האשה שוויתרה על החיים במטוסים - והחיפוש אחרי "האוקיינוס הכחול"

ב-2009 איבדה מנפאואר כ-100 מיליון שקל עם כניסתו לתוקף של החוק המחייב קבלת עובד להעסקה ישירה לאחר תשעה חודשים ■ בראיון פרישה מספרת היו"רית דליה נרקיס איך הביאה את החברה למכירות של 1.1 מיליארד שקל בשנה - למרות המשבר בענף

טלי חרותי-סובר

המותג "מנפאואר" מעלה אסוציאציה אפרורית למדי, כאילו פעילותה של החברה מתמצה במציאת עבודה לקלדנית בחצי משרה לפרויקט אחר הצהריים. הדימוי הזה מכעיס את דליה נרקיס, יו"רית מנפאואר ישראל, וגם סגנית נשיא מנפאואר העולמית לאזור הים התיכון. "אנחנו כבר כל כך לא שם", היא אומרת.

"יתרה מזאת, מעולם לא עסקנו בהשמת עובדי ניקיון ושמירה למשל, אבל אנשים מחברים משרות זמניות לעובדי הקבלן, והדימוי נדבק. יש לנו הרבה מאוד הצלחות, אבל בכל מה שקשור למיתוג - נכשלנו", היא מוסיפה.

ואכן, נכון ל-2014, מנפאואר היא חברה המוכרת את שירותיה ביותר ממיליארד שקל בשנה, ועוסקת בתחומים רבים שכלל לא מתיישבים עם הדימוי הראשוני. ההצלחה העסקית לא באה מהמטרייה הבינלאומית - על אף שנרקיס, הפורשת בימים אלה אחרי 26 שנים, טוענת כי העובדה שהחברה הישראלית הוקמה לא בזיכיון, אלא כחלק ישיר מהחברה הגלובלית, מאפשרת עבודה מקצועית לגמרי. "כי אף אחד לא בא לכאן כדי להתעשר", אלא דווקא מתוך חוסר הברירה, והצורך לשרוד בשוק בעייתי.

פחות מ-500 אבות בישראל לקחו חופשת לידה ב-2014

יו"רית מנפאואר ישראל הפורשת, דליה נרקיסצילום: אייל טואג

החיפוש אחרי "האוקיינוס הכחול"

עד 1990 עסקה החברה רק בהשמת עובדים זמניים, נאמנה לחזון הקמתה ב-1968. אלא שבאותן שנים התחילה לחלחל ההבנה שהשוק קטן, ולתחומים הקלסיים של החברה היה גבול ברור. "היו אלה הימים הרעים של מכרזי ההפסד", מספרת נרקיס, אז המנכ"לית. "ימים שבהם חברות התחרו על כל מכרז בלי דרישות מינימום, והעובדים שילמו את המחיר בפגיעה בזכויותיהם. החלטנו לא לגשת בשום אופן למכרזי הפסד. גם ככה שולי הרווח בתחום שלנו הם אחוזים בודדים, ולא הסכמנו לפגוע בעובדים. לא נותרה ברירה אלא לצאת מהתחומים המסורתיים, ולחפש "אוקיינוס כחול" (יצירת מוצר עם מאפיינים שונים בתכלית, תוך שימוש במבנה הארגוני).

באותן שנים התחילו מעסיקים לחפש חברות חיצוניות שיבצעו פרויקטים מקצה לקצה. מנפאואר הציעה לוגיסטיקה של מערכי בחירות, למשל, או מחשוב רשומות טאבו. לכאורה היה זה חלק קלאסי מהפעילות - גיוס של הרבה אנשים לעבודה זמנית. למעשה, החברה סיפקה לאט לאט את מעטפת הפרויקט כולה. ב-2000 השינוי כבר בא לידי ביטוי: תמהיל המכירות, 630 מיליון שקל בשנה, התבסס עדיין על שירותים קלסיים (85%), אך 15% מהמכירות כבר הגיעו מהחברות הבנות מנפאואר גרופ סולושן ואקספריס, שהציעו פתרונות כוללים ושירותי טכנולוגיה.

"זיהינו, למשל, שבתי תוכנה גדולים עובדים במודל דומה למודל שלנו", אומרת נרקיס. "הם נותנים עובדים זמניים לפרויקטים. ואז חשבנו לעצמנו - למה שלא ניתן את אותם שירותים גם אנחנו. הקמנו חברה בשם אחר ויצרנו גוף נפרד שהתחרה בשירותים שנתנו אז מל"מ ופרומולה".

אם עד אז היתה הנגיעה בתחומים אחרים חלק מתהליך ניסוי וטעיה, הרי שב-2001 כבר לא השאירו בידי החברה הרבה ברירות - אלא לשנות כיוון, ומהר: "עד אותה שנה לא היתה הגבלה על פרק הזמן שבו ניתן להעסיק עובד זמני", היא מספרת. "עובדים זמניים הועסקו גם ארבע־חמש שנים ויותר. אבל אני תמיד חשבתי שנדרשת חקיקה מגבילה".

משרדי מנפאוארצילום: מוטי מילרוד

"וייבר ב-167 
שפות זה אנחנו"

והחקיקה אכן הגיעה - אבל לא בהכרח מהכיוון הרצוי. ב-2001 חוקק חוק תשעת החודשים. החוק קובע כי בפרק הזמן הזה חייב מעסיק להחליט אם הוא קולט את העובד - או שולח אותו בחזרה לחברת כוח האדם. בחברה ניסו, בשיתוף פעולה עם חברות אחרות, לשנות את החוק המקורי - אבל ההתנגדות לא צלחה וב-2008 החוק נכנס לתוקף. "זאת היתה שנה קשה מאוד", מודה נרקיס. "באותה תקופה נקלטו אצל לקוחות אלפי עובדים באמצעותנו. באוקטובר של אותה שנה הגיע גם המשבר העולמי. ב-2009 דיווחנו על ירידה של כ-100 מיליון שקל במחזור, ושוב נדרשה מאתנו חשיבה אחרת".

הפעם הגיע "האוקיינוס הכחול" מפיתוח של שירותי שפה. "הגלובליזציה היתה בתחילת דרכה, וחברות שייצרו מוצרים בישראל התחילו למכור ברחבי העולם - וחיפשו חברות שיכינו מדריך למשתמש.

בתחילת הדרך זה היה "תנו לנו מתרגם לצ'כית לחודש עבודה", אבל זה התפתח ל"תכינו לנו את המדריך מא' עד ת'". הקמנו חברה לשירות שפה, שגם כיום מפתחת תוכנות ואפליקציות המתורגמות למאות שפות. סאפ, אורקל או גוגל מיקרוסופט מבקשים לתרגם תוכנות שלהם לעברית? אנחנו עושים את זה. וייבר ב-167 שפות זה אנחנו. במקביל החברה נותנת גם שירותי תרגום סימולטני בבתי משפט או בלשכות של רשות האוכלוסין".

"להאריך את משך ההעסקה לשנה וחצי"

שירותי הטכנולוגיה גם הם התרחבו. כך למשל, פיתחה מנפאואר מערכת תומכת ניהול ציי רכב, במקביל היא מוכרת תהליכי גיוס טכנולוגים־וירטואליים, וחברת אקספריס הקימה לפני כחמש שנים תוכנית הסבה לבעלי תואר ראשון שרוצים לעבור להיי־טק. ברוח הזמן החברה הקימה גם מרכזי עבודה לחרדיות בתחום ההיי־טק, ומרכז פיתוח בנצרת עבור המגזר הערבי, שנסגר בינתיים.

הפעילות האינטנסיבית הזאת העלתה את רמת המכירות, שהגיעה ב-2015 ל-1.165 מיליארד שקל. התפלגות המכירות שונה מאוד מבעבר: 41% מהמכירות היו בהשמה הקלאסית, 42% בתחום הטכנולוגי, ועוד 17% בתחום הפתרונות הכוללים. על אף הזרועות הרבות, נחשבת מנפאואר לחברה לא־זוהרת, ושמה לא הופיע מעולם, למשל, ברשימת 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן. כל זאת על אף שהרוב המוחלט של העובדים, 600 איש, צמחו בחברה ועובדים בה שנים רבות. "בסקרים פנימיים של החברה העולמית אנחנו תמיד ממוקמים בין המקום השני למקום השישי ברמת המעורבות (אינגייג'מנט) של העובדים, מתוך 83 מדינות", אומרת נרקיס. "בגלל המוניטין שצברנו, מעסיקים מעדיפים לעבוד אתנו ולא עם המתחרים. אנחנו במקום טוב, גם אם ברמת המיתוג הציבורי לא יודעים עלינו".

בואי נחזור לחוק תשעת החודשים.

"כיום כולם יודעים שצדקנו, כי תשעה חודשים הם פרק זמן קצר מדי. כ-70% מהעובדים הזמניים כיום מפוטרים עוד לפני תום התקופה, ונוצרת דלת מסתובבת: המעסיק לא רוצה לקלוט, הוא מפטר וקולט מישהו אחר לפרק זמן קצר. במהלך תשעה חודשים או פחות, עובד לא מצליח לצבור זכויות סוציאליות. הוא חוזר אלינו וצריך להתחיל הכל מחדש - מיון, התאמה, השמה והסתגלות למקום חדש. לשמחתנו, רוב העובדים הם צעירים בתחילת דרכם. עם זאת, עדיין מדובר בעוגמת נפש ובזבוז זמן ואנרגיה. החוק הזה דורש תיקון".

איזה למשל?

"יש להאריך את משך ההעסקה ל-18–24 חודשים, ואז לחייב קליטה או פיטורים. זה נכון בעיקר לאנשים עד גיל 26. תיקון החוק הזה יאפשר לאנשים לעבוד בלי לחשוש, להוכיח את עצמם, ולהיקלט".

את בחברה כבר 26 שנים. למה את פורשת?

"אני עוזבת כי לטעמי תפקידו של מנהל הוא לגדל את דור המנהלים מתחתיו. כשהרגשתי שהדור בשל, פניתי להנהלה העולמית. הם ביקשו שאשאר עוד שנה, ובמקביל איישנו את שכבת המנהלים הנוכחית. אני יוצאת לדרך חדשה".

את הרי לא יוצאת לפנסיה.

"לגמרי לא. כבר כיום אני בכמה דירקטוריונים של חברות גדולות. אבל המטרה שלי היא לחלוק את הידע הרב שצברתי. אחד הדברים המשמחים הוא הוויתור על החיים במטוסים. כנראה שלא אטוס יותר 30 נסיעות עבודה בשנה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker