פסק דין מעורר תקווה לעובדי קבלן

בישראל קיים הסדר חקיקתי מפורט, שעל פיו עובדים של קבלני כוח אדם זכאים, ככל שלא חל עליהם הסכם קיבוצי שהורחב בצו, להשוואת תנאים עם עובדי המפעל, ולאחר תשעה חודשים הם נקלטים כעובדי המפעל

שושנה גביש

מי היה מאמין? בארה"ב, מעוז הקפיטליזם וכוחות השוק החופשי, התקבל פסק דין תקדימי של מועצת יחסי העבודה האמריקאית, National Labor Relations Board, שהכירה במזמין שירות כמעסיק משותף של עובדי קבלן המועסקים במפעל - וזאת לבקשת ארגון עובדים וכדי לחייב את המזמין לנהל משא ומתן קיבוצי על תנאי ההעסקה שלהם.

סיפור התביעה מתאר מציאות קשה מנשוא, שכאילו לקוחה מן המאה ה–18, של חיי פועל לסינון ומיחזור פסולת - מלאכה פיזית שהיא בקצה קצהו של פס הייצור - המועסק במשמרות סביב השעון, תחת ניטור, פיקוח ומרות בכל דקה ודקה, שנדחף לביצועים יעילים יותר ויותר.

ברמה החוזית, היחסים מרושתים בחוזה אחד, המסדיר את יחסי בעל המפעל ("המזמין") עם קבלן כוח האדם שסיפק לו את הפועלים, ובחוזה שני המסדיר את יחסי קבלן כוח האדם עם הפועלים. כמקובל בחוזים מעין אלה, נקבע כי קבלן כוח האדם הוא לבדו יהיה מעסיקם של הפועלים. ארגון העובדים, שביקש לנהל משא ומתן קיבוצי לגבי תנאי העסקתם של הפועלים, טען כי בעל המפעל הוא המעסיק במשותף של הפועלים - ולכן חייב לנהל עמו משא ומתן קיבוצי.

בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי המבחן הקובע הוא מבחן יכולת השליטה על תנאי ההעסקה (להבדיל מהפעלת שליטה בפועל). על כך שהמפעל הוא ששלט על תנאי ההעסקה של הפועלים, למד בית המשפט מכך שהמפעל קבע את סדרי העבודה שלהם (שעות המשמרות וזמני ההפסקות) ואת התפוקות הנדרשות, וכן פיקח באופן הדוק על עבודתם. המפעל היה רשאי לדרוש הרחקת פועל ממקום העבודה, וקבלן כוח האדם פעל על פי הדרישה. למפעל היתה שליטה על רמת ההכנסה של הפועלים, וקבלן כוח האדם נאלץ לקבל את הסכמת המפעל לכל העלאת שכר. בנסיבות אלה, לקבלן לא היתה יכולת ממשית לנהל משא ומתן עם ארגון העובדים על תנאים חיוניים של העסקת הפועלים, ולא היתה שום תועלת בניהול משא ומתן קיבוצי מולו.

בית המשפט הדגיש כי ההכרעה במעמדו של בעל המפעל כמעסיק במשותף היא רק לצורך העניין, וכי חובת ניהול המשא ומתן חלה רק לגבי אותם תנאים שבהם השליטה בידי בעל המפעל. ואולם נראה כי לא ניתן להפריז בהשלכותיה של ההכרעה הזאת על מעמדו של ארגון העובדים מול מפעלים המעסיקים עובדים באמצעות מתווכי עבודה למיניהם.

בישראל קיים הסדר חקיקתי מפורט, שעל פיו עובדים של קבלני כוח אדם זכאים, ככל שלא חל עליהם הסכם קיבוצי שהורחב בצו, להשוואת תנאים עם עובדי המפעל, ולאחר תשעה חודשים הם נקלטים כעובדי המפעל. עם זאת, הניתוח של בית המשפט בארה"ב עדיין עשוי להיות רלוונטי מאוד בישראל.

על פי מבחן זה, יש להכיר במדינה כמעסיק במשותף של עובדים של גופים מתוקצבים או נתמכים, שכן לה יש שליטה על תנאי העסקתם. המשמעויות יכולות להיות מרחיקות לכת - החל בחיובה של המדינה להשתתף באופן ישיר במשא ומתן עם ארגון העובדים, ועד לשינוי של סיווג שביתות בגופים כאלה. כיום שביתות בנושא מדיניות ממשלתית מסווגות כשביתות פוליטיות או מעין פוליטיות, וכפופות למגבלות. מבחן השליטה עשוי להביא לסיווגן כשביתות כלכליות, שהן בדרך כלל שביתות מותרות. אין סמכות בלי אחריות.

הכותבת היא ראש תחום דיני עבודה 
במשרד עורכי הדין ש' הורוביץ ושות'

שושנה גביש, ראש תחום דיני עבודה 
במשרד עורכי הדין ש' הורוביץ ושות'
שושנה גבישצילום: דודו בכר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker