מעללי ניסנקורן בדרך לחיסול הרפורמה הבאה

אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות מונה לתפקידו לפני כשנה וחצי ומאז הוא נחוש לככב בכותרות, גם אם זה קורה על חשבון הציבור

טלי חרותי-סובר

אבי ניסנקורן הוא יו"ר ההסתדרות זה פחות משנה וחצי. את התפקיד קיבל במאי 2014 מעופר עיני באקט צפון קוריאני חגיגי, ומאז שנהפך יורש - הוא נחוש להוכיח שהוא עומד בפני עצמו.

בפרק הזמן הקצר הזה ניסנקורן כבר הספיק לסחוט את קופת המדינה עבור עובדים מחוברים, לאיים שוב ושוב בשביתות כלליות ולהפוך את שביתת ההזדהות הפראית לשיטה. רפורמה? אל תצחיקו אותו. הוא לא ינוח ולא ישקוט - הוא יבעיר את המשק, ויהיה בכותרות עד הבחירות הבאות בעוד פחות משנתיים.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורןצילום: עופר וקנין

הנה רשימה חלקית של מעללי ניסנקורן. עובדי רשות המסים, שחלק נכבד מהם נמצא במקום גבוה ברשימת שיאני השכר של עובדי המדינה, נדרשים לעבור למערכת טכנולוגית חדשה כדי לשפר את השירות לציבור. כדי שיסכימו לשינוי, דרשו עובדי רשות המסים בונוס של 17 אלף שקל לכל עובד. כשהכסף של המדינה, והשאלטר בידיים של ההסתדרות, הכי קל לסחוט.

הנה עוד דוגמה: בניין בנק ישראל מתפורר, וצריך לצאת ממנו כדי שיוכל לעבור שיפוצים. העובדים נמצאים באותם ימים בדיוני שכר, כשהשכר הממוצע בבנק ישראל הוא יותר מ–20 אלף שקל בחודש לעובד. נכון שהמצב נובע בעיקר משכרם של עובדי דור א', אבל במקום לטפל בבעיית התנאים של עובדי דור ב' - סוחטים עוד קצת את אגף הממונה על השכר. עובדי הבנק יסכימו בטובם לעבור לבניין אחר, וכן יסכימו להכניס שעון נוכחות, וזאת תמורת בונוס של 15 אלף שקל לעובד.

המאבק המוצדק על שכר המינימום גם הוא חלק מהשיטה. ניסנקורן טיפס על גל שהחל ח"כ דב חנין, שקרא להעלאת שכר המינימום ל–30 שקל בשעה. יאיר לפיד, שר האוצר דאז, הסכים - ובמשרד חשבו שאפשר וצריך לכרוך את ההעלאה בשינויים נוספים, כמו גמישות ניהולית במגזר הציבורי. ניסנקורן הודיע שלא יקום ולא יהיה. תיקונים נוספים? רפורמות לטובת האזרח? לא אצלו. האיום - שביתה כללית. המדינה נכנעה. שכר המינימום עלה, ובצדק, אבל השירות לאזרח לא השתפר.

האיום האחרון היה עבור "עובדי הקבלן". מדובר בעוד "מאבק" שהאוצר הסכים לגביו מראש. אבל ניסנקורן שוב יצא באיומים, רק כדי לקבל את מה שהיה מקבל גם בשיחות שולחן עגול רגועות.

בימים אלה יושבת ההסתדרות עם האוצר בדיוני שכר עבור כלל עובדי המדינה. היא מבקשת העלאה של 7% לכו־לם - שמסתכמת ב–7 מיליארד שקל בשנה. האם יהיה מוכן לכרוך את ההעלאה בצעד כלשהו לטובת השירות לאזרח? אל תגזימו.

בימים אלה ניסנקורן נחוש גם להשאיר בחיים את אותו גוף מנופח שגבה מכל בית בישראל סכומים מופרכים עבור מוצר רע. חברה אחרת היתה נסגרת מזמן, אבל לא רשות השידור - שכמו ברוב החברות הכושלות, גם היא כוללת כוכבים שעליהם צריך לשמור (למשל שידורי האקטואליה ברשת ב', החינוכית החדשה ותוכניות כמו מבט שני) - וגם לא מעט דברים שצריך להעביר מן העולם.

כבר שנים מדברים על שינוי דרמטי ברשות השידור. לפני כשנה, בזכות עמוד שדרה מרשים שהוכיח גלעד ארדן, נראה כי הרפורמה סוף סוף תצא לדרך. ההסכמים כבר נחתמו, וגוף השידור הציבורי החדש אמור היה לקום במארס 2016 - לאחר סגירת הרשות הישנה - ולהעסיק 700 עובדים, במקום 1,500 שמועסקים ברשות כיום.

תנאי הפרישה לעובדי הרשות היו פנטסטיים, אבל גם זה לא מספיק. רגע לפני שאחת הרפורמות החשובות יוצאות לדרך - ניסקורן מזנק מכיסאו כשהוא נחוש לשמר את המצב הקיים, כאילו לא ישב ימים כלילות עם האוצר לפני פחות משנה.

ניסנקורן עסוק בהפגנת כח ובהסתה נגד אנשי האוצר. ייתכן שהוא יצליח לקבור גם את הרפורמה הזו, ייתכן שהוא יסחט עוד כמה מאות אלפי שקלים עבור כל עובד, וככה זה ייגמר. הסתדרות לעומתית לא מקדמת. היא טובה מאוד לקרובים לצלחת, אבל היא רעה לציבור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker