ההסתדרות דורשת העלאת שכר ומענק רטרואקטיבי; האוצר דורש גמישות ניהולית

באוצר ובהסתדרות דנים בהסכם שכר חדש לעובדי המדינה, לאחר שתוקף הקודם פג לפני יותר כשנתיים ■ במרכז הדיון: העלאת ההפרשות לפנסיה תקציבית ■ מקורב למו"מ: "הצדדים לא ממהרים, ומחכים להעברת התקציב"

טלי חרותי-סובר

"לא ניתן לחתום על כל הסכם לפני כניסת התקציב לתוקף במחצית נובמבר, אך במאמץ לא גדול ניתן יהיה להחליט על עקרונות ההסכם בסוף 2015", אומר גורם מקורב למשא ומתן שמתנהל בין נציגי ההסתדרות והמדינה. בחודשים האחרונים יושבים נציגי כל הצדדים, אנשי אגף הממונה על השכר וכן אגף תקציבים באוצר, יחד עם נציגי עובדי המדינה בהסתדרות במאמץ משותף לסגור הסכם שכר חדש בין המדינה ועובדיה - הסכמי המסגרת.

לא מעט דיונים התקיימו בחודשים האחרונים בין נציגי ההסתדרות והמדינה, במטרה להגיע להסכם שכר חדש בין המדינה ועובדיה. ההסכם הקודם פג ב–2013, אך הדיונים על הסכם השכר החדש נדחו כמה פעמים - בתחילה בהסכמה בין עופר עיני ושר האוצר דאז, יאיר לפיד, וכשהצדדים היו אמורים לשבת לשולחן המשא ומתן החל מבצע צוק איתן.

אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות
אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרותצילום: ניר קידר

בשלב זה מדברים רק על העקרונות: לכמה שנים ייחתם ההסכם, מה יהיה שיעור התוספת ביחס לאינפלציה הנמוכה, וכמובן כיצד יפוצו העובדים על שלוש השנים שבהן עבדו ללא הסכם שכר מהוון. את נושא השכר הרטרואקטיבי מקובל לסגור בעזרת מענק.

על פי המדינה, הקו העליון לכל אחד מ–550 אלף עובדי המדינה המפוקחים על ידי אגף הממונה על השכר, יהיה כ–1,000 שקל לשנה או 3,000 שקל לעובד עבור שלוש השנים האחרונות. את הסכום ניתן יהיה לתת בפעימה אחת ולא לחלק אותו למספר תשלומים, מיד עם כניסת ההסכם לתוקף. ההסתדרות עוד לא נתנה את הסכמתה לכך. נושא אחר שנמצא בדיונים הוא הפרשות העובדים שבפנסיה תקציבית.

מדובר ב–50% מעובדי המדינה (כ–70 אלף עובדים) שנהנים מפנסיה תקציבית - לפיה העובד מפריש רק 2% משכרו לפנסיה - בעוד שעובדי הפנסיה הצוברת מפרישים 7% משכרם. כך המדינה משלמת עבור הפנסיה של העובד התקציבי סכומים גבוהים בהרבה יחסית לעובד בפנסיה צוברת. האוצר מבקש את השוואת ההפרש, מה שיקטין את תשלומי המדינה לאורך זמן. הבקשה היא דיפרנציאלית ומיועדת רק לבעלי קצבאות גבוהות.

נושאים אחרים בדיונים נסובים סביב גמישות הניהול וכוללים את ביטול חובת המכרז הפנימי על כל תפקיד במטרה לצמצם את תקופת איוש התפקידים במגזר הציבורי; הארכת תקופת הניסיון לקבלת קביעות ליותר משנתיים; ויצירת מנגנונים שיאפשרו הכנסת מערכות טכנולוגיות לשימוש, גם אם העובדים אינם מקבלים אותן בזרועות פתוחות.

קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר
קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצרצילום: אוליבייה פיטוסי

מדובר בנושא בו נתקל הממונה על השכר בהתנגדות בשנים האחרונות, כשהעובדים דורשים תשלומים מיוחדים על הכנסת טכנולוגיות המיועדות לשיפור השירות לאזרח, ואף מאיימים בהשבתה.

"לשני הצדדים אין סיבה למהר", אומר גורם המכיר היטב את המערכת ומוסיף כי "הסכם מסגרת הוא נושא עדין הנקבע לשנים קדימה. התקציב עוד לא עבר, ועד שלא יעבור ממילא לא ניתן להחליט דבר - וכל החלטה ממילא תחושב רטרואקטיבית, ככה שאין בהילות".

לא התקבלה תגובה מהאוצר ומההסתדרות.

סוף לחריגות השכר בחברת חשמל?

עוד נושא שלא נראתה בו בהילות עד עתה, אך ייתכן כי הוא עומד בפני סיום, הוא חריגות השכר בחברת החשמל שהתגלו על ידי הממונה על השכר, קובי אמסלם, ב–10 באוקטובר. על פי החלטת אמסלם, על חברת החשמל להפסיק לשלם חריגות בסך 150 מיליון שקל בשנה, ואף להחזיר את הסכומים שניתנו שלא כדין באופן רטרואקטיבי כשנתיים לאחור, הן מן העובדים והן מגימלאי החברה.

עם פרסום ההחלטה, למעלה מ–300 מנהלים בחברת החשמל עזבו את העבודה ופרצו בשביתה לא מוכרזת שערכה כיום וחצי. במקביל, ועד עובדי החברה פנה לבית הדין לעבודה בחיפה בדרישה למנוע את ביצוע ההחלטה.

את הדיונים ניהל נשיא בית הדין, רמי כהן, שנמנע מכל החלטה וזימן עוד דיונים ועדים, עד שיצא לגמלאות בפברואר. כדי ליצור רצף בדיונים הציע את עצמו כמגשר, והצדדים הסכימו. אלא שכתבות לא מחמיאות על עצם ההצעה, וכן על העובדה שבתו של כהן עבדה במשרד עורכי דין שייצג את עובדי הוועד הצפוני של חברת החשמל, גרמה לו לסגת מן התהליך - והתיק שב לבית הדין לעבודה.

לאחרונה החליטה השופטת מיכל נעים, שקיבלה את התיק לידיה, כי לא תתחיל לדון בו מן ההתחלה, וקבעה דיון נוסף להשלמת הטיעונים כבר ב–8 בנובמבר. השופטת אמורה לנהל את הדיון, שיהיה האחרון בסאגה המתמשכת הזו, ולתת את פסיקתה. עד היום עלו התשלומים החריגים לכאורה 300 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker