כשפייסבוק מחליפה את ראיון העבודה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשפייסבוק מחליפה את ראיון העבודה

מגייס עובדים סיפר שיפסול מועמד "שאינו מתבטא לעומק", אבל כמה עומק כבר ניתן למצוא בציוץ קצר או בפוסט שמועלה לפייסבוק בזמן טיול?

15תגובות

"כשגללתי בפייסבוק את התמונות שלו החלטתי מיד לוותר עליו. כל התמונות שלו היו בים, עם בירה ביד, שרשרת ובחורות בביקיני. אני לא מחפש לגייס ערסים. כשאני רואה מועמד מפרסם תמונות, שבהן הוא נראה צורך אלכוהול וסיגריות, אני מבין שהוא רואה בכך גאווה, ובעיני זו תפישה עצמית מוטעית". את הדברים האלה אמר מגייס עובדים, שרואיין על ידי ספיר חזן וחֵרות אוחיון במסגרת סמינר מחקר במחלקה לניהול המשאב האנושי במכללה האקדמית ספיר. ממצאיהן של חזן ואוחיון חשפו את השימוש המוטֶה והמפלֶה לרעה שעושים ארגונים ברשתות חברתיות ככלי למיון עובדים.

בימינו, כל תחומי החיים מקבלים ביטוי דרך פייסבוק, לינקדין, טוויטר ודומיהם. הדיון החברתי סביב רשתות חברתיות מתרחב לצד הפופולריות הגואה שלהן. בעוד שלינקדין מוגדר ככלי תעסוקתי, שנועד לחשוף אנשים בפני מגייסי עובדים, אין זה המצב לגבי רשתות חברתיות אחרות. אדם מעלה לפייסבוק תמונות שלו מחופשה בכנרת או משתף בטוויטר את הגיגיו על החתונה של בר רפאלי - ואינו מודע כלל לשימוש לרעה שעושים במידע מעסיקים פוטנציאלים.

ד"ר שני קונה

מדוע וכיצד משתמשים מגייסי עובדים במידע מרשתות חברתיות? מדובר במידע זמין וזול, שני גורמים משמעותיים בעבור ארגונים, המחפשים מועמדים מבטיחים בתנאי שוק מורכבים. השימוש הבעייתי שעושים מעסיקים ברשתות החברתיות ככלי למיון עובדים הוא סוגיה חדשה יחסית. ממצאי מחקרים כגון המחקר של חזן ואוחיון מלמדים שקיים פער מטריד בין מה שמגייסי עובדים חושבים שהם עושים - תהליך מיון עובדים איכותי - לבין מה שהם עושים בפועל: מגבשים התרשמויות מהירות ולא מבוססות, רובן חסרות מהימנות ותוקף, על סמך מידע שטחי שנדלה מרשתות חברתיות, בעיקר המראה החיצוני של המועמד לעבודה והעמדות שהוא מביע.

כך, למשל, מגייס עובדים סיפר שיפסול מועמד "שאינו מתבטא לעומק", אבל כמה עומק כבר ניתן למצוא בציוץ קצר או בפוסט שמועלה לפייסבוק בזמן טיול? מגייס אחר, מומחה מטעם עצמו לנפש האנושית, מביע עמדה נחרצת נגד מועמדים שמנים, וזאת בתפקידי תכנות מחשבים, שכידוע אינם דורשים רזון לשם הצלחה במילויים. בלי למצמץ הוא סיפר לחזן ואוחיון על תהליך ההיסק המנחה אותו: "ההשמנה היא לא הבעיה, היא רק תופעת הלוואי. אני פועל לפי תחושות בטן, אני יודע מה טוב לארגון שלנו. יכול להיות שמגייס אחר היה מקבל בן אדם שמן לעבודה וזה לא היה מפריע לו. אבל כל עוד אני בתפקיד הזה, אנשים שמנים לא יעבדו פה, לפחות לא בתחום התוכנה והחומרה. הניסיון שלי לימד אותי שמאחורי כל בעיה חיצונית, עומדת בעיה פנימית גדולה יותר". חזן ואוחיון מספרות שהופתעו מהביטחון של המרואיינים בפרשנות שלהם למידע שדלו על מועמדים ברשתות החברתיות.

עם מיון עובדים כזה, אין להתפלא על האפליה הקיימת בשוק העבודה. ארגונים יטענו, כמובן, שהם לא מפלים בקבלה לעבודה או בקידום, אבל הנתונים מעידים אחרת. בעוד שאפליה בשוק העבודה היא תופעה מוכרת, השימוש הגובר ברשתות חברתיות ככלי מיון מועמדים עלול להחריף את המצב. הוא מאפשר לארגונים להפוך את האפליה ל"נסתרת", כלומר לבססה על סמך מידע שנדלה מרשתות החברתיות.

אין צורך לראיין מועמדים או להשקיע בבחינת כישוריהם בדרכים אחרות; חיפוש קצר בפייסבוק יספק בזריזות עדות מרשיעה לפסילתם. כך, קבוצות אוכלוסייה שהמגייס מפלֶה לרעה אפילו אינן מודעות לסיבות ולבעייתיות תהליך המיון שעברו. ממצאים אלה אמורים להדאיג לא רק מועמדים לעבודה - שרבים מהם אינם מקבלים הזדמנות להתראיין או להפגין את יכולותיהם - אלא כל ארגון המעוניין בגיוס עובדים איכותי, כלומר תקף והוגן.

הכותבת היא מרצה במחלקה לניהול 
המשאב האנושי במכללה האקדמית ספיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#