מתנה של 2,000 שקל מהמדינה - ועוד דברים שצריך לדעת על הסכם השכר שהושג הלילה

מי יקבל כמה? על מה הסכימו בסופו של דבר? ולמה ההסכם הזה היסטורי ■ שאלות ותשובות

טלי חרותי-סובר
הפגנה של עובדי נמל אשדוד בירושליםצילום: דניאל בר-און/גיני

בשתיים לפנות בוקר החליטו האוצר וההסתדרות על הסכם המסגרת החדש ל-570 אלף עובדי מגזר ציבורי. שני הצדדים הגיעו לעמק השווה אחרי כיפופי ידיים קשים במהלכם התעקש האוצר לעזור בעיקר לעובדים החלשים, אך ההסתדרות לא שכחה את הכרת התודה לוועדים החזקים והתעקשה שדווקא הם ירוויחו.

על מה הסכימו בסופו של דבר?

הסכום - 7.5 מיליארד שקל הנפרשים על פני חמש שנים, שנתיים לאחור (שנים בהן לא היה הסכם קיבוצי חתום) ועוד שלוש שנים קדימה. ההסתדרות ביקשה 11 מיליארד שקל, האוצר רצה לתת בין 3.5 ל-7.5 מיליארד שקל, ואכן הגיע לתקרה.

אופן החלוקה - זה היה אחד מאבני המחלוקת הקשים במשא ומתן. ההסתדרות דרשה 2.2% תוספת לכולם, מה שהיה מעלה את שכרם של העובדים החזקים בהרבה, לעומת תוספת קטנה לעובדים שמרוויחים מעט. האוצר דרש מהפכה – תשלום שקלי קבוע לכולם, כך שזה ישפיע מעט על בעלי השכר הגבוה, אך ישפיע יותר על בעלי השכר הנמוך ויצמצם פערים. ההחלטה: 50% מן התוספת יינתן בסכום שקלי שייגזר מן השכר הממוצע בגוף הציבורי, ועוד 50% יינתן באופן אחוזי - 1.5% מן השכר.

שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן
שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורןצילום: אוליבייה פיטוסי

עד מתי ההסכם יהיה תקף?

עד סוף 2018, כך שהסכם השכר הבא ייחתם בתחילת 2019 . חתימת הסכם לאורך זמן תאפשר שקט תעשייתי, גם אם לא מוחלט, לפחות במגזר הציבורי.

מה עם המענק?

ההסתדרות דרשה כי כל עובד יקבל גם מענק רטרואקטיבי עבור אותן שנתיים במהלכן עבד על פי תנאי ההסכם הקודם. ההסתדרות דרשה 3,000 שקל, האוצר רצה 1,000 שקל, הפשרה: 2,000 שקל לעובד, שישולמו בשתי פעימות - 1,000 שקל בינואר 2016 ועוד 1,000 שקל בינואר 2017.

האם קבוצות מסוימות יקבלו תוספות נוספות?

כן. מספר קבוצות עובדים יקבלו העלאה נוספת בת 2% בשכר. מדובר בעובדים פארא רפואיים - רנטגנאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בבתי חולים, וכן בעובדי דור ב' בשלטון המקומי.

מה בעניין הדרישה לביטול המכרז הפנימי?

מדובר בדרישה של האוצר במטרה לקצר את תהליכי הקליטה של עובדים חדשים במגזר הציבורי. ההסתדרות, שהתנגדה לכך עד היום, אכן הסכימה כי כל תפקיד שנפתח לא יידרש ראשית להיבדק דרך עובדי המשרד, אלא יפורסם בין המשרדים, ואז באופן פומבי. מדובר בעוד מהפכה בתחום כוח האדם.

מה הקשר בין הכנסת טכנולוגיות להסכם מסגרת?

האוצר דרש כי ההסתדרות תכיר בצורך להכניס יותר טכנולוגיות למגזר הציבורי למען שיפור השירות לאזרח, מבלי לדרוש עוד בונוסים או לפגוע ביחסי העבודה. ההסתדרות הסכימה הצהרתית, אך לא ויתרה על זכות השביתה.

האם העובדים קיבלו עוד משהו?

בהחלט. על פי דרישת ההסתדרות קיבלו העובדים עוד יום חופשה באוגוסט. יש לציין כי גם כך מספר ימי החופשה של עובדי המגזר הציבורי גבוה מלכתחילה, בהשוואה לעובדי המגזר הפרטי.

למה ההסכם הזה היסטורי?

מכיוון שבפעם הראשונה מתייחס כל הסכם המסגרת לטיפול בעובדים החלשים וצמצום הפערים, בעוד ההסכמים הקודמים טיפלו רוחבית במגזר הציבורי, והרחיבו פערים. מעתה יחל כל מו"מ על הסכם - בשיחה על העובדים החלשים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker