בעקבות גל הפיגועים

שיא בביקוש למאבטחים ושומרים: "משוחררי צה"ל מעדיפים לעבוד בנתב"ג או בשגרירות ולא בבי"ס"

מנכ"ל ארגון חברות האבטחה: "כל כוח האדם בענף כבר מנוצל עד תומו" ■ הארגון חידש את יוזמתו להגדיר את האבטחה כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים ■ "עם שכר של 25.5 שקל לשעה - לא שווה להם לעבוד"

חיים ביאור
כוחות מג"ב בירושלים, אתמול. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אוליבייה פיטוסי

ביקוש שיא למאבטחים ושומרים בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים. בארגון חברות האבטחה אומרים כי מוסדות ציבור וחינוך, ארגונים ובתי עסק פרטיים הכפילו את הדרישה למאבטחים לעומת הדרישה בתקופה רגילה. "לא זכור לי ביקוש כה גבוה לעובדים אלה בעשור האחרון", אמר היום פיני שיף, מנכ"ל ארגון חברות האבטחה.

לדברי שיף, הביקוש אינו זוכה למענה, מכיוון שקיים מחסור במאבטחים. לטענתו, "כל כוח האדם בענף האבטחה והשמירה כבר מנוצל עד תומו. המחסור בימים שאינם רוויים באירועים ביטחוניים הוא של כ–1,000 מאבטחים בשנה, וכעת הוא מורגש פי כמה וכמה".

לפני כשנה וחצי הסירו הבנקים את האבטחה שהיתה מוצבת ב-1,200 סניפיהם ברחבי המדינה. כעת, לנוכח גל הטרור, הם כבר הגדירו, בתיאום עם משטרת ישראל, סניפים המצויים ב"רמת סיכון גבוהה" - והחליטו להציב בהם מאבטחים. בבנקים הוחלט שאם גל הטרור לא ייפסק בקרוב, האבטחה תוחזר בהדרגה לכל הסניפים.

גם המסעדות הגדולות שוקלות לגייס מאבטחים, לאחר תקופה ארוכה למדי שבה ויתרו על השירות. הקניונים, בתי המלון, האוניברסיטאות, מוסדות הציבור ואולמי האירועים החליטו לתגבר את מערך האבטחה שכבר קיים בהם.

לנוכח המחסור במאבטחים פנו היום ארגון חברות האבטחה ואיגוד לשכות המסחר לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ולשר הכלכלה, אריה דרעי, בדרישה להגדיר גם את האבטחה והשמירה כעבודה מועדפת. משמעות ההגדרה היא כי חייל משוחרר שיתקבל לעבודה כמאבטח או שומר יזכה למענק מיידי של 6,500 שקל, בלי קשר למשכורת שיקבל. פנייתם של שיף ושל המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, לשרים, נעשתה בהמשך להחלטתו של דרעי לאפשר העסקת מאבטחים במוסדות חינוך מעבר ל–13:30 בצהריים, תוך תשלום עבור שעות נוספות. "לנוכח גל הטרור, מחובתה של המדינה לעשות ככל הניתן כדי לאפשר לציבור להרגיש ביטחון אישי ולהמשיך לקיים חיים נורמליים, וזאת על ידי גיוס מאבטחים", כתב כרמלי.

עוד כתב כרמלי כי לחברות האבטחה אין די מאבטחים כדי לעמוד בעומסי הדרישה. לדבריו, "חיוני לגייס כוח אדם מקצועי ומיומן, שחלקו הגדול יבוא מקרב חיילים משוחררים בעלי רקע קרבי או כאלה שעברו אימונים בנשק".

מקור המעורה בענף האבטחה אומר כי מחזורי השחרור מצה"ל אינם מסוגלים לספק את הדרישה, מכיוון שגם מי מהמשתחררים שמעוניינים לעבוד כמאבטחים, מעדיפים להיות מוצבים במקומות "יוקרתיים" כמו שגרירויות ונתב"ג או כמאבטחי שרים, ולא בשערי בתי הספר או המרכזים המסחריים.

לדבריו, "בעיה אחרת היא השכר הנמוך". אמנם ב–2013 נחתם בין ההסתדרות לארגון חברות האבטחה הסכם עבודה קיבוצי, ששיפר מעט את תנאי העסקתם של המאבטחים והבטיח להם הפרשה לפנסיה ולקרן השתלמות מהיום הראשון להעסקתם, אך עדיין שכרם הוא מהנמוכים במשק — ומשתווה לזה של מזכירה או קופאית. לדבריו, "מהצד השני, אי־אפשר להטיב את שכרם בשיעור גבוה מדי, כי אז הלקוחות של החברות שדרכן הם מועסקים יברחו".

יו"ר ועד ההורים בירושלים, פז כהן, טוען כי עם שכר של 25.5 שקל לשעה "לא שווה למאבטחים במוסדות החינוך להישאר בעבודתם, ולא פלא שהם לא מתמידים ועוברים לעבוד בתחומים אחרים. מי שכבר נשאר בענף מעדיף לעבוד כמאבטח במשרד ממשלתי, שם הוא ישתכר 35 שקל בשעה".

אלכס טנצר, פעיל חברתי, מוסיף כי בשכונות התפר של ירושלים, כגון כבעת זאב, נווה יעקב והר חומה, קיים מחסור כרוני במאבטחים. "אבל הם בורחים, כי אפילו הסכם השכר שנחתם בענף אינו מקוים לגביהם ובפועל הם מקבלים תנאים מופחתים. "לא תמיד יש קשר בין המשכורת בפועל לבין הסכום שהם זכאים לו לפי תלוש המשכורת; הם לא מקבלים שכר עבור ימי חג או עבור ימי החופש הגדול בקיץ, שבהם בתי הספר סגורים. אם החברה הקבלנית המעסיקה אותם מתחלפת, החברה החדשה אינה מכירה בוותק שצברו ואפילו השי לחג שהם מקבלים קטן יותר משוויו כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי".

לטענת טנצר, בתנאים כאלה, המאבטחים של מוסדות החינוך אינם מהססים להתפטר ואילו ההורים, החוששים לביטחון ילדיהם, נוטים לשכור מאבטחים פרטיים ששכרם 40 שקל לשעה. "אולי גל הטרור הנוכחי יעורר את העירייה, ההסתדרות ואת ארגון חברות השמירה ויביא לפיתרון הבעיה".

קניון מלחה בירושלים. קניונים מרוויחים מהמצב הביטחוניצילום: מיכל פתאל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker