שביתה כללית במשק בשבוע הבא? ממש לא בטוח

זו הפעם הרביעית בתוך שנה שאבי ניסנקורן משתמש בנשק יום הדין של ההסתדרות

טלי חרותי-סובר

היום הודיע יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי בתוך שבוע הוא יוריד את השלטר על מדינת ישראל, כשזו תיכנס לשביתה כללית. עושה רושם כי זהו ריטואל שהולך ונעשה קבוע: זו הפעם הרביעית שהוא משתמש בו בתוך שנה אחת בלבד.

בפעם הראשונה היה זה במהלך המשא ומתן על שכר המינימום. ההסתדרות דרשה דבר שהאוצר הסכים לו מלכתחילה, אבל זה לא מנע את המופע הידוע: חדרים ננטשים בזעם, פגישות מתפוצצות בקול רם, ואיומי שביתה כללית מהם נסוגו רגע לפני.

אחר כך ראינו בדיוק את אותו תהליך כשניסנקורן יצא להגנת עובדי הקבלן – אותה תופעה שההסתדרות היתה אחראית לקידומה בשתיקה במשך שנים רבות. שוב האוצר הסכים מראש כי יש להעביר חלק מן העובדים להעסקה ישירה, אבל זה לא מנע את המופע כולו, כולל האיום, עד להסכם שמנע את השביתה הכללית.

בפעם השלישית פגשנו את אותו איום פעמיים לפני שבועיים - פעם אחת בנושא הביטוחים הסיעודיים, ופעם שנייה בנושא הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי עליו מדברים עכשיו. שר האוצר כחלון נכנס לנושא הביטוחים הסיעודיים ואיום השביתה הוסר, אבל הסכם המסגרת, קרי הסכם השכר הכולל חצי מיליון עובדים, שהמשא ומתן עליו מתקיים כבר קרוב לשלושה חודשים, עדיין לא הסתיים, וניסנקורן הודיע בפעם הרביעית על שביתה כללית.

אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות בהפגנה למען עובדי קבלן
יו"ר ההסתדרות אבי ניסקורןצילום: עופר וקנין

דרישות ההסתדרות ברורות, העלאת שכר של 2.2% כל שנה לכלל העובדים, כשכל אחוז שווה מיליארד שקל. כיוון שמדובר בהסכם לחמש שנים ההעלאה הזו תעלה למשק 11 מיליארד שקל.

בנוסף, יו"ר ההסתדרות דורש פיצוי עבור שלוש שנים אחרונות בהם לא נחתם הסכם מסגרת חדש בסך עוד 3,000 שקל לעובד - קרי עוד מילארד וחצי שקל לפחות. דרישה שלישית: החרגה של קבוצות מסוימות כמו  עובדי הרשויות המקומיות עבורם יש להעלות את השכר מעבר לאותם 2.2% שניתנים לכולם. שכרם של אלה אכן נמוך, והאוצר יודע זאת. כיוון שהרשימה הסופית לא ניתנה עדיין הרי שקשה להעריך כמה היא תעלה אבל חישוב פשוט מעלה דרישת שכר בת למעלה מ-15 מיליארד שקל עבור ההסכם הזה בלבד. מדובר בסכומים הרבה יותר גבוהים כיוון שההסכם הזה יהפוך באופן טבעי  לתנאי הבסיס עליו תדרוש ההסתדרות את העלאות ההסכם הבא.

באוצר יודעים שיצטרכו לשלם. עובדי המגזר הציבורי אכן עובדים ללא הסכם עבודה כבר כמה שנים, אם כי על פי נתוני הממונה על השכר זה לא שחק את שכרם, אולי להיפך. השכר הריאלי של עובדי ממשלה עלה ב-8%  מדצמבר 2012 לעומת 2% בלבד במגזר הפרטי, אבל פתיחת הסכם שכר פירושה תמיד העלאה.

לאוצר יש כמה חלומות: לקבל אישור להכנסת טכנולוגיות חדשות מבלי שנדרשים בונוסים או שביתות, ביטול מכרז פנימי כדי לאפשר הכנסת דם צעיר למגזר הציבורי, וגם – אולי בעיקר, חלוקה דיפרנציאלית של ההעלאות.

אנשי האוצר חושבים שאין דין עובדי חברת חשמל, שמשכורתם הממוצעת עומדת על 25 אלף שקל, כדין עובדי רשויות מקומיות שמשכורתם הממוצעת עומדת על כ-7,000 שקל ."על הסכם השכר להביא לצמצום פערים בין בעלי השכר הנמוך לבעלי השכר הגבוה" אומרים באוצר, וקוראים לניסנקורן "לשוב לשולחן המשא ומתן, ולא לצאת בשביתה פראית".

כיוון שמדובר בריטואל קבוע סביר להניח שגם השביתה הזו תימנע רגע לפני פריצתה. ניסנקורן חייב להראות הישגים עד לבחירות בהסתדרות לתפקיד היו"ר, שיחלו בתחילת 2017. האוצר יודע שצריך לשלם וינסה להלחם כדי להשיג הישגים משלו. המשק יספוג בסופו של דבר כמה וכמה  מיליארדים לא לפני עוד ועוד דיונים אל תוך הלילה, שחלקם יתפוצצו ברעש גדול.

הסיכוי שתתקיים כאן שביתה קטן מהסיבה הכי פשוטה – כולם מסכימים על העקרונות, ושני הצדדים מבקשות הגיוניות לחלוטין. השאלה היא כמה חזק יהיה האוצר, בראשו עומד שר אוצר חברתי, כדי לקבל משהו מהמשאלות שלו. ההיסטוריה מוכיחה שבדרך כלל ההסתדרות היא זו שמשאלותיה מתמלאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker