המלחמה בין משרד הכלכלה למכללות הטכנולוגיות: "ישראל מזניחה את ההון האנושי הטכנולוגי" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלחמה בין משרד הכלכלה למכללות הטכנולוגיות: "ישראל מזניחה את ההון האנושי הטכנולוגי"

בישראל תקציבים דלים שלא הולמים את הצרכים הפדגוגיים, דרישות רף להגיע ל-71% מקבלי תעודה ותנאי קבלה קלים מידי למכללות הטכנולוגיות ■ אלו הן רק חלק מהסיבות לקושי של המדינה למלא את הביקוש הגובר במשק להנדסאים וטכנאים

תגובות
יובל טבול

"מדינת ישראל מזניחה בצורה תמוהה וארכאית את ההון האנושי הטכנולוגי. המחסור בהון הטכנולוגי יביא בסופו של דבר למיתון" - כך אומר עידו חגאי, מנהל המכללה הטכנולוגית כנרת ואחד הדוברים המרכזיים במלחמה המתנהלת בימים אלה בין משרד הכלכלה למכללות הטכנולוגיות בישראל.

77 מכללות קיימות כיום בישראל, עם כ–28 אלף סטודנטים לתואר הנדסאי בתחומים שונים. המודל התקציב הבעייתי שלהן, טוענים במכללות, מציב אותן על סף פשיטת רגל. למרות זאת, במשרד הכלכלה, האחראי על תקצובן, עונים כי ראשית עליהן להגדיל את מספר בוגריהן לפני שיוכלו ליהנות מתקציבים גבוהים יותר. דו"ח מבקר המדינה מ–2008 קבע כי רק 40% מהסטודנטים במכללות אלה מסיימים את לימודיהם ומקבלים תואר הנדסאי.

עופר וקנין

לפי משרד הכלכלה, עד לפני החשיפה בדו"ח המבקר מ–2008 כל תלמיד שלמד במוסד, גם אם לא סיים את הלימודים, לא עמד בבחינות ולא קיבל דיפלומה - קיבל תקצוב. בעקבות הדו"ח, הציעה הממשלה מודל תקצוב חדש, שלפיו המכללות יתוקצבו לפי תפוקה ויהיו חייבות לעלות את השיעור הנמוך של מקבלי הדיפלומה ל–71% עד 2019, ורק בעבורם המדינה תהיה מוכנה לשלם.

מודל התקצוב החדש, שהוכנס לתוקף בשנת הלימודים תשע"ב, עורר סערה בקרב המכללות, שטענו כי התנאי שהציבה המדינה לא יספיק לתקציבים הנדרשים להן. כך, כיום התקציב הוא כ–9,500 שקל בלבד לסטודנט - בעוד שעבור כל סטודנט במדעי הרוח, למשל, מקבלים המוסדות 12 אלף שקל - אבל רק 70% מסטודנטים מתוקציב, מה שמותיר אותן עם כ–6,500 שקל בלבד לסטודנט. ב–2013 הגיעו המכללות להסכם עם משרדי הכלכלה והאוצר על תקציב במתווה רב־שנתי, שקבע תוספת של רשת ביטחון של 108 מיליון שקל לאורך שבע שנים - שמספיקה לכ–70% מהסטודנטים בלבד, כפי שהרף הראשוני של הממשלה קובע.

ד"ר יוכבד פנחסי, יו"ר הפורום למכללות טכנולוגיות ומנהלת המרכז הטכנולוגי אריאל, טוענת כי דרישות משרד הכלכלה כי לפחות 71% מן הסטודנטים יקבלו תעודה בסוף הלימודים אינו ריאלי משום שכ-25%-35% מהסטודנטים נושרים במהלך הלימודים. "המספר הזה נקבע באופן שרירותי ללא הסבר, והמציאות במכללות אינה מאפשרת להן להגיע לאחוז הזה. קיים פער בין תנאי הקבלה הקלים (תעודת בגרות חלקית: 2 יחידות בעברית, 3 יחידות במתמטיקה, ו-4 יחידות באנגלית), לבין הלימודים הקשים שמבוססים על מתמטיקה ומצריכים ידע של 4 יחידות לימוד במתמטיקה לפחות", היא אומרת.

לדבריה, "תנאי הקבלה הקלים יחסית גורמים לכישלון ונשירה אצל חלק גדול מהסטודנטים ואי־יכולת לעמוד בתנאי קבלת דיפלומה. התנאים לקבלת דיפלומה הם לעבור את הבחינות הפנימיות במקצועות הנדרשים, ארבע בחינות גמר חיצוניות שקובעת המדינה וציון סופי עובר בהגנה על פרויקט גמר. זה לא תהליך פשוט. חלק מהסטודנטים עוברים ללמוד מקצועות 'לוח וגיר' אקדמיים, חלק נושרים בלי לסיים בגלל הקושי וחל נושרים עקב מציאת עבודה בתחום אצל מעסיק שלא דורש דיפלומה".

לדבריה, ברפורמה נכלל סעיף שלפיו המכללות מתחייבות להעלות את שיעור מקבלי הדיפלומה בתנאי שהמדינה תשדרג את התנאים הפדגוגיים של המכללות - סעיף שלטענת פנחסי המדינה לא עומדת מאחוריו. "אין מועדי ב' למבחנים החיצונים למי שפיספס בחינה או נכשל. יש ליצור מיקוד, מתן מועדי ב', פיקוח נכון ובחינה ראויה. הנקודה החשובה הזאת לא קוימה על ידי המדינה - אף שחתמנו עליה בהסכם".

צפויים לשבות במהלך שנת הלימודים

אל מול טענות המכללות הטכנולוגיות, במשרד הכלכלה מציעים להן להתייעל, באמצעות, בין היתר, סגירת מכללות שמונות פחות מ–200 סטודנטים (מדובר בחמש מכללות: סאונד תל אביב, מכון אבני, צילום קרית אונו, צפת ומכללת ארז שלומי), כדי לאפשר לטובות שבהן להמשיך ולשלוח הנדסאים טובים לשוק, שזקוק להם כל כך. כך, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבעון השני של 2015 מספר המשרות הפנויות של הנדסאים וטכנאים עלה ל–7,500 משרות בממוצע בחודש (לעומת 6,300 משרות בממוצע בחודש ברבעון הראשון 2015). היחס באותה תקופה בין ההיצע לביקוש ירד ל–3.1 (לעומת 3.6 ברבעון הקודם).

המכללות מצדן דורשות הקמת מל"ט, בדומה למל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) - מועצה להשכלה טכנולוגית, שתטפל בהכשרות המודולריות, בהכשרה מקצועית ובעידוד התעסוקה. כמו כן, המכללות דורשות שהמועצה הזאת תדאג למתג את ההשכלה הטכנולוגית כפי שהמועצה להשכלה גבוהה ממתגת את האקדמיה.

דרור מילר

ב–2014 אמנם הוקמה מועצת ההנדסאים והטכנאים, שבראשה עומד יובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר, אך סמכויותיה מוגבלות. המועצה היא זרוע ממשלתית, שאמורה לטפל במספר נושאים, ובהם קביעת כללים, הכרה במוסדות, בחינת התיאום בין נושאי ההכשרה לבין צורכי המשק, ניתוח מגמות הלימוד, פיקוח פדגוגי, פיקוח על מערכת הבחינות ובחינת האפשרויות ללימודי המשך במוסדות אקדמיים. למועצה, עם זאת, אין כל נגיעה בנושא התקציבים.

אף שהוא מייצג לכאורה את המדינה, רכלבסקי מסכים עם המכללות וטוען כי היקף התקציב אינו הולם את הצרכים של המכללות ואת הדרישות מהן להגיע ל–71% בוגרים. "עם הפערים הקיימים, המשמעות היא שהמערכת הנוכחית לא תספק מענה לצורכי המשק הישראלי לטווח ארוך", הוא אומר.

לדבריו, "צריך לשנות מערך שלם של מכללות שעוסקות בהכשרות ולהתאים אותן להענקת תואר אקדמי להנדסאי, B–tech, אבל לשם כך צריך לשדרג את תוכניות הלימודים, המעבדות והתנאים. מה שנחוץ למכללות הטכנולוגיות הוא מהפכה, שהתהליך שלה יימשך כמה שנים, ודאי לא בשנתיים הקרובות". בימים אלה ממתין פורום המכללות לפגישה עם שר הכלכלה, אריה דרעי (ש"ס) ועם שר האוצר, משה כחלון (כולנו) במטרה לדון בתקציבים והתאמת התנאים הפדגוגיים.

"המדינה התחייבה להתאים את התנאים כדי שהמודל התקציבי יהיה מותאם וריאלי", מוסיפה פנחסי. "אנחנו נפתח את שנת הלימודים ב–18 לאוקטובר כרגיל, אך אם המדינה לא מבינה את חשיבות יישום ההסכם על בוריו, אחת האפשרויות שעומדת בפנינו היא השבתה, כחלק ממערך שלם של צעדים שיינקטו".

"כל חודשיים מקיימים ישיבה בנושא"

ממשרד האוצר נמסר: "הסיכום הרב־שנתי יביא לחיזוק וייעול המכללות הטכנולוגיות. הסיכום כולל, מלבד תוספת תקציבית משמעותית, גם קביעת דרישת גודל מינימלי ממכללות מתוקצבות וכן מעבר למודל תקצוב המבוסס על תפוקות ויעדי דיפלום. לאור החשיבות הרבה שמייחס משרד האוצר לנושא, מתקיימות ישיבות מעקב שוטפות בעניין יישום הסיכום בכל כחודשיים עם נציגי משרד הכלכלה, המכללות הטכנולוגיות והתאחדות הסטודנטים".

ממשרד הכלכלה נמסר: "החל בשנת תשע"ג עברה מה"ט (המכון להכשרה בטכנולוגיה ומדע) לשיטת תקצוב המבוססת על מספר מקבלי הדיפלומות ולא על היקף הלומדים במכללות. המעבר הוא הדרגתי וכולל תקופת הסתגלות של שמונה שנים, וכן ניתנת למכללות רשת ביטחון של 90%.

דן קינן
ד"ר יוכבד פנחסי-אדיב
איתמר רותם

"שיתוף הפעולה עם המל"ג נדרש לנושא הקרדיטציה של לימודי הנדסאים ללימודים אקדמיים. נעשו פעולות בנושא והוא כעת על שולחנה של צוות במשרד ראש הממשלה. כדי להקל על הסטודנטים, המשרד מקדם הוספת מועדי בחינה נוספים. כבר כיום במספר מקצועות שבהם יש מספר גבוה של נבחנים או אי־הצלחה, הוסיף מה"ט מועד בחינה נוסף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#