רווחיות), הרי שמספר הנשים העובדות עדיין רחוק מהיעד. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק התעסוקה כיום הוא 33% - עלייה מרשימה לעומת המצב לפני כמה שנים, אך היעד של משרד הכלכלה ל-2015 הוא 41%.

גם במגזר הערבי פועל משרד הכלכלה בעזרת 21 מרכזי הכוון — שפעילותם נעה בין מימון הכשרות מקצועיות רלוונטיות דרך סיוע בחיזוק כישורים רכים (ראיון עבודה, כתיבת קורות חיים) וכמובן השמה. באותם מרכזי הכוון פונים גם למעסיקים, ומסייעים להם לקבל עובדים ערבים מתאימים, תוך התאמת הראיון למועמד.

צוק היא מאמינה גדולה במרכזי ההכוון. "מדובר במודל אפקטיבי מאוד", היא אומרת". "אנו רואים שיעורי השמה גבוהים, ולאורך זמן. אחת הדרכים להביא השמות איכותיות היא לתמרץ כספית את המפעיל (שהוא גוף חיצוני כמו עיריות שונות, הג'וינט, מנפאואר או עמותת קרן קמח במגזר החרדי) להשמה בשכר גבוה יותר", אומרת צוק. "בנוסף, אנו פוגשים דרישה גוברת מצד ראשי העיריות והרשויות לפתיחת מרכזים דווקא אצלם. ברור להם שמרכז כזה משרת את הקהילה מכיוונים רבים ושונים, ומסייע לאוכלוסייה המקומית לצאת ממעגל העוני".

מרכז הכוון ראשון לבעלי מוגבלויות

אתגר נוסף שעומד לפתחו של משרד הכלכלה הוא קידום העסקת בעלי מוגבלויות, בעיקר לאור צו ההרחבה האחרון, שקבע כי עד 2017 כל ארגון שמעסיק יותר מ–100 עובדים יחויב כי 3% מעובדיו יהיו בעלי מוגבלויות. לשם טיפול בנושא הזה, ייפתח בחודשים הקרובים במרכז הארץ מרכז הכוון לבעלי מוגבלויות, שיהווה "וואן סטופ שופ" עבור עובדים ומעסיקים. המרכז צפוי לטפל ב–3,000 עובדים פוטנציאליים בשנה.

"מדובר בתוכנית גדולה שיוצאת לדרך ממש בימים אלה כפיילוט", מוסרת צוק. "בהנחה שזה יצליח, ייפתחו מרכזי הכוון כאלה גם במקומות אחרים". עד שזה יקרה, מקיים משרד הכלכלה תוכניות מסלול ייחודיות לבעלי מוגבלות במרכזי ההכוון במגזר הערבי. בנוסף, המשרד הוציא אוגדן למעסיק, שבו ניתן לקבל את כל התשובות בנושא קבלת עובדים, הנגשה, סיוע של המדינה ועוד.

מגזר נוסף שזוכה לתשומת לב במשרד הכלכלה הוא הקהילה האתיופית, תוך התמקדות בצעירים. "שיעורי התעסוקה עלו, ויש שבעה מרכזי צעירים שונים שבהם פועל רכז ייעודי שמנגיש את הכניסה לשוק העבודה לבני החברה האתיופית", אומרת צוק. "כמו בתחומים האחרים, גם כאן המצב טוב משהיה בעבר - אך עדיין נדרשות השמות איכותיות יותר. כך, למשל, בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית 10% עובדים בתפקידי ניהול, הרי שבחברה האתיופית מדובר ב–3.5% בלבד. בעוד שבחברה הכללית 26% הם בעלי משלח יד אקדמי, הרי שבחברה האתיופית מדובר ב–7.5% בלבד.

חלקים נכבדים מהעובדים הם דווקא בעלי משלח יד לא מקצועי. אנו מודעים להתפלגות הזו, וברור שיש לטפל בה דרך תוכניות משרדיות ממוקדות, שיסייעו להרחיב את רמת ההשכלה מחד, ולמי שכבר רכש השכלה - ליהנות מהשמה איכותית שממצה את 
היכולות והכישורים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#