"חום בלתי נסבל ודימום מהאף": הבחינה בחשבונאות שלא הסתכמה ב-100 - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חום בלתי נסבל ודימום מהאף": הבחינה בחשבונאות שלא הסתכמה ב-100

הבחינה החיצונית האחרונה בחשבונאות העלתה לא מעט טענות מצד הסטודנטים בנושא רמת הקושי ותנאי הבחינה ■ לצידם עומד היום שלומי שוב, ראש התוכנית לחשבונאות בבינתחומי: "הבחינות תקועות בעבר. הגיע הזמן לשינוי תפיסתי"

54תגובות

שלומי שוב, ראש התוכנית לחשבונאות וסגן דיקאן בית הספר למנהל עסקים במרכז הבינתחומי, כועס. הוא לא מבין איך יכולה להיכתב בחינת הסמכה חיצונית בראיית חשבון שאינה רק שגויה, אלא נראית כאילו נלקחה משנות השמונים.

שוב הוא חבר ועדת בקרת האיכות של הבחינה הפיננסית (השניה נעשית בתחום הביקורת) של מועצת רואי החשבון במשרד המשפטים, שעושה את עבודתה רק לאחר שהבחינה התקיימה, אלא שהפעם ביקשנו ממנו לבדוק את טופס הבחינה כאיש מקצוע. "אני לא יכול להתייחס לתהליך בקרת האיכות שנמצא בתחילתו ולו אני שותף ומחויב לגביו לסודיות מלאה, אלא רק כאיש מקצוע שמסתכל על טופס הבחינה הגלוי לכל", הוא מבהיר בתחילת הריאיון. "חשוב גם  לציין שאני בעל עניין בבחינה כמרצה שהגיש את הסטודנטים שלו לבחינה. עם זאת, כמי שמגיש סטודנטים לבחינה כבר כמעט עשרים שנה והחלטתי לדבר כי כואב לראות את הסטודנטים, במיוחד הטובים, מאבדים בטחון בעקבות הבחינה, וכי הגיע זמן לשינוי".

לדברי שוב (בעל טור שבועי ב-TheMarkerׂׂ) בדיקת הטופס מעלה כי בשתיים מתוך ארבע שאלות המסה (שאלות פתוחות) היו חסרים נתונים קריטיים לפיתרון הבעיה. "פה מקשים דווקא על הסטודנטים הטובים שמבינים שמשהו חסר, בעוד החלשים יותר פשוט זורמים עם השאלה וצוברים את הניקוד", הוא מסביר. בנוסף, ב-4 מתוך 10 השאלות האמריקאיות היו שגיאות בשאלה או בתשובה. "אנחנו מדברים על 50% משאלות המסה ועוד 40% מהשאלות האמריקאיות", מפרט שוב.

"זו לא הפעם הראשונה שזה קורה, טעויות נפלו גם בבחינות שניתנו בשנים קודמות, אבל הפעם באמת נחצה כל גבול. חשוב לי להדגיש - אני חושב שהבחינות צריכות להיות קשות גם במחיר של אחוזי מעבר נמוכים - אבל זה צריך להיות בהיבט של חשיבה, לא בהיבט של מחסור בנתונים ושאלות שגויות או לא רלוונטיות. הסטודנטים הצעירים חסרי אונים - במצב שלהם הם כרגע לא מסוגלים לבצע את ההבחנה מהיכן בכלל מגיעה הבעיה".

שלומי שוב
אייל טואג

הסטודנטים שותפים לתחושה כי נעשה להם עוול, והם אף פתחו קבוצת פייסבוק חדשה בשם "מועצה פיננסית דצמבר 2015" ובה חברים כ-900 איש, שמטרתה לייצר הד תקשורתי סביב הנושא. לטענתם: "מדובר במבחן קשה מהרגיל בכל פרמטר שהוא. שאלות עם תשובות סותרות ולא מובנות, אשר ברור שנכתבו על מנת להכשיל. בנוסף,  התנאים היו מתחת לכל ביקורת, כאשר בכיתה שרר חום בלתי נסבל במשך שבע שעות, שהביא לכך שסטודנטים דיממו מהאף בשלב מסויים. הסטודנטים מרגישים חוסר אונים ומנסים למנוע את אחוז המעבר הנמוך משמעותית שכפי הנראה יתפרסם לאחר המבחן".

טעויות חישוב, מושגים לא רלוונטיים

כמו הקולגות, גם שוב יודע שהזעקות נגד הבחינה יכולות להועיל לתלמידים, שיקבלו סוג של פקטור בעזרת בדיקה מקלה ומתגמלת וכך יעברו את המבחן, אך לדבריו מדובר בנושא עקרוני שיש לטפל בו אחת ולתמיד. "הבעיה לא נובעת רק מחוסר תשומת הלב של כותבי הבחינה", הוא טוען. "חוסר תשומת לב שגרמה לבחינה להסתכם ב-102 נקודות למשל, עם כמה שזה אירוני כשמדובר בבחינה בחשבונאות, אלא מחשיבה מיושנת של מקצוע ראיית החשבון".

"הבחינות האלה תקועות בעבר. ניתן לראות זאת לא רק במבנה השאלות, אלא גם באופן סימבולי, בשימוש במושגים", הוא מספר. כך למשל השתמשו בבחינה במונח "ערך גרט" (לתיאור ערך השייר של רכוש קבוע בתום חייו השימושיים), אלא שמדובר במושג שכבר לא משתמשים בו עשר שנים לפחות. לעומת זאת, ה"שוק העמוק" (באיזה שיעור צריך להוון את המחויבויות האקטואריות) שהסעיר את עולם החשבונאות בשנה האחרונה, והיה בחומר הבחינה, לא הוזכר כלל.

"אומרים לי - זו רק בחינה", ממשיך שוב. "אני מתקומם נגד האמירה הזו, שהרי  הלימודים לבחינות האלה הם אלה שמעצבים את רואה החשבון העתידי. כשניתנת בחינה מסורתית, שלא השתנתה כבר שלושים שנה, ומתייחסת למקצוע כאל 'מתמטיקה לעניים', ככה לומדים אליה, וככה מעצבים את רואי החשבון הצעירים שיגיעו לשוק. ראיית חשבון היא כבר מזמן לא 'מתמטיקה לעניים', למרות שאני יודע שחלק גדול מהאנשים שעוסקים בתחום ולצערי גם מהמרצים עדיין חושבים ומלמדים כך".

לדבריו, בשנים האחרונות השתנה המקצוע מקצה לקצה. "החשבונאות החדשה היא גם לא התפלפלויות מילוליות סביב סעיפים נידחים בתקינה, ה-IFRS (תקינה חשבונאית בינלאומית - ט.ס) שינה את המקצוע - ממקצוע של "טכנאי מספרים" למקצוע של חשיבה ניהולית ועסקית", מסביר שוב. "אנחנו כבר שמונה שנים בתוך היישום, צריך להתעורר ולצאת מאזורי הנוחות של פעם. רואה החשבון היום צריך להיות אדם בעל אוריינטציה עסקית, הוא צריך להיות מסוגל לנתח עסקה ולתת המלצות משמעותיות, אלא שאופי הבחינות קובע את אופי הלימודים, ואלה קובעים את התנהלות רואה החשבון כאיש מקצוע".

הפתרון המיידי, לדברי שוב, לא מסובך. "הבחינה צריכה להיות בנויה מעשרה קייס סטאדיס לא דמיוניים אלא מהפרקטיקה, בלי שמות, כשהשאלה צריכה להיות איך היית מטפל במקרה הזה", הוא מפרט. "אני רוצה שאתם, כרואי חשבון עתידיים, תיקחו את האירוע העסקי ותבינו אותו. קחו מרחק מהקייס, תכניסו את עצמכם למשחק תפקידים ותשאלו מה המנכ"ל, שעומד בפני החלטה על העסקה, יכול לחשוב, והאם זה עולה בקנה אחד עם האינטרס של בעלי המניות".

"מה שקורה היום הוא שבמקום לעודד חשיבה מהסוג הזה, מכניסים אותם לשבלונות", מוסיף שוב. "כרגע, הבחינות האלה מייצגות טכנאים במקום רואי חשבון חושבים, שיכולים לעמוד בזמן אמת מול לקוחות ומול הפיתויים הרבים שמחכים להם בחוץ ולא למלא רשימות תיוג". לדבריו, הבעיה חמורה אף יותר בבחינת ההסמכה השנייה בביקורת. "מחנכים את הסטודנטים להיות יס-מנים אפרוריים - מעין גרסה מתקדמת של מנהלי חשבונות", הוא אומר. "הם צריכים לשנן ודקלם כל מיני מונחים שמנותקים מהמורכבות והאינטרסים של העולם העסקי המודרני". 

אתה מדבר על שינוי שיטת הלימוד, לא רק על הבחינה.

"בוודאי. לא יתכן שב-2015 ילמדו כמו בשנות השמונים ולא יתכן שייבחנו ככה. זה לא אותו מקצוע ואם אלו שבוחנים עליו חושבים כך, יש להם בעיה"

במקביל יצא מכרז של משרד המשפטים להחליף את כותבי הבחינות.

"זה נכון, אבל כשלא עושים שינוי תפיסתי, והמתודה היא אותה מתודה, בחירת אנשים אחרים לא באמת תשנה. כשהחשיבה תהיה הוליסטית, חשיבה של איש עסקים, הן במהלך הלימודים והן בכתיבת הבחינה, זה רק זה יקפיץ את המקצוע. הרי מתלוננים כל הזמן ששכר הטרחה נמוך - אם רואה החשבון לא יהיה פקיד וחותמת גומי, וההנהלות יעריכו את הראייה העסקית שלו - גם כשהיא בניגוד לאינטרס שלהם - גם שכר הטרחה שלו יעלה. זה תהליך שמזין את עצמו, ככה נמשוך אנשים מבריקים בעלי אוריינטציה עסקית. החשבונאות היא קודם כל הכלי הכי מרכזי שיש להבנת עסקים. האנשים של פעם מסתכלים עליה כמטרה וזו שגיאה מוחלטת. תסתכלו מה קורה היום עם המנכ"לים המובילים במשק - מאיזה תחום הם מגיעים. זה לא רק רקפת רוסק עמינח (בנק לאומי - ט.ס) וארז ויגודמן (טבע - ט.ס), כמעט כל מנכ"לי חברות הנדל"ן המניב הגדולות היום בעידן ה-IFRS הם רואי חשבון בהשכלתם. זה לא מקרי. החשבונאות הפכה ממקצוע טכני צדדי - למקצוע שנמצא במרכז הבמה".

ומה יעלה בגורל הבחינה הזו?

"אני לא יכול להתייחס לתהליך בקרת האיכות עצמו ולתוצאות שלו. אני מאמין מניסיון עבר שדברים יסתדרו בסופו של דבר לטובת הסטודנטים - אבל מטרת הבחינה בכל מקרה לא הושגה, אלא להיפך. בתחום שלנו מוטרדים כל הזמן ממספר המתמחים למשל ומנסים לשלוט בו, אבל בעולם חופשי ודמוקרטי לא ניתן לשלוט על כמויות הסטודנטים לחשבונאות או על מספר המוסדות המלמדים. כן אפשר ליצור אפקטיביות בבחינות המועצה שתעשה את העבודה לטובת כולם - ובראש ובראשונה לטובת מועמדים צעירים ששוקלים תחומי לימוד שונים. מוסדות לימוד שיבינו שהם לא מסוגלים לקבל סטודנטים באיכות מתאימה כדי להשיג שיעורי מעבר ראויים וגם לא מסוגלים להביא אותם לרמה המתאימה, פשוט יבחרו בעצמם שלא ללמד חשבונאות. זה לא קל למצוא מרצים שמסוגלים ללמד את החשבונאות בראייה עסקית, אבל מדובר בתהליך שלא ניתן להימנע ממנו".

"רמת הקושי של הבחינה נבדקת על ידי ועדה לבקרת איכות"

ממועצת רואי החשבון במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "באחרונה התקבלו כמה תלונות בנוגע לרמת הקושי של הבחינה. בהתאם לנוהל, רמת הקושי נבדקת על ידי ועדה לבקרת איכות המורכבת מנציגי המוסדות האקדמיים. השגותיהם של הנציגים מועברות לגורם חיצוני ובלתי תלוי, שלא היה מעורב בתהליך חיבור הבחינה, על מנת שימליץ על קבלת פתרון חלופי נוסף, ככל שימצא לכך צורך. בימים הקרובים צפוי כי התהליך יושלם, ובסיומו תחל בדיקת מחברות הנבחנים".

מלשכת רואי החשבון נמסר בתגובה: "הכיוון שאליו צועד תחום ראיית החשבון מחייב חישוב מסלול מחדש. בשבוע שעבר בישרנו על מהלך אסטרטגי שבכוונתנו להוביל, ושמטרתו היא עצירת הירידה במספר המתמחים, וקידום מקצועות ראיית החשבון הקלאסיים כך שימשכו את הטובים והמוכשרים ביותר מקרב המתמחים. מהלך זה מחייב, בין היתר, מעורבות גבוהה של הלשכה מול מוסדות האקדמיה, הן בצד איכות התוכן הלימוד והן בצד של הוגנות כלפי הסטודנטים ועידודם להמשיך לתארים מתקדמים.

"כפי שפורסם ב–TheMarker, בכוונת נשיא הלשכה, רו"ח יזהר קנה, וסגניתו, רו"ח איריס שטרק, לפעול לתמחר את שנת ההשלמה כשנת לימודים רגילה, ולבדוק במקרה זה את טענות הסטודנטים כפי שמובאות בכתבה זו. מטרתנו בראש וראשונה היא להפוך את לשכת רואי החשבון לבית מקצועי ולכתובת עבור כל העוסקים במקצוע, לרבות תקופת ההכשרה. בכוונתנו לאתר את הקבוצה המצויינת בכתבה, כדי לבחון אפשרויות לסייע. הלשכה תמכה במהלכים של מועצת רואי החשבון בנושא בחינות ההסמכה בשנים החולפות - החל מקביעת תהליך מובנה לבחירת חברי הוועדה והמשך בפרסום 'קול קורא' למינוי מרכזים ובוחנים חדשים לבחינות השונות. לשכת רואי החשבון בעד שינוי במתכונת הבחינות, אך ברור כי הובלת שינוי שכזה מחייב היערכות משמעותית מול המוסדות האקדמיים, שרק לפני שנים ספורות עברו שינוי גדול בעקבות המעבר לתקינה הבינלאומית בחשבונאות, IFRS".

יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי, מסר בתגובה: "זה פשוט לא מקובל, ובעיקר מביך, שאחרי כל כך הרבה השקעה מי שניגש לבחינה צריך לזכות לזלזול כזה, ואנו מתכוונים לטפל ולפתור את המצב בהינתן הסיטואציה הנוכחית ולדאוג שיבואו לקראת הנבחנים בצורה משמעותית. לא פחות חשוב מכך, זו דוגמה נוספת לכך שבעוד העולם צועד קדימה בתפישות ההשכלה הגבוהה, דרך הלימוד והבחינות, בארץ אנחנו עדיין תקועים מאחור ולא מכינים בצורה מספקת את הסטודנטים לאתגרים העתידיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#