גם עם 15 שנות ותק: מטפלים בנכי צה"ל נאלצים להסתפק בשכר של 25 שקל בשעה

משכורתם של מלווי נכי צה"ל, כולם עובדי קבלן העובדים במשרה מלאה, "בקושי מספיקה לשכר דירה" ■ כעת הם מתכוננים לפתוח בעיצומים - ואף בשביתה ■ משרד הביטחון: "זכויות המלווים עולות על המקובל בתחום הסיעוד"

ז'נאן בסול
ז'נאן בסול

"אני עובד כ-250 שעות בחודש, כולל סופי שבוע וחגים, ובקושי מצליח לכסות את שכר הדירה", אומר ד', 39, אב לשניים מנתניה. "אני צריך עבודה נוספת, אבל היא תהיה על חשבון המשפחה. גם כך הילד שלי בוכה שהוא לא רואה אותי".

ד' עובד כמלווה של נכה צה"ל, תפקיד שנוצר על ידי משרד הביטחון עוד בשנות ה-60. על פי הקריטריונים של משרד הביטחון, כל נפגע צה"ל בעל 100% נכות מקבל מהמדינה מלווה צמוד שידאג לצרכיו ויטפל בו במשך כל שעות היום. כך, יוצא שלכל נפגע צה"ל עם 100% נכות משובצים שני מלווים, ולעתים אף שלושה.

המקצוע מלווה נכה צה"ל הופרט לפני כ-25 שנים וכיום עוסקים בו כ-2,700 מלווים, שמועסקים באמצעות שלוש חברות כוח אדם ובפיקוח משרד הביטחון, שמכתיב את השכר ואת תנאי ההעסקה. "עם הזמן משרד הביטחון והמעסיקות הטילו עלינו גזרות שונות", אומר אבנר מלכה, מלווה בעל ותק של 25 שנה ומייסד התארגנות המלווים בהסתדרות הלאומית.

לדברי מלכה, "ב-2007 משרד הביטחון הקפיא לנו את השכר, וכך קורה שכיום מלווה עם 15 שנות ותק מקבל 25 שקל בשעה, שאותם הוא מקבל רק לאחר 9 שנים במקצוע. במקביל להחלטה על הקפאת השכר הוחלט שהפיצויים, ההפרשות, ימי החופשה וימי המחלה יינתנו למלווים לפי שכר הבסיס, אף שאנחנו עובדים 24 שעות במשמרת ובפועל מרוויחים תוספת של שעות נוספות. בשיטה הזאת הפנסיה שלנו קטנה מאוד". על השאלה אם ב–2007 אכן התקבלה ההחלטה על הקפאת טבלת השכר וצמצום ההפרשות לשכר בסיס בחרו במשרד הביטחון שלא להגיב.

מלכה טוען כי מעבר לאי־ודאות לגבי העתיד הכלכלי, השכר שהם מקבלים אינו מספיק למחיה. "המלווים לא מקבלים הוצאות אש"ל - כסף לארוחות או החזר עליהן. כמו כן, כשמתלווים למטופל כשהוא יוצא לחופשה משלמים לנו רק על 16 שעות מתוך 24 שעות, והחזרי הנסיעות מוגבלים ל-650 שקל בחודש, כך שלנכים בפריפריה קשה יותר למצוא מלווים", אומר מלכה.

לדבריו, "אני, למשל, גר בנהריה והמטופל שלי גר בתל אביב. נסיעה לשני כיוונים ברכבת עולה כ-90 שקל וההחזר שאני מקבל שווה ערך לשש נסיעות. כדי לחסוך בעלויות אני עובד שבוע מלא אצל המטופל, אבל יש מלווים אחרים שמוציאים על נסיעות מהכיס שלהם".

אבנר מלכה העובד כמלווה לנכה צה"ל דוחף נכה בכסא גלגלים
אבנר מלכהצילום: תומר אפלבאום

נושא הנסיעות חוזר גם בשיחות עם מלווים אחרים. "אני גר בנתניה והמטופל שלי גר במזכרת בתיה", אומר ד'. "כדי לחסוך בהוצאות הנסיעה אני עושה משמרות של כמה ימים ברצף. אני עובד עשר משמרות בחודש, ומגיע למטופל ברכב שעליו אני מוציא כ-700 שקל בחודש עבור הדלק. אם הייתי נוסע באוטובוס הייתי מוציא יותר על הנסיעות".

העבודה הפיזית והמנטלית הקשה ולצדו התגמול הלא מספק הפך את מקצוע המלווים ללא אטרקטיבי, ושיעור הנשירה ממנו גבוה. "משפחות הנכים זועקות לעזרה כי קשה למצוא מטפלים איכותיים", אומר מלכה. "הם ממש מתחננים למלווים שלא יפרשו, כי קשה למצוא מחליפים".

"הנכים ומשפחותיהם תומכים בנו ב-100%"

בחודשים האחרונים מנסים המלווים שוב ושוב להטיב את תנאי עבודתם הקשים, אך במקום לקבל מענה הולם, משרד הביטחון וחברות כוח האדם מעבירים את האחריות עליהם מאחד לשני. "נהפכנו לפינג פונג: משרד הביטחון מפנה אותנו לחברות כוח האדם וחברות כוח האדם אומרות לנו שאלה ההנחיות של משרד הביטחון", אומר מלכה. "אני לא מבין למה המדינה פוגעת ככה בעובדים שלה".

נכי צה"ל ומלווים מפגינים מול משרד הביטחון בתל אביב בדרישה לשיפור תנאים
נכי צה"ל ומלווים מפגינים מול משרד הביטחון בתל אביב בדרישה לשיפור תנאיםצילום: דרור עינב

בשנה האחרונה התאגדו בהסתדרות הלאומית 850 מלווים, שמנסים להכריז על סכסוך עבודה - למרות רגישות המקצוע. "הנכים ומשפחותיהם תומכים בנו ב-100%, אבל אנחנו מכבדים את המערכת ולכן אנחנו מחכים לתגובת אגף השיקום של משרד הביטחון", אומר מלכה. "באגף יצטרכו להסביר לנו למה מקפחים דווקא אותנו. הבן שלי הולך לתרום למדינה ומתחיל כעת את שירותו הצבאי, אבל את האבא המדינה מנצלת בתת־תנאים".

את הפגישה האחרונה שנערכה בין המלווים לאגף השיקום הגדירו במשרד הביטחון כ"מוצלחת, אך עוד אין מסקנות". המלווים, לעומת זאת, חוו את הפגישה כפורמלית בלבד ויצאו בתחושה כי ללא עיצומים או אף שביתה, דבר לא יתקדם.

"עושים פעולות רפואיות ללא הסמכה"

לא רק גובה המשכורת והתנאים הסוציאליים מפריעים למלווים: בעבודתם כרוכות פעילויות רגישות שמצריכות ידע ויכולת התמודדות פסיכולוגית ומקצועית. עם זאת, לדבריהם, לא רק שלתפקיד שהם מבצעים אין תנאי סף ודרישות, הם גם לא עוברים הכשרות או השתלמויות, והמידע מועבר בעל פה ממלווה למלווה, אחרי יומיים של חפיפה בלבד.

אלי רונן
אלי רונןצילום: עופר וקנין

"המטופלים שלי הם נכים קשים, ועם זאת לא קיבלתי תדרוך ממשרד הביטחון וגם לא מחברת כוח האדם," אומר ד'. "למדתי את העבודה תוך כדי פעילות, אבל בשלב מסוים התעקשתי שהרופא של המטופל שלי יעביר לי הדרכה בשאיבת הפרשות ונוזלים, פעולה שרק אחות מוסמכת או רופא מורשים לבצע".

אלי רונן, 39, מלווה כבר 15 שנה, מספר שכבר פעמיים נאלץ לבצע החייאה במטופל - אף שלא הוכשר לכך. "יש מטופלים קשים וצריך לעבור הכשרות כדי לטפל בהם, אבל אנחנו לא מקבלים הכשרה לעשות זריקות או לטפל בפצעים", הוא מספר. "גם הדרכה פסיכולוגית כדי להתמודד עם המצבים שרואים אנחנו לא מקבלים. לא מלמדים אותנו לשמור על היגיינה, וחברות כוח האדם לא עורכות לנו בדיקות דם, למרות הסיכונים מהפעולות החודרניות שאנחנו מבצעים. כשאנחנו לא עוברים הכשרה אנחנו עלולים לפגוע במטופלים, ואם המשפחה של המטופל תתבע אותי - אין לי לאן לפנות".

בעבודת המלווה יש לא מעט חוסר ודאות לגבי דרישות התפקיד. "בחוזה לא מפורטות הפעולות שהמלווה צריך לבצע, ובנוסף אין לנו ביטחון תעסוקתי. כך, משפחה של מטופל יכולה לבקש ממני לשטוף את הרצפה, ואם אגיד שאני לא מוכן, הם יכולים לפטר אותי ואני לא יכול לתבוע אותם", אומר רונן.

לטענת משרד הביטחון, "במכרז האחרון שהתפרסם ובוטל פורסמו הדרישות לתפקיד, והן יעוגנו במכרז החדש שיפורסם בעתיד". בנוסף, כדי להתקבל למקצוע מלווה נכה צה"ל על העובד להיות בטווח הגילים 65-21, ללא הרשאות פליליות, ולקבל אישור רפואי המעיד על כשירות רפואית. בעתיד יצטרכו המלווים להוכיח כשירות מקצועית באמצעות קורס הכשרה, שיעוגן כדרישה.

במשרד הביטחון מאשרים כי המלווים החדשים לומדים את עבודתם בתקופת החפיפה עם המלווה הפורש, ומסבירים כי מתן הרשאה לביצוע טיפולים חודרניים היא בסמכות ואחריות משרד הבריאות. כמו כן, חברות הקבלן מפנות את המלווים לקבלת הכשרה ואישור ממשרד הבריאות, ובמהלכה הם מקבלים חוזר שמגדיר את תפקיד המלווה האישי לנכים ובעלי מוגבלויות. לפי החוזר, המלווה האישי מקבל הדרכה ואישור לעסוק בפעולות מוגדרות באמצעות מוסד רפואי מורשה שבו מקבל המטופל/הנכה טיפול רפואי. כמו כן, החוזר מבהיר את הפעולות המותרות לביצוע על ידי המלווה.

"העוול העיקרי הוא שהם מועסקים כעובדי קבלן, אין להם אופק מקצועי ואין להם מדרג", אומר ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), שעוקב אחרי מצב המלווים ובאחרונה זימן דיון לגביהם בוועדת הרווחה והעבודה. "המלווים מתבקשים לפעמים לעשות פעולות פולשניות ומשרד הביטחון מסרב לבטח אותם ולהכשיר אותם באופן מקצועי. כל אחד יכול להיות מלווה לנכה צה"ל".

ח"כ מיקי רוזנטל בוועדת הפנים בכנסת
ח"כ מיקי רוזנטלצילום: אורן נחשון

לדברי רוזנטל, "משרד הביטחון רוצה להפחית עלויות, ושכרם מביך. יש לתקן את השכר ואת התנאים הסוציאליים הנלווים, גם רטרואקטיבית. פניתי למשרד הביטחון והצעתי שיקימו עמותה במקום חברת כוח אדם, ושההתקשרות עם העמותה תהיה ישירה, הרי חברות כוח האדם מקבלות כ-10% דמי תיווך וההוצאות עולות. המלווים האלה לא יעזבו את העבודה שלהם. על זה משרד הביטחון בונה - ולכן הוא מגלה כזו אטימות".

החברות: "אנו פועלות לפי הנחיות צה"ל"

להצעתו של רוזנטל הגיב משרד הביטחון באופן לקוני ובלתי־מתחייב: "משרד הביטחון ייצא במכרז למתן שירותי ליווי לזכאים. כל מציע שיעמוד בתנאי המכרז יוכל לגשת למכרז".

ממשרד הביטחון נמסר עוד כי "המשרד מתקשר עם חברות המתמחות במתן שירותי טיפול וסיעוד רפואי לנכים, שזקוקים לסיוע בתפקוד היומיומי עקב נכותם המוכרת. זאת, מתוך הכרת הצורך במתן טיפול מיטבי לנכי צה"ל, וחשיבותם הרבה של המלווים לתהליך השיקום. כבר כיום זכויות המלווים של נכי צה"ל עולות על המקובל בתחום הסיעוד והליווי הרפואי. כמו כן, היקף שעות הליווי למלווי נכי צה"ל גבוה מהמקובל בשוק הסיעודי. משרד הביטחון מקיים בימים אלה בחינה מקיפה של כלל הצרכים בתחום הליווי, שבסיומה יוחלט על אופן מתן שירותי המלווים לנכים".

מחברת ORS נמסר: "מלווים לנכי צה"ל מועסקים לפי ההנחיות המקצועיות של אגף השיקום. עם המלווים נחתם הסכם המסדיר את תכולת תפקידם ומפרט את מהותו. במסגרת ההסכם נאסר על המלווים לעסוק בפעולות הדורשות התערבות רפואית, אלא אם קיבלו הכשרה מתאימה, שאליה הם נשלחים על ידנו במוסד רפואי מוכר".

מחברת תגבור נמסר: "חברת תגבור פועלת בהתאם להסכם עם אגף השיקום במשרד הביטחון, וכל הפעולות לביצוע הסכם זה נעשות בידיעת אגף השיקום ובאישורו."

מחברת נתיב 2, חברה בת של מנפאואר, נמסר: "אנחנו פועלים על פי הנחיות משרד הביטחון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker