בג"ץ: עובדים יכולים להגיש תביעה יצוגית כשארגון העובדים אינו מתפקד

9 שנים לאחר שעובד של חברת האבטחה תבל ביקש להגיש תביעה יצוגית נגד מעסיקיו, קבעו היום שופטי בג"ץ שניתן לאשרה גם אם במקום העבודה קיים הסכם קיבוצי

חיים ביאור

עובד רשאי להגיש תובענה יצוגית אם ארגון העובדים שבו הוא חבר אינו מתפקד כהלכה ואינו פועל למימוש הזכויות של העובדים אותם הוא מייצג. כך קבעו היום שופטי בג"צ בפסיקה שהתקבלה כמעט 9 שנים לאחר שעובד של חברת האבטחה תבל ביקש להגיש תביעה יצוגית נגד מעסיקיו.

שלושת השופטים, חנן מלצר, צבי זילברטל ודפנה ברק-ארז, קבעו שניתן לאשר הגשת תובענה יצוגית גם אם במקום העבודה קיים הסכם קיבוצי. בכך סתר בג"ץ את עמדת ההסתדרות הטוענת כי אין מקום שעובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי יגישו נגד המעסיק תביעה יצוגית.

בג"ץ. ארכיוןצילום: אמיל סלמן

ההסתדרות טענה כי מעצם היותה ארגון עובדים, היא פועלת למען העובדים ואכיפת הזכויות הכלכליות והאחרות המגיעות להם, ולפיכך אין מקום שעובדים החוסים תחת מטרייתה, יוכלו להגיש תביעות יצוגיות. בג"צ דחה טענה זו וקבע כי אין די בטענה של ארגון עובדים ולפיה הוא פועל לאכיפת זכויות העובדים כדי למנוע הגשת תובענה יצוגית נגד המעסיק.

הפרשה החלה ב-דצמבר 2006, כאשר יגאל ורון, מאבטח בחברת תבל, הגיש תביעה באמצעות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על כך שתבל לא הפקידה עבורו כספים עבור זכויות פנסיה וביקש, באמצעות עו"ד גל גורודיסקי לאשר אותה כתובענה יצוגית. בית הדין האזורי דחה את הבקשה ובעקבות זאת וירון ערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה – שיאשר את הגשת התביעה הייצוגית, ואולם הארגון הארצי של חברות השמירה והאבטחה, וחברות האבטחה תבל ועמישב עתרו לבג"צ בבקשה כי לא יאשר את הגשת תובענה הייצוגית, בטענה כי כאשר יש הסכם קיבוצי, לא ניתן לנהל תובענה יצוגית, אפילו אם ארגון העובדים אינו פועל לאכוף את זכויות העובדים.

שופטי בג"ץ צירפו לעתירה בעניינו של ורון עתירות נוספות שהגישו עובדי אבטחה בעניין זכותם להגיש תובענות יצוגיות נגד מעסיקיהם, בשל הפרות שונות של חוקי העבודה ושל זכויותיהם. השופטים דחו את את כל העתירות ובכך אישר למעשה את התביעות הייצוגיות שהגישו העובדים נגד חברות השמירה והאבטחה תבל, עמישב, גשש וסער ביטחון.

"הסכם קיבוצי נועד להסדיר בפועל את תנאי ההעסקה של עובדים, אך הוא אינו מונע את אישורה של תובענה יצוגית שעובדים מבקשים להגיש", נאמר בפסיקת בג"צ. השופטים קבעו כי לא די בקיומו של הסכם קיבוצי "על הנייר" ותפקידו של בית הדין לוודא שארגון העובדים דואג באופן פעיל ויעיל לאכיפת זכויות העובדים. "אין די שארגון עובדים יצהיר על כוונתו לפעול להגנת העובדים החברים בו. על ארגון לפעול באופן מעשי והוא ייבחן במבחן התוצאה. גם אין די שארגון עובדים יבדוק את האכיפה של זכויות העובדים בבדיקות מדגמיות, אלא עליו לבצע בדיקות מקיפות ויסודיות, כדי שכל העובדים יהנו מיישום מלא של זכויותיהם ולא רק אלה ש'נפלו בפור' של הבדיקה המדגמית", נאמר בפסיקה.

עוד אמרו שופטי בג"צ כי בית הדין לעבודה יכול אמנם לדחות תובענה יצוגית, אם השתכנע שארגון העובדים פועל במרץ ליישום האכיפה. אולם אם התברר בדיעבד שהעובדים לא קיבלו את הפיצוי או התנאים המגיעים להם, רשאי העובד להגיש תביעה יצוגית נוספת באותה עילה.

לצד העובדים שביקשו לקבל מעמד של תובעים יצוגיים, התייצבה עמותת קו לעובד. בא כוחה של העמותה, עו"ד ערן גולן, טען כי בפועל ארגוני עובדים שקלטו למסגרתם עובדי שמירה וניקיון, לרבות ההסתדרות, לא הגנו על עובדים אלה והללו מועסקים למעשה כעובדי קבלן.

גם נציגת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מיכל לייסר, אמרה בדיון כי יש צורך לתת מענה למצבים שבהם קיים נתק בין העובדים לבין ארגון העובדים המייצג אותם לכאורה. לדבריה, הגשת תובענה יצוגית אינה פוגעת בתכלית של עבודה מאורגנת והסכם קיבוצי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker