סערת הבחינה בחשבונאות: "קריאות 'זאב זאב'"

פרופ' יורם עדן, יו"ר ועדת הבחינות של מועצת רואי החשבון, עונה לשלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות במרכז הבינתחומי: "גורמים אינטרסנטיים מונעים את המעבר לבחינות ממוחשבות"

יורם עדן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הפדרציה הבינלאומית של לשכות רואי החשבון, ה-IFAC, הגדירה ארבעה שלבים בהליכי ההכשרה והרישוי של רואי חשבון: א. לימודים אקדמיים שנועדו להקנות למועמד בסיס רחב של ידע כללי וידע במקצועות החשבונאות; ב. תקופת התמחות וצבירת נסיון מעשי; ג. עמידה בבחינות חיצוניות; ד. השתלמויות מקצועיות הנדרשות לשם שימור ועדכון של בסיס הידע, שלב המתקיים לאחר קבלת הרישוי.

בהקשר זה תפקיד בחינות המועצה הוא לבחון אם הנבחן רכש מספיק ידע כדי להיות כשיר (Competent) לשמש רואה חשבון. שיקולים אחרים כמו מספר רואי החשבון והרוויה כביכול במקצוע הם שיקולים זרים לענין, שאין להביאם בחשבון.

פרופ' יורם עדן, יו"ר ועדת הבחינות של מועצת רואי החשבון
פרופ' יורם עדןצילום: רונן טופלברג

בשנת 2011 מינתה מועצת רואי החשבון ועדה מקצועית בראשותו של נשיא הלשכה דאז, רו"ח עופר מנירב, כדי לבחון את נוהלי בחינות המועצה. בפני הוועדה הועלתה הצעה לתת לבוגרי שנת ההשלמה במוסדות האקדמיים פטור מהבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת, ולדרוש מהם לעמוד רק בבחינת רישוי אחת – הבחינה הסופית בביקורת, שהרי מקצוע הביקורת הוא המקצוע המייחד את רואי החשבון ובזכותו המקצוע הוכר כבר רישוי.

ראשונים להתנגד להצעה זו, היו דווקא ראשי החוגים לחשבונאות במוסדות האקדמיים שההצעה היתה אמורה לכאורה להעמיק את האוטונומיה וההכרה בערך הלימודים שלהם. אלו הסבירו לוועדה כי מתן הפטור כאמור יביא לזילות וירידה דרסטית ברמת הלימודים והדרישות מהסטודנטים, בדומה למה שקרה במקצועות החשבונאות הניהולית והמיסים - מקצועות בהם מתן הפטור מבחינות המועצה לבוגרי המוסדות האקדמיים אכן הביא לזילות והזנחה מוחלטים ברמה ובהיקף הלימודים של מקצועות אלו במוסדות השונים.

בסופו של דבר התקבלה עמדתם של המוסדות האקדמיים, ובוגרי שנת ההשלמה נדרשים לעמוד הן בבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת והן בבחינה בביקורת. כל זה אינו מונע מאותם ראשי חוגים לשפוך אש וגופרית על בחינות המועצה הנערכות פעמיים בשנה. קריאות "זאב זאב", מלוות את בחינות המועצה מזה תקופה ארוכה, לעתים גם באופן בלתי הוגן ובלתי ראוי. חלק מתופעה זו גם מונע מהתחרות בין המוסדות האקדמיים השונים, ומהרצון של גורמים אינטרסנטיים שונים לרצות את הסטודנטים בוגרי אותו מוסד אקדמי ולנכס לעצמם השפעה גדולה יותר על אופן בדיקת הבחינות.

ועדת הבחינות של המועצה הייתה תמיד קשובה ונכונה לקבל הערות וביקורת על הבחינות. לשם כך הוקמה ועדת בקרת איכות בראשות מומחה בלתי תלוי שכלל אינו מערב בהליכי כתיבת הבחינה ואין לו כל זיקה למוסד אקדמי כלשהו. למוסדות האקדמיים ניתנה זכות למנות נציג לוועדה אשר יקבל לידיו את הפתרון הראשוני של הבחינה ויעביר לגביו את הערותיו.

ההערות נבחנות לגופן ובמידת הצורך מתוקן הפתרון ו/או ניתנת הנחיה לבודקים לקבל גם פתרונות חלופיים נוספים המבוססים על הנחות שונות מאלו שעליהן היה מבוסס הפתרון הראשוני והמקורי של הבחינה. הליכי בדיקת הבחינות מתחילים רק לאחר שוועדת בקרת האיכות סיימה את עבודתה וההנחיות המתאימות ניתנו לבודקי הבחינה. כך גם קורה בבחינה האחרונה. במובן זה התפרץ רו"ח שלומי שוב בביקורתו לדלת פתוחה.

אם נבחן את ארבעת שלבי הליכי הרישוי שתוארו בפתיחת הכתבה, נמצא שדווקא בחינות המועצה הן החוליה החזקה בשרשרת ומהוות מעין מגדלור המאיר ומכוון את כל התהליך. כך נמצא שבתחום הלימודים הפורמליים קיימת שחיקה נמשכת, בעיקר בתחומים שלא נדרשים לצורך מעבר שתי הבחינות הסופיות של המועצה, וכפי שתואר לעיל. תקופת ההתמחות והרלוונטיות שלה נמדדת רק במונחי תשומות (מקום ההתמחות ומשך זמן ההתמחות) ולא במונחי תפוקות (מה באמת תרמה ההתמחות למתמחה ולכשירותו לשמש רואה חשבון). ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שבה לא הונהגה חובת השתלמות נמשכת לרואי החשבון.

אין הכוונה שאין מה לשפר ולייעל בתהליכי הבחינות של המועצה. אם נערוך השוואה לבחינות בארה"ב וקנדה, נמצא שהן נערכות מזה למעלה מ-15 שנה במלואן מול מחשב, הנבחן רשאי ואף נדרש לעשות שימוש בגיליונות אלקטרוניים (בתוכנת אקסל), לגלוש ולחפש חומר מקצועי במאגרי המידע, ולכתוב את תשובותיו לשאלות ה"פתוחות" בתוכנת וורד. זאת מתוך תפיסה שסביבת העבודה של רואה החשבון כיום היא ממוחשבת, ולכן כדי לבדוק את כשירותם של הנבחנים לשמש כרואי חשבון יש לעשות זאת בסביבת העבודה בה יעבדו בפועל. מעבר זה לבחינות ממוחשבות הביא לשדרוג מהותי של איכות הבחינות והרלוונטיות שלהן.

למרבה הצער, בישראל, מדינת ה-Startup nation, אנו עדיין תקועים עם בחינות הנכתבות במחברות בחינה, כאשר הנבחנים נדרשים לעתים לבצע חישובים מורכבים בעזרת מחשבונים פיננסיים. הצעה למעבר לבחינות ממוחשבות כמו בצפון אמריקה, שיזמה וועדת הבחינות של המועצה אינה מקודמת, בין היתר משום שלגורמים רבים אין אינטרס בכך.

פרופ' יורם עדן הינו סגן נשיא לעניינים אקדמיים במסלול האקדמי המכללה למינהל, ומשמש כיו"ר ועדת הבחינות של המועצה. תוכן רשימה זו מבטא את דעתו הפרטית של הכותב ואין בה כדי לייצג בהכרח את עמדת הגופים בהם הוא מכהן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker