הנתון שכל עובד במגזר הציבורי צריך להכיר: בכמה יעלה השכר?

על פי ההסכם החדש עליו התעקש משרד האוצר מקבלים העובדים החלשים סכומים גבוהים הרבה יותר מבמתווה המקורי שאותו ביקשה ההסתדרות, בעוד העובדים החזקים מקבלים סכומים נמוכים יותר

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

אחת מנקודות המחלוקת הקשות במו"מ בין ההסתדרות לאוצר, על השכר במגזר הציבורי, היתה השאלה כיצד תינתן תוספת השכר. ההסתדרות דרשה תוספת שכר של 2.2% לכל העובדים, מה שהיה תורם בעיקר לעובדים החזקים. האוצר דרש כי התוספת תינתן בתשלום שקלי קבוע לכל העובדים, כך שההשפעה הגדולה ביותר תהיה על מי שמשתכר שכר נמוך יותר  והפערים יצטמצמו. 

בסופו של דבר, הוסכם כי מחצית התוספת תינתן בסכום שקלי, שייקבע על פי עלות השכר הממוצעת בכל גוף וגוף, ומחציתה תינתן כשיעור מהשכר.

כמה יקבלו עובדי המגזר הציבורי
דוגמאות להמחשה 

שכר בסיס* תוספת חודשית

אחידה של 7.5% )לפי
דרישת ההסתדרות(
תוספת חודשית לפי המתווה
הדיפרנציאלי**
)בלבן: התוספת כשיעור מהשכר(
656 413 5,500
675 450 6,000
713 525 7,000
825 750 10,000
900 900 12,000
1,013 1,125 15,000
1,088 1,275 17,000
1,200 1,500 20,000
1,575 2,250 30,000
כמה יקבלו עובדי המגזר הציבורי
דוגמאות להמחשה: תוספות השכר לפי הדרישה המקורית של ההסתדרות ולפי המתווה הדיפרנציאלי,
בשקלים
*ללא החזר הוצאות ותשלומים שנתיים ** 3.63% מהשכר ועוד תוספת אחידה של 450 שקל
11.9%
11.3%
10.2%
8.3%
7.5%
6.8%
6.4%
6.0%
5.3%
כמה יקבלו עובדי המגזר הציבורי

ההסתדרות דרשה כי העובדים יקבלו מענק רטרואקטיבי חד־פעמי בגין השנתיים שבהן עבדו לפי תנאי ההסכם הקודם, בסך 3,000 שקל. האוצר רצה לתת 1,000 שקל. בסופו של דבר הוסכם על 2,000 שקל לעובד, שישולמו בשתי פעימות — בינואר 2016 ובינואר 2017.

האם מצבם של העובדים החלשים באמת ישתפר?

הממד הדיפרנציאלי שדרש האוצר להכניס להסכם המסגרת, זו הפעם הראשונה, משפר משמעותית את מצבם של העובדים החלשים — אף שגם העובדים החזקים מקבלים תוספות שכר נאות. ניתן לראות זאת לפי כמה דוגמאות להמחשה (את המספרים הסופיים יהיה ניתן לדעת רק לאחר שאנשי האוצר יישבו עם כל אחד מהגופים במגזר ויבדקו את המתווה ביחס לשכר הממוצע בכל אחד מהם).

כך למשל, עובד שמשתכר 5,500 שקל ברוטו בחודש היה מקבל על פי מתווה ההסתדרות (תוספת אחוזית) עוד 4,950 שקל בשנה. לפי מתווה האוצר (חצי שקלי וחצי אחוזי), תחת "הנחת עבודה" כי הרכיב האחוזי הוא 3.63% מהשכר והרכיב השקלי הוא 450 שקל (המספרים נועדו להמחשה בלבד), הוא יקבל עוד 7,875 שקל בשנה — או תוספת של 11.9%.

לעומתו, עובד המשתכר 30 אלף שקל ברוטו בחודש היה מקבל במקור עוד 27 אלף שקל בשנה, ולפי המתווה שסוכם הוא יקבל 18.9 אלף שקל בשנה — או תוספת של 5.3%. כך שהעובד החלש יקבל עוד 3,000 שקל והחזק יוותר על 8,000 שקל בשנה.

דוגמה נוספת: עובד שמשתכר 10,000 שקל ברוטו בחודש יקבל תוספת של 9,900 שקל בשנה לפי המתווה החדש, לעומת 9,000 שקל בשנה במתווה האחוזי, ושכרו יעלה ב-8.3%. לעומתו, עובד שמשתכר 20 אלף שקל ברוטו בחודש היה מקבל על פי המתווה המקורי 18 אלף שקל בשנה, וכעת יקבל 14.4 אלף שקל בשנה, או תוספת של 6%. 
דוגמאות אלה מראות כי השיטה שביקש האוצר להנהיג, ושעליה הסכימה ההסתדרות, מיטיבה עם העובדים החלשים יותר.

שר האוצר כחלון ויו"ר ההסתדרות ניסנקורןשר האוצר ויו"ר ההסתדרות
שר האוצר כחלון ויו"ר ההסתדרות ניסנקורןצילום: ליאור מזרחי

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker