הזאב זאב של ניסנקורן

סכסוך העבודה שהוכרז אתמול מתחיל את הספירה לאחור - לכאורה בתוך 14 ימים תתקיים פה שביתה כללית, אך סביר להניח שזה לא יקרה ■ בהסתדרות טוענים לסחבת ■ באוצר אומרים שמשא ומתן זה תן וקח - לא רק תן

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

השבוע איים יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, פעמיים כי ישבית את המשק. פעם ראשונה היתה בנושא הפנסיות - ופעם שנייה אחרי פיצוץ נוסף של השיחות עם הממונה על השכר באוצר. אתמול הפסיק ניסנקורן לאיים והכריז על סכסוך עבודה, שעליו תפסו טרמפ גם ארגון המורים והסתדרות המורים.

ההודעה שהחלה את הספירה לאחור, יכולה, לכאורה, להיהפך לשביתה כללית במשק בתוך שבועיים - אלא שסביר להניח שזה לא יקרה. ההודעה על סכסוך העבודה היא איתות לאוצר - אנחנו רציניים בדרישות שלנו, כדאי שתתיישרו.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורןצילום: יוסי זמיר

בין שני הצדדים פעורה תהום עקרונית. בעוד האוצר רואה את הדיון על הסכמי המסגרת, הנערכים אחת לכמה שנים, כהזדמנות לטפל בנושאים שונים הקשורים לשיפור המגזר הציבורי, הרי שניסנקורן רוצה בעיקר דבר אחד - לדון בהעלאת השכר, מהר ובאופן רטרואקטיבי. כמקובל בדיוני שכר מעין אלה, ההליך הוא אטי, מכיוון שברור שהשכר לעובדי המדינה יעלה, וברור גם כי את השנתיים־שלוש האחרונות, שבהן לא היו תחת הסכמי שכר, יקבלו העובדים כמענק רטרואקטיבי.

הפיצוצים החוזרים ונשנים נשמעים בכל פעם שהאוצר מעז להעלות בקשות שאינן קשורות לנושא השכר. כך למשל, מבקש האוצר שקט תעשייתי שיכלול את כלל עובדי המגזר הציבורי. כמקובל, נקבעת תקופת שקט תעשייתי אחרי חתימת הסכם, שלא מאפשרת דיוני שכר או שביתות במהלכה.

בהסתדרות מוכנים להעניק שקט - אבל מבקשים להחריג דווקא את הוועדים החזקים, בהם חברת החשמל, הנמלים ורשות שדות התעופה. המשמעות היא שהעובדים יקבלו העלאות שכר, אך יוכלו לאיים או לפתוח בעיצומים ובשביתות.

בנוסף, מנסה האוצר לסייע לשני גופים בתחומי גמישות ההעסקה: השלטון המקומי, שמבקש הסדרה של נושא החוזים האישיים, שאמורים להיחתם מעתה רק באישור הוועד, והאוניברסיטאות, המבקשות להסדיר נוהל של פיטורים על רקע אי־התאמה, כדי לשחרר עובדים שפוגעים במערכת.

על שני הנושאים ההסתדרות לא מוכנה להיכנס לדיונים, כמו גם על הדרך לסייע בהכנסת טכנולוגיות חדשות לשירות המדינה, מבלי שהעובדים מתקוממים או פוגעים ביחסי העבודה. ההסתדרות גם לא רוצה לדון בביטול המכרז הפנימי עבור כל תפקיד בשירות המדינה, למען הגברת הניוד העובדים והכנסת דם חדש למערכת.

"בכל פעם שעולה נושא רוחבי, כמו שצריך שיעלה בהסכמי מסגרת, ניסנקורן מתרגז", אומר מקורב. "הוא קם מהכסא ואומר - 'תעבירו לי הצעה', לא לפני שהוא מאיים בהשבתה כללית, ויוצא מהחדר. ברגע שהוא עוזב - הכל מתפוצץ".

שלשום עלו הדיונים שוב על שרטון, ולא ברור מתי יחודשו. ההסתדרות החליטה, כאמור, להודיע על סכסוך עבודה, שעליו תפסו טרמפ שני ארגונים שכבר מזמן לא היו בכותרות - הסתדרות וארגון המורים. ההודעה שפירסמה ההסתדרות לכאורה מבהילה, מכיוון שחלק גדול מן המשק יושבת אם לא יתקבלו דרישותיה. מעשית, מדובר במקל גדול שמנופף ניסנקורן מול האוצר, ולא בכדי.

יחסי העבודה בתקופת ניסנקורן אינם על מי מנוחות, והאיומים בהשבתה עולים שוב ושוב. המשק גם לא ינוח עד לבחירות בהסתדרות, שייערכו ב–2017, אז יעמוד היו"ר, שקיבל את תפקידו בירושה, לבחירה אמיתית של החברים. ניסנקורן עושה הכל כדי לחשוף שיניים ולהוכיח שרירים, כדי להצטייר כיו"ר לוחמני הפועל למענם.

כמו במהלך המשא ומתן על שכר המינימום, שגם אז נזרקו האיומים בשביתה בקלות לחלל האוויר, סביר להניח כי גם הפעם זה לא יקרה. זה רק מוכיח לאוצר שהסבלנות נגמרת וכי יש להאיץ את המגעים. באוצר קוראים לניסנקורן לשוב אל שולחן המשא ומתן, ומזכירים לו כי בתהליך כזה מדובר בתן וקח, ולא בתן בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker