ההסתדרות הסכימה: לא עוד מכרזים שפתוחים רק לעובדי משרד ממשלתי אחד

ההסכם בין משרד האוצר להסתדרות מבטל את המכרז הפנימי - כך שמכרזים לאיוש משרות בשירות המדינה יהיו פתוחים מלכתחילה לכל עובדי המדינה ■ תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח: "השינוי יוצר הזדמנות לתנועת עובדים בתוך המערכת, וכניסת דם חדש וצעיר לתפקידי מפתח"

טלי חרותי-סובר

ההסכם שאליו הגיעו אתמול ההסתדרות ומשרד האוצר היה פורץ דרך בכך שלראשונה סוכם בו על תשלום תוספת שכר שקלית, ולא רק אחוזית, במטרה לצמצם את הפערים בין עובדים חזקים לחלשים. עם זאת, הישג פורץ דרך לא פחות של ההסכם אינו נוגע לשכר העובדים - אלא לאופן שבו הם מגויסים.

ההסכם החדש קובע כי המכרז הפנימי בשירות המדינה יבוטל. עובדים המבקשים להתקבל לשירות המדינה צריכים לגשת למה שמכונה מכרז - קרי משרה פתוחה. כדי לאפשר קידום בתוך המשרדים בשלב ראשון, אין ברירה אלא לנסות ולאייש את המשרה בתוך המשרד עצמו - מה שנקרא מכרז פנימי. אם זה אינו מצליח, המכרז נפתח לפניית עובדי כל משרדי הממשלה (מכרז בין־משרדי), ורק אם גם אז לא נמצא עובד המתאים - הוא נפתח לקהל הרחב (מכרז חיצוני). התהליך הזה מאריך ומסרבל את תהליך הקבלה ומקשה על אנשים שמגיעים מחוץ למשרדי הממשלה להתקבל לעבוד בהם. עתה סוכם כי השלב הראשון יבוטל - כך שהמכרזים ייפתחו מלכתחילה לכל העובדים בשירות המדינה, מכל המשרדים והיחידות, ובמקרה שזה יצליח - תיעשה פנייה חיצונית.

השיטה שמשאירה את עובדי המדינה קרובים לצלחת
פתוח רק לעובדי משרד
ממשלתי אחד. אם המשרה
אינה מאוישת, נפתח מכרז
בין־משרדי או חיצוני
פתוח לעובדים בכל
משרדי הממשלה. אם
המשרה אינה מאוישת,
נפתח מכרז פומבי
פתוח לציבור הרחב,
לרבות עובדי מדינה
מספר המתמודדים הממוצע למשרה*
22 7.7 2.4

השינוי הזה מחייב שינוי בתקנון שירות המדינה (תקשי"ר). הוחלט כי צוות עבודה משותף להסתדרות ולנציבות שירות המדינה יוקם כדי לכתוב נוהל חדש ולהסדיר את התיקונים הנדרשים.

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, אומר כי הרעיון לשנות את שיטת המכרזים הופיע כהמלצה כבר ברפורמת ההון האנושי בשירות המדינה, שאושרה כהחלטה של הממשלה לפני כשנתיים וחצי. "הסעיף הזה, לצד ההמלצה המרכזית הנוספת מול ההסתדרות, שנגעה להארכת תקופת הניסיון לפני קבלת קביעות (שנדחתה גם בהסכם החדש), היו הנקודות העיקריות שיצרו קיפאון או בלימה בהתקדמות מרכיבי הרפורמה בכל הקשור למשא ומתן מול ההסתדרות", אומר לוטן. "לכן חתימת ההסכם הזה משחררת מעצור גדול גם בהקשר הרחב יותר של הרפורמה".

לדברי לוטן, המעבר למכרזים בין־משרדיים "יוצר הזדמנות לתנועה רחבה של עובדים בתוך המערכת, כניסה של דם חדש וצעיר לתפקידי מפתח - בעיקר בדרגי ביניים - ופתיחת אופק תעסוקתי שלא היה קיים בעבר, ומאפשר מעבר של ידע בין משרדי הממשלה עצמם. התהליך הזה גם צפוי להגביר את איכות המתמודדים על המשרות".

תומר לוטן
תומר לוטןצילום: עופר וקנין

מניתוח שעשו במרכז להעצמת האזרח של נתוני הנציבות ל–2012 עולה כי למכרז פנימי - זה שבתוך המשרד בלבד ניגשים בממוצע 2 מועמדים, למכרז בין משרדי כ–8 ולמכרז חיצוני כ–22 מועמדים.

לוטן גם מזכיר כי זמן יקר מתבזבז לא פעם מכיוון שהמכרזים הפנימיים מתקיימים פשוט "כי חייבים", ומסתיימים ללא מועמד, בזמן שהמערכת שורפת זמן יקר ומשאבים. "מובן שיש גם צד נוסף לעניין הזה, שעשוי להיות שלילי", הוא מזכיר. "לאור ההצלחה הצפויה של המכרזים הבין משרדיים, פחות ופחות מכרזים יצאו לציבור הרחב, ושוב לא יחדור דם חדש אל המערכת. התסריט הזה עוד ייבחן, אבל לא מן הנמנע כי בעוד שנה או שנתיים יעלה הצורך לקבוע מראש שיעור של תפקידים מסומנים, או שיעור של משרות, שיהיו בסופו של דבר חיצוניות. לחלופין, ניתן לעבור לשיטת מאגרי המועמדים, כמו מאגר הדירקטורים, או מאגר מעש למשרות במגזר הציבורי. בכל מקרה, מדובר בבשורות טובות, ועלינו לעקוב אחר 
תהליך היישום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker