"השירות הלאומי-אזרחי הוא כלי לאילוף צעירים ערבים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השירות הלאומי-אזרחי הוא כלי לאילוף צעירים ערבים"

למרות המחלוקת, כבר כמעט עשור שמספר הצעירות והצעירים הערבים שמשרתים בשירות הלאומי-אזרחי נמצא בעלייה - וכיום רשומים בשירות כ-4,500 מתנדבים מהמגזר

46תגובות

שירות הלאומי-אזרחי עוזר לי לסבסד את הלימודים, והרשויות מתייחסות אלי בצורה מכובדת יותר", אומרת נג'ווא אבו פרחאן, בת 22 מערערה-בנגב המתנדבת דרך עמותת שלומית לשירות לאומי־אזרחי כמזכירה בסניף קופת חולים כללית בכפר. "במקביל לסבסוד, אני עוזרת לקהילה שלי ומסייעת לפציינטים שאינם דוברי עברית", היא מוסיפה.

אבו פרחאן אינה לבד: בשנה האחרונה בלבד חלה קפיצה של כ-13% במספר המתנדבים הערבים לשירות הלאומי. כיום מתנדבים בשירות כ-4,500 ערבים מתוך 16,576 כלל מתנדבי השירות הלאומי־אזרחי. היעד ל-2017 הוא 6,000 תקנים למתנדבים מהמגזר הערבי.

צעירים ערבים בכנס בנושא שירות לאומי־אזרחי
דורון גולן/ג'יני

השתלבות האזרחים הערבים בשירות הלאומי החלה כבר ב-1996, כשעמותת שלומית, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, הגישה בג"ץ בעניין, שאיפשר התנדבות לא רק לצעירות יהודיות ודתיות, אלא לכלל אזרחי המדינה. כך, כלל האזרחים יכולים ליהנות מהזכויות שמקבלים חיילים משוחררים בתום שנה או שנתיים של שירות.

ב-2008 אוחדו הפרויקטים להתנדבות תחת המינהלה לשירות הלאומי והאזרחי (לימים הרשות לשירות לאומי ואזרחי) והביקוש בקרב הצעירים הערבים החל לעלות באופן משמעותי. אם ב-2007 מספר המתנדבים מהמגזר היה 628, שנה לאחר מכן הוא קפץ ל-1,050 מתנדבים ומאז הוא רק עולה.

דאהוד אבו עמרה, 22, מתל שבע, המצוי בשנתו הראשונה להתנדבות, שובץ בשירות התעסוקה בבאר שבע כמתרגם לפונים שאינם יודעים עברית. "אני לא רק מתרגם, אלא גם עוזר לאנשים להבין את השפה המשפטית והמקצועית שמופיעה במסמכים", הוא מציין. לדבריו, השירות מאפשר לו לפגוש אנשים וללמוד דברים חדשים. "אף שהכסף לא רב, ההתנדבות נותנת לי כלים להתמודד עם החיים. באופן הזה אני משפר את העברית שלי, ותורם לחברה שלי".

לדברי אמיר אבו עיסא, המפקח על המיעוטים ברשות לשירות לאומי-אזרחי, הצעירים הערבים פונים לשירות מכמה סיבות, ובהן הרצון להתקדם ולהתפתח מבחינת מנהיגותית, לתרום לחברה וכן במטרה שהשתלבות בחברה הישראלית תהיה קלה יותר.

"הצעירים האלה רואים הזדמנות להיכנס למסגרת שתעניק להם כלים והכשרות מקצועיות, שמתאימה אותם לתחומים שבהם הם עוסקים במהלך ההתנדבות", אומר אבו עיסא. "הם באמת מקבלים ארגז כלים: בנוסף להכשרות, המתנדבים משפרים את העברית שלהם - יש להם אפשרות לעבור דרכנו קורס בעברית מדוברת בחינם - ולהירשם לקורס פסיכומטרי, גם הוא בסבסוד. בנוסף, הם מקבלים עזרה בשכר לימוד בסך 4,500–9,500 שקל, תלוי במשך שירותם".

אגב, נראה כי מרבית המתנדבים הם דווקא מהאוכלוסייה הבדואית - שלמדינה קל יותר לגייסם לשירות הלאומי־אזרחי, שכן רבים מהם מתגייסים לשירות צבאי מלא.

אליהו הרשקוביץ

"יוצרים כור היתוך להתבוללות"

ואולם המציאות בשטח אינה כה נוחה, ולא כולם מרוצים מהעלייה במספר המתנדבים מהמגזר הערבי. "אנחנו לא מושפעים מההתנגדות", אומר אבו עיסא. "מי שרוצה להתנדב ברוך הבא, אנחנו לא מכריחים אנשים לבוא. העלייה בתקנים היא ההוכחה שצעירים רוצים להשתלב - לא כי הרשות מכריחה אותם".

ג' היא רכזת פרויקטים באחת העמותות הערביות הגדולות העוסקות בהעצמת הזהות הפלסטינית בקרב האוכלוסייה הערבית. באמצעות קמפיינים ופעילויות בבתי הספר ובניית תוכניות להתנדבות צעירים דרכן, הן נלחמות בתופעת ההתגייסות של צעירים ערבים לשירות הלאומי־האזרחי.

"ככל שמתבוננים בתכנים של השירות הלאומי-אזרחי, מגלים יותר ויותר פרטים שמעידים על הרצון לייצר כור היתוך להתבוללות של הצעירים הפלסטינים בחברה הישראלית - תוך מחיקת כל זכר לזהות הפלסטינית. כך, למשל, בשירות משתמשים במלה 'מגויסים' והמענק שמקבלים בסוף השירות מגיע מהקרן לחיילים", אומרת ג'.

אמיר טועמה (בחולצה הלבנה) מתנועת צעירי חיפה, השמה דגש על הזהות הפלסטינית
קמר טאהא

לדבריה, לא מעט עמותות אחרות העוסקות בהעצמת הזהות הפלסטינית מציעות תוכניות להתנדבות ביישובים הערביים, תוך שימת דגש על הנראטיב והזהות הפלסטיניים. ואולם מולן עומדות ההטבות הכספיות שמציע השירות הלאומי-אזרחי - מענק שחרור, סבסוד לימודים ופיקדון דומה לזה שמקבלים החיילים.

"מי שחסר מודעות פוליטית ישלם מחיר גבוה - הוא ייחשב כחייל לכל דבר", אומרת ג'. "בוגרי תיכון יכולים לעבוד במשרות רגילות, כמו להיות מוכר בחנות בגדים, ולקבל משכורות גבוהות יותר. בנוסף, במסגרות ההתנדבות בעמותות, המתנדבים מקבלים מלגות שיכולות לסבסד את שכר הלימוד".

מה לגבי יצירת מסגרת התנדבותית תחת פיקוח של ארגונים מהמגזר הערבי, כמו ועדת המעקב (ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל) שתהווה מסגרת התנדבות וגם תיתן מענק מהמדינה, בלי המעורבות של הקרן לחיילים משוחררים או הטרמינולגיה הצבאית?

ג': "עובדה שלא קיימת מסגרת מהסוג הזה. הרי המטרה בשירות הלאומי־אזרחי של ערבים היא נורמליזציה ויצירת כור היתוך, שישכיחו מהאזרחים הפלסטינים מי הם באמת. גם אם המתנדבים לשירות לאומי לא נתקלים באופן ישיר בתכנים מנרמלים, במהלך השירות הם עדיין רואים מושגים צבאיים, שאותם הם לאט־לאט יפנימו".

נבילה אספניולי
עבדאללה שמא

"אנחנו נמצאים בשוליים"

לדברי אמיר טועמה, 20, סטודנט למדעי המדינה מחיפה, השירות הלאומי־אזרחי רק מרחיק את הצעירים הערבים מהזהות שאליה הם שייכים. לטועמה ניסיון רב בהתנדבות דרך העמותות, בעיקר בתוכניות שעוסקות בכפר איקרית', שממנו נעקרו הסבים שלו ב-1948.

"אני עושה פעילויות לילדים, שגם הם במקור מאיקרית'. אני מספר להם על ההיסטוריה של הכפר ויחד אנחנו עושים בו פעילויות. כעת אני חלק מתנועת 'צעירי חיפה', שיוזמת עבודות התנדבות בעיר עם דגש על הזהות וההיסטוריה של העיר לפני 1948, כמו תיאטרון רחוב שדן בבעיות של השכונות החיפאיות או ניקוי בתים ישנים בוואדי סליב".

בנוסף, לדבריו, התנועה מעבירה סדנאות בבתי הספר שמעלות לדיון את מצוקת החברה הערבית בישראל לצד דיונים בזהות הפלסטינית. "הפרויקט הבא שלנו הוא כנראה התנדבות בבתי אבות. אנחנו כל הזמן מנסים להיכנס לזירות שלא נכנסנו אליהן קודם. אני מרגיש שלם עם עצמי כשאני מתנדב, מכיוון שזה ניסיון לחולל שינוי בחברה שלי", מספר טועמה. לטענתו, הוא לא מתעניין בתגמול עבור פעילותו.

איימן עודה
דודו בכר

ד"ר נבילה אספניולי היא אשת חינוך ופעילה חברתית, ואחת הדמויות הבולטות בתחום ההתנדבות והעבודה הקהילתית במגזר. "אנחנו מנסים לקדם את נושא ההתנדבות בקרב הצעירים הפלסטינים בישראל, תוך התנגדות מוחלטת לשירות הלאומי-אזרחי", היא אומרת. "אני רואה חשיבות גדולה להתנדבות, אבל דוחה את הרעיון של התניית מתן הזכויות בחובות".

לטענתה, מדינת ישראל צריכה להתייחס לאזרחים הערבים כשווים מהיותם שווים - ולא מכיוון שהם משרתים את המדינה. "ההתנדבות צריכה לבוא ממקום של מחויבות ואחריות כלפי הקהילה, לא כדרך לקבלת הזכויות, שהמדינה אמורה להעניק לנו מתוך האחריות שלה כלפינו כמיעוט. השירות הלאומי־אזרחי הוא כלי לאילוף הצעירים הערבים. תוכניות ההתנדבות בחברה הערבית הן לא אלטרנטיבה, אלא יוזמה משל עצמה ולא ריאקציה פסיבית למה שהמדינה מציעה".

לגבי הקשיים הכלכליים שעמם מתמודדים צעירים הבוחרים בהתנדבות טוענת אספניולי כי "עבודה בשכר מינימום במשך שנתיים משתלמת יותר". ואולם אספניולי מודעת לקשיים ולמחסור במקומות עבודה במגזר, במיוחד לצעירות וטוענת כי "עמותות רבות יוזמות תוכניות ומסגרות להעסקת נשים במשרות עם שכר הוגן. עם זאת, לצערי בחברה הערבית יש מצוקות רבות מכיוון שאנחנו נמצאים בשוליים, ולמגזר השלישי אין את כל המשאבים לפתור את כל הבעיות האלה".

"הבעיה היא הממסד, לא הצעירים"

גם איימן עודה, יו"ר הרשימה הערבית המשותפת, מתנגד להתנדבות של צעירים ערבים לשירות הלאומי־אזרחי, אך תומך ברעיון של התנדבות ללא פוליטיזציה. לדבריו, "אני לא מאשים את הצעירים שפונים לשירות ואף פעם לא קיבלתי את ההתקפות נגדם. הוויכוח שלנו הוא עם הממסד ולא עם הצעירים האלה. כ-90% מהמשרתים הערבים בשירות האזרחי-לאומי הם נשים צעירות, וזה תוצאה של מחסור באופק ומחסור בתעסוקה, ולכן אני מאמין שהשירות הלאומי הוא ניצול ציני שלהן, שמחליף את הצורך להעסיק אותן".

בנוסף, עודה טוען כי המענק שהמתנדבים מקבלים בסוף השירות שווה לסכום שהם היו יכולים להרוויח בעבודה מסודרת עם משכורת. "שירות מהסוג הזה מתבצע בתקופה של פיוס היסטורי ומתן זכויות כחלק מבניית האזרחות המשותפת.

"עם זאת, בישראל בחרו ליישם את המדיניות הזאת בעשור הכי קשה עבור האוכלוסייה הערבית - אחרי קריסת אוסלו ואחרי מאורעות אוקטובר 2000 וכחלק מהעברת האשמה של אפליית האוכלוסייה הערבית מהממסד לשכמם של האזרחים הערבים, מעין אמירה שהערבים אחראים על האפליה נגדם. אני בעד התנדבות נטולת פוליטיקה והידוק קשרים: שערבים יתנדבו בקרב מוחלשים ערבים ויהודים כאחד, אבל הרחק מהשירות והפוליטיזציה של ההתנדבות", הוא מסכם.

תגובת רשות השירות הלאומי אזרחי: "הנתונים אודות שילובם של מתנדבי השירות הלאומי אזרחי מהמגזר הערבי מצביעים על הצלחה גדולה. כ-75% מהם משרתים בתוך הקהילה הערבית ולטובתה, ואילו 25% הנותרים משרתים במקומות המעניקים שירותים גם למגזר הערבי, כגון בתי חולים, בתי משפט ועוד. אנו מתגאים בכך ש-85% ממסיימי השירות הלאומי-אזרחי מהמגזר השתלבו במעגלי העבודה והלימודים בתום שירותם, וזוהי תעודת כבוד לבוגרים ולמגזר כולו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#