למה אף אחד לא מקבל את הבחור הזה לעבודה?

מהנדסים בוגרי אוניברסיטאות מהמגזר הערבי, שמנסים להתקבל לחברות היי־טק ואחרות, נתקלים בכתף קרה ■ סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב: "שלחתי 150 קורות חיים. אף חברה לא חזרה אלי, אפילו לא עם תשובה שלילית"

חיים ביאור

כבר שבעה חודשים מנסה טהא זועבי, 24, סטודנט שנה ד' להנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב, למצוא עבודה בתחום לימודיו, אך המשימה נראית כמעט בלתי-אפשרית. "שלחתי קורות חיים לשורה ארוכה של חברות היי־טק, שאליהן הגעתי כמעט בכל דרך אפשרית: אתרי האינטרנט, ירידי תעסוקה וגם מודעות בעיתונים שהן פירסמו, אבל בלי תוצאות בינתיים", מספר זועבי, יליד היישוב נעורה המתגורר בתל אביב.

לדבריו, ביריד התעסוקה האחרון שהתקיים בקמפוס נפגש עם נציגים של כמה חברות, ובהן מהגדולות במשק. "הם קיבלו את קורות החיים שלי, הסבירו לי בפירוט על תחומי הפעילות של החברות והודיעו לי שהם יחזרו אלי. לא דובר בשיחות האלה על השכר ושאר התנאים, אבל יצאתי מכל מפגש כזה בהרגשה שהשארתי רושם טוב, ויזמנו אותי לפחות לראיון - הרי החברות האלה זקוקות לעובדים, כפי שמתברר ממודעות הדרושים החוזרות ונישנות שהן פרסמו".

מארון עידצילום: עופר וקנין

אלא שהאופטימיות התפוגגה במהירות. "מאז ועד היום לא קרה כלום", הוא אומר. "אפילו לראיון עבודה לא הגעתי. הציון הממוצע שלי לא רע, 81, ואני חזק בתכנות של רכיבי אלקטרוניקה, תחום שקיימת בו דרישה רבה לעובדים, אבל זה לא עוזר".

על השאלה האם יש לדעתו קשר לעובדה שהוא מוסלמי הוא עונה בחיוב: "חברים יהודים שלי באותה כיתה באוניברסיטה, עם ציונים דומים, מועסקים כבר כמה חודשים בחברות שאליהן פניתי עוד לפניהם. ברור שיש מעסיקים שנרתעים מקבלת ערבים לעבודה; עובדה - אפילו לא הוזמנתי לראיון. אם קודם עוד הייתי אופטימי, כעת אני פחות. ברור גם שהמתיחות הנוכחית מכבידה עוד יותר על הסיכוי שאמצא עבודה".

מארון עיד, 25, במקור מנצרת וכיום מתגורר בתל אביב, סיים בקיץ האחרון את לימודיו בהנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב. מאז הוא מחפש עבודה, אך ללא הצלחה. "המקצוע שלי חסר הגדרה מדויקת וזה מקשה על מציאת עבודה", טוען עיד. "בניגוד לבעלי תואר במשפטים, שיכולים להיקלט במשרד עריכת דין, או בעלי תואר בלימודי רפואה, שיכולים להיקלט לעבודה בבית חולים, לבוגר הנדסת מכונות לא מצפה עבודה מן המוכן. אין משרה ספציפית שמתאימה בדיוק למה שלמדת. זה אומר שמחפש העבודה חייב להיות בעל קשרים בתוך הארגון כדי להתקבל".

לדבריו, למועמד ערבי, לפחות בתחום ההנדסה, יש כמה בעיות: ראשית, הוא צעיר בגילו מכיוון שלא שירת שלוש שנים בצבא, ולכן המעסיק הפוטנציאלי מתייחס אליו כאל "קטנצ'יק", שבניגוד למועמדים יהודים, לא צבר ידע טכני בצבא. שנית, הוא אומר, שיטת "חבר מביא חבר", שכל כך נפוצה בקרב מועמדים יהודים, אינה רלוונטית למועמדים ערבים, שהמעגל החברתי שלהם מצומצם יחסית.

בנוסף, טוען עיד, המגזר הערבי אינו מעודד השתלבות במקצועות הנדסה, אלא במקצועות שבהם הקליטה של ערבים מוצלחת, כגון רפואה, רוקחות ועריכת דין. "מרבית בני גילי רוצים לעבוד בתפקידי שירות, ולא לעסוק בבניית מכונות", הוא אומר. כמו כן, מעל כל אלה מרחף החסם הגדול - הענף הביטחוני, שהוא עתיר עבודה, אך חסום בפני עובדים ערבים. "לא רק התעשייה האווירית או רפאל לא מוכנות לקלוט אותי - גם לחברה כמו מוטורולה לא הצלחתי להתקבל, כי בזמן שבו פניתי לחברה, נאמר לי שהיא בעיצומו של פרויקט עבור מערכת הביטחון", הוא מספר.

עד כה שלח עיד לא פחות 
מ– 150 קורות חיים למעסיקים שונים. אף חברה, לרבות חברת החשמל, לא חזרה אליו עם תשובה, אפילו שלילית. "כל יום אני פונה לחברה אחת או שתיים. בזמן האחרון אני פונה בעיקר לחברות גדולות כי בחברות אלה, שבהן קיימים אגפים למשאבי אנוש, מורגשת פחות עוינות כלפי מועמדים ערבים".

ממה אתה מתפרנס בינתיים?

עיד: "בשנים האחרונות אני מתנדב בעמותת 'מהנדסים ללא גבולות' שעוזרת לאוכלוסיות חלשות בישראל ובעולם, ובונה להם מתקנים מכניים שימושיים. אני גם מלמד בחוגים לרובוטיקה בבתי ספר יסודיים במגזר הערבי. זו לא קריירה, אבל זה מאפשר לי לצוף על פני המים".

איאד שלאבנה

"ההמלצות החמות 
לא עוזרות"

איאד שלאבנה, בן 34 מרחובות, סיים לפני כשנה וחצי תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון ושיווק באוניברסיטת קולורדו. הוא הספיק לעבוד שם כאנליסט בחממת סטארט־אפ ובחברת הכבלים הגדולה בעולם, קומקאסט. לפני כחמישה חודשים, עוד בהיותו בארה"ב, הוא החל לחפש עבודה בישראל באמצעות אתרי החברות ובסיוע משרד הקליטה.

"אני לא מעוניין להישאר בתחום שוק ההון, אלא מבקש לעבוד בחברת היי־טק, בתחום הניהול האסטרטגי והפיתוח העסקי", אומר שלאבנה. לדבריו, הוא פנה לעשרות חברות, לרבות כאלה שאינן מחפשות עובדים כעת. "אני דובר אנגלית טובה בזכות הלימודים בארה"ב וגם מצויד בהמלצות חמות, אבל זה לא עוזר. אף חברה לא ענתה לי. רק שלחה לי מענה אוטומטי למייל, שלפיו 'אנו מודים לך על פנייתך, אך איוש המשרה אינו אקטואלי. אנו ניצור עמך קשר בעתיד'. זה מצער אותי, כי אני יודע שמועמדים אחרים לאותן משרות כן התקבלו. בינתיים, לפרנסתי, אני עובד כמנהל מכירות בחברה זרה בענף הפיננסים. אין שם אופק לקידום, אבל אני חייב לעשות את זה בשביל הפרנסה".

בארה"ב התחלת בקריירה לא רעה. לא חשבת להישאר שם?

טאהא זועביצילום: עופר וקנין

שלאבנה: "כן, שקלתי להישאר ולעבוד שם, אבל הגעגועים לישראל גברו. עוד לא הרמתי ידיים. אשפר את המיומנויות שלי באמצעות קורס ג'אווה ופיתוח אפליקציות שאני מתכוון לקחת. וכן, אתחיל ללכת לכנסים מקצועיים כי נטוורקינג הוא מילת המפתח".

"מתמקדים בלימודים ובהעלאת ציונים"

יפעת ברון, מנכ"לית ItWorks, המקשרת בין מועמדים לעבודה מאוכלוסיות מוחלשות לבין מעסיקים מתחום ההיי-טק, טוענת כי הבעיה של מחפשי העבודה הערבים אינה בהכרח חוסר ידע טכנולוגי ברמה מספקת, אלא פערים בתפישות עולם והתמודדות עם חסמים.

"זה מתחיל מכך ששיטת 'חבר מביא חבר' אינה תופסת לגביהם", אומרת ברון. "אין מי שיפתח להם דלתות בחברות. זה ממשיך בכתיבה לא נכונה של קורות חיים, שאינה מתמקדת בפרטים העיקריים, ובהתנהלות לא נכונה בראיון העבודה - הופעה כבויה, מצטנעת ובלי אנרגיות, במקום הופעה אקטיבית עם ברק בעיניים". לדבריה, "כל אלה מקשים על מועמדים ערבים, גם אם הם מצוינים בתחומם, להתחרות על מקומות עבודה".

מעצב את פני הדור הבא, סטודנטים במכללה
סטודנטים במכללה. למצולמים אין קשר לטענות המועלות בכתבהצילום: אוליבייה פיטוסי

ברון מציינת כי טעות נוספת הנפוצה בקרב המועמדים הערבים לחברות היי־טק היא שבניגוד לחבריהם היהודים, שמתחילים לחפש עבודה כבר בשנה השנייה ללימודיהם, הם אינם ממהרים ומעדיפים להתמקד בלימודים ובהעלאת הציונים, בהנחה שאלה יעזרו להם להתקבל למקומות עבודה בעתיד.

את הטעויות האלה, לדבריה, ניתן לתקן. "בסדנאות שהעמותה מעבירה מודגש המסר שחשוב לחפש עבודה עוד כשהם סטודנטים, כי חברות כמו אינטל ו-SAP קולטות עובדים עוד לפני שהם סיימו את לימודיהם. אנו אומרים להם כי אם הם יחכו עד שהם ישלימו את התואר הראשון, הם יחמיצו הזדמנויות לתפוס משרה טובה וגם יצטרכו לעמוד במבחן קבלה קשה יותר, כי מבחן הקבלה לסטודנטים קל יותר".

ברון טוענת כי מעסיקים רק ירוויחו מקליטת עובדים ערבים. "עובדים אלה נאמנים, עם רצון להתמיד ומוטיווציה גבוהה - בגלל הקשיים שהם עברו כדי להתקבל למקומות העבודה. מפתיע שחברות היי־טק הפועלות בתל אביב טוענות שחסרים להן עובדים, אבל הן לא מתאמצות לשכור עובדים ערבים הגרים בתל אביב או באזור השרון, גם כשמדובר באנשים מוכשרים מאוד".

ג'האד עקל, חבר הנהגת ההסתדרות, טוען כי הבעיה המרכזית היא שכרגע לא קיימת תוכנית ממשלתית בעלת ראייה לטווח קצר וארוך לקליטת צעירים ערבים במקומות עבודה. "גם דעות קדומות קיימות לא עוזרות פה", הוא מוסיף. "חלק גדול מהמעסיקים שהיססו לקלוט עובדים ערבים נוכחו לראות שכאשר הם בחרו בסופו של דבר באותם עובדים, הם עשו מהלך חכם", הוא אומר.

לדבריו, המתיחות הביטחונית הנוכחית המלווה באווירה רוויית שנאה, רק תחריף את הבעיות. "קשה לדבר על שילוב ערבים במקומות עבודה כאשר השיחות במגזר הערבי עוסקות בשאלה 'איך אתנהג בתוך האוטובוס', או 'איך אמנע מתנועה מחשידה, כי זה מסכן את חיי'. המאמץ לשלב עוד ערבים בתעסוקה מחייב שינוי גישה, אבל על זה אפשר לשוב ולדבר רק ביום שאחרי", הוא מוסיף.

במשרד הכלכלה מכירים את הבעיה ואומרים כי "אכן מאות אקדמאים ערבים שסיימו לימודי מדעים מדויקים אינם מצליחים למצוא עבודה במקצועות שאותם למדו, ונתקלים ב'תקרת זכוכית'. לטובת שילובם, אנו מפעילים תוכנית להשמת אקדמאים, הנדסאים ובוגרי קורסים להכשרה רלוונטית בתעשיית ההיי־טק באמצעות שני זכיינים - צופן ו-ItWorks - בעלות של 10 מיליון שקל.

"אקדמאים ערבים שאינם מועסקים בתחום שלמדו, מטופלים באמצעות מרכזי ההכוון התעסוקתי, המספקים שירותי הכוונה לעולם העבודה וייעוץ תעסוקתי. משרד הכלכלה מייצר תמריצים לחברות כדי שיעסיקו עובדים ואקדמאים ערבים. במסגרת זו הוקם מסלול תעסוקה במרכז ההשקעות לשיפור התעסוקה במגזר. התוכנית מסבסדת שכר של עובדים חדשים בתעשייה ובשירותים, תוך מתן עדיפות לבני מיעוטים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker