מדוע הסתדרות המח"ר מונעת מעובדיה תוספות שכר בסך 30 מיליון שקל?

הסתדרות המח"ר, המאגדת את עובדי המדינה האקדמאים, נמצאת כבר שבע שנים במלחמה עם האוצר - שפוגעת רק בשכר של עובדיה ■ הסתדרות המח"ר: "האוצר חוזר בו מההסכמות. לא נאפשר פיקוח כפול. אנחנו לא היחידים שנמצאים במשא ומתן"

טלי חרותי-סובר

בשנים האחרונות מתנהל קרב קשה בין הממונה על השכר באוצר לבין הסתדרות המח"ר (מדעי חברה ורוח) בראשות היו"ר יעל רון. כ–30 מיליון שקל שהיו יכולים להיות משולמים כתוספת שכר לאלפי עובדים בשירות הציבורי המיוצגים על ידי הסתדרות המח"ר, שוכבים מאז 2008 בקופת המדינה בגלל אי־הסכמה בין האוצר להסתדרות המח"ר.

הארגונים השונים של הסתדרות חתמו על הסכם מסגרת עם המדינה ב–2008, שיש בתוכו סעיף חשוב — העלאת שכר ב–5% לכל עובד. הסתדרות המח"ר היא חלק מההסתדרות הכללית ומאגדת בתוכה כ–27 אלף איש, אקדמאים ממדעי החברה והרוח בשירות המדינה — שהחליטו להתנהל בצורה שונה ודורשים מהאוצר להעביר לכיסם של העובדים 4.7% תוספת שכר. זאת כאשר 0.3% יועברו להקמת אגודה מקצועית לרווחת העובדים.

בניין ההסתדרות בת"א
בניין ההסתדרות בת"אצילום: אלון רון

יצויין כי קרן ידע אחת כבר קיימת מאז 1993, ומקבלת מהמדינה 0.5% תוספת על שכרו של כל עובד — שמסתכמים ביותר מ–10 מיליון שקל בשנה. הקרן הזאת מעניקה לעובדיה אין ספור טיולים לאילת ולמקומות אחרים בשנים האחרונות במסווה של "השתלמויות". אך על פי הסתדרות המח"ר, אין די בקרן הידע, ויש להקים אגודה מקצועית כדי "ליצור פער איכותי ומקצועי לעובדים האקדמאים ולסייע להם להתקדם לתפקידים בכירים ותפקידי ניהול במגזר הציבורי".

בהסתדרות המח"ר אומרים כי "חשוב לציין שאגודות מקצועיות יש כמעט לכל האיגודים המקצועיים המקבילים בהסתדרות למעט הסתדרות המח"ר, ולהבדיל מקרן ידע, שמטרתה להרחיב אופקים, להעמיק ולעדכן ידע, האגודה המקצועית אמורה לספק קורסי מנהיגות מקצועיים מתקדמים לעובדים אקדמאים, קורסים שכיום נהנים מהם רק עובדים בדרגי מנכ"ל וסמנכ"ל".

באוצר נעתרו לבקשה, אף שלא ברור מדוע קרן הידע לא מסוגלת לספק את "העמקת ועדכון הידע". בהסתדרות המח"ר טענו כי הם הארגון היחיד שאין לו אגודה מקצועית במקביל לקרן הידע. עם זאת, באוצר הציבו תנאים: הקרן צריכה להיות שקופה לחלוטין, ולתת ידע אמיתי ולא ימי כיף.

עוד דרשו באוצר להחליט ביחד מי יקים את העמותה, ינהל אותה ויפקח עליה. עד היום, הסתדרות המח"ר והאוצר לא הצליחו להגיע לעמק השווה. בהסתדרות המח"ר טענו כי הכסף הזה, השייך לעובדים, יעבור למי שמאגד אותם והם ישלטו בו באופן בלעדי. תוספת השכר אמורה היתה להינתן מ–2010, אלא שחלפו כבר חמש שנים ו–0.3% מתוספת השכר לא הגיעו לכיס העובדים — והקרן לא קמה. הדיונים בנושא נמשכים עד היום.

על פי חישובי האוצר, הסכום המוקפא מגיע ל–392 שקל לעובד בשנה, כ–2,000 שקל עד היום לכל עובד. בסך הכל יש כ–20 מיליון שקל בקופה, המתחלקים בין 6,400 עובדי מדינה ו–4,500 מעובדי הרשויות המקומיות. אך על פי חישוב הסתדרות המח"ר, מדובר ב–20 אלף עובדים (10,000 עובדים מ–2010 ו–10,000 עובדים מ–2013), והסכום הכולל הוא כ–30 מיליון שקל.

הנזק אינו מסתכם בציפייה לסיום התהליך — העובדים לא מקבלים את הכסף לשכר שלהם והוא גם לא מחושב להם בפנסיה. מי שכבר פרש במהלך השנים האחרונות, כבר לא יקבל את הסכום הזה.

מול התעקשותה של רון להמשיך בדיונים מול האוצר, עומדים רוב האיגודים האחרים ששקלו הקמת קרנות נוספות באותו סכום, והחליטו מהר מאוד לוותר. רוב עובדי המדינה מקבלים תוספת 5%, האקדמאים לא.

לו היתה רון נענית לתנאי האוצר, ניתן היה לסיים את הדיון. באגף הממונה על השכר היו שמחים לשלם תוספת בסך 0.3% לעובד, וגם מסכימים על מענק רטרואקטיבי עבור הסכום שלא הועבר עד היום. אלא שרון טוענת שהמצב הפוך — היא מסכימה לכל התנאים, ואילו האוצר חוזר בו פעם אחר פעם.

לטענתה, הסתדרות המח"ר אינה הארגון היחיד שנמצא בדיונים עם האוצר בנושא תוספת של 0.3%, אך הבעיה היא הפיקוח הכפול שהאוצר דורש מהסתדרות המח"ר ואינו דורש מארגונים אחרים.

"עדיף לקבל את הכסף ולנסוע לאילת"

"מדובר בכסף שלי", אומר ג', עובד השייך להסתדרות המח"ר. "אני לא מבין למה מישהו מחליט בעבורי איך תיראה תוספת השכר שלי, בזמן שרוב עובדי המדינה האחרים מקבלים את הכסף הזה היישר לכיסם. אני לא מעוניין בעוד קרן ידע או באגודה מקצועית. עדיף לקבל את הכסף ולנסוע לאילת או ברצלונה בזמני החופשי ועם מי שאני רוצה. מאז הסכמי השכר חלפו כבר שבע שנים, ואנחנו עוד מחכים".

באחרונה הצליחו כמה עובדים להעלות את הנושא לדיון בישיבה של בית נבחרי ההסתדרות, אך הדיון לא התקיים בסופו של דבר בטענה כי ה"נושא בטיפול". אותו עובד קובע כי "גם בהסתדרות לא מגינים עלינו" .

מהסתדרות המח"ר נמסר בתגובה: "אנו מקיימים דיונים עם האוצר מ–2013 ומנסים להגיע לניסוחים מוסכמים על הסכמות שכבר התקבלו. לצערנו בכל פעם חוזר בו האוצר מההסכמות, והמו"מ מתנהל כמו טנגו: צעד קדימה ושניים אחורה. בין העניינים שנדונו: הקמת אגודה מקצועית ללימודי מנהיגות, מתן מענק חד־פעמי לעובדים זכאים (לרבות לעובדים שכבר פרשו) ועוד.

"יו"ר הסתדרות המח"ר פנתה באחרונה למנכ"ל משרד האוצר, ואנו מקוים שהתערבותו תאפשר את סיום המו"מ המתיש. הצדדים אמורים להיפגש השבוע, ואנו מקווים שברצון טוב נגיע להסכמות ותוקם האגודה המקצועית".

מהאוצר נמסר בתגובה: "בימים אלה מתנהל משא ומתן, אשר במסגרתו ישנם חילופי טיוטות של ההסכם בין הצדדים. כמו כן, צפויה להתקיים פגישה ב–9 בנובמבר במטרה להגיע להבנות".

המנכ"לית שעובדת בשני שליש משרה

הסתדרות המח"ר עלתה לכותרות לאחרונה כשפורסם כי המנכ"לית לילך כהן, שעובדת בשני שליש משרה, מקבלת שכר שאינו נחשף. כהן משמשת גם כמנכ"לית קופת הגמל של אנשי המח"ר. עבור תפקיד זה בלבד היתה עלות שכרה ב–2013 על 886 אלף שקל. הסתדרות המח"ר טענה כי "התחייבויות אלה הינן לפיצויי פיטורין מ–2003, שבה החלה כהן את עבודתה בקופה".

גם באשר לשכר — של יותר מחצי מיליון שקל בשנה — המח"ר מערערת. לטענתם, כהן מקבלת 32 אלף שקל ברוטו בחודש, או 10,000 שקל נטו. את הסכום מקבלת כהן עבור יום עבודה רשמי אחד בשבוע, כמו שהודיעה רון בישיבת ועדת המבקר של ההסתדרות ב–2013.

בהסתדרות המח"ר טוענים כי כהן צריכה להיות פיזית רק יום בשבוע במשרדים, אך צריכה לטפל בכל ענייני הקרן "הרבה מעבר לכך". לא ברור מה פירוש המושג — שהרי כהן עובדת בשני שליש משרה כמנכ"לית הארגון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker