גלאון ויחימוביץ' מציעות: ביטול חובת פרישה וגיל זכאות משתנה לפנסיה

שתי הח"כיות הגישו לעיון משרד האוצר מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים בישראל: "לא יהיה מנוס מלהעלות את גיל הזכאות לקצבאות - אך אין להמשיך במתווה הנוכחי ללא הצבת אמצעים שיבטיחו קיום לקבוצה גדולה של עובדות"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים37
טלי חרותי-סובר

לאחרונה נפגשה יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, וסגניתו, יעל מבורך, כדי לדון בהעלאת גיל הפרישה לנשים בישראל. גלאון היתה אחת המתנגדות הנחרצות להצעה, אלא שלאחרונה היא וח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) הכינו מתווה שמתבסס על ההנחה כי "בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהעלאת גיל הזכאות לקצבאות", והשאלה כיום היא לא אם גיל הפרישה לנשים יעלה - כפי שדורשים באוצר, בבנק ישראל ובביטוח הלאומי - אלא 
מתי ואיך.

לטענת גלאון ויחימוביץ', "אין להמשיך במתווה ההעלאה הנוכחי של גיל הפרישה לנשים ללא הצבת אמצעים שיבטיחו קיום לקבוצה גדולה של עובדות. מהלך חד־צדדי של העלאת גיל הפרישה ידרדר נשים רבות לעוני".

שלי יחימוביץ' וזהבה גלאוןצילום: טלי מאייר

המתווה שהכינו, יחד עם עו"ד נגה דגן־בוזגלו ממרכז אדוה, חובר בשיתוף פעולה עם נשים שעומדות בראשות ארגונים חברתיים שונים, ובהן שלי דביר, מנכ"לית שותפות (קואליציית ארגוני הנשים); יערה בוקסבאום ומיכל דגן, לשעבר ממרכז מהות; ליאת מולכו מפורום החוסכים לפנסיה; קרן גרינבלט משדולת הנשים; ויעל יצחקי, מנכ"לית נטע.

המתווה שהוגש לעיון אנשי האוצר מתבסס על שינויים בהגדרת גיל הפרישה והזכויות הנובעות ממנו - גיל הזכאות לפנסיה, גיל הזכאות לקצבת זקנה המותנית בהכנסה, וגיל הפרישה במקצועות שוחקים. במקביל, גלאון ויחימוביץ' אומרות כי יש לקדם תמריצים וולונטריים שיגדילו את שיעורי התעסוקה ורמות השכר של נשים מבוגרות, ואף לבטל את חובת גיל הפרישה הנהוגה כיום בישראל. "אנו מציעות ליישם מתווה זה למשך שלוש שנים, שבסופן ייבחנו תוצאות המהלך ויתקיים דיון נוסף", הן אומרות.

לנתק את הקצבאות

המתווה שמציעות גלאון ויחימוביץ' כולל שמונה סעיפים. הראשון הוא מהפכני, בהתחשב בעובדה שהשתיים התנגדו בעבר בצורה נחרצת להעלאת גיל הפרישה. כעת הן מציעות לבטל או להעלות באופן ניכר את גיל פרישת החובה, שהוא כיום 67, "במטרה להרחיב את האמצעים שמאפשרים לתמרץ עובדות להמשיך לעבוד בגיל מבוגר, כך שהעובדות החזקות יעשו זאת, אך בלי לפגוע בעובדות שאינן מסוגלות לכך".

במקביל, השתיים מציעות להבחין בין גיל הזכאות לפנסיה תעסוקתית לגיל הזכאות לקצבת זקנה. "יש להבחין בין בעלות פנסיה תעסוקתית, שהן קבוצה חזקה יותר של נשים, לחסרות פנסיה או בעלות פנסיה נמוכה מאוד", הן קובעות. "לפיכך, צריך להעלות את גיל הזכאות לפנסיה בהדרגה, תוך שמירה על גיל הזכאות הנוכחי לקצבת זקנה המותנית בהכנסה".

כיום ניתן לקבל קצבת זקנה באותו גיל שבו ניתן לקבל פנסיה תעסוקתית, שהוא 62 לנשים בעלות הכנסה נמוכה ו–68 לנשים עובדות. יחימוביץ' וגלאון מציעות לנתק את שתי הקצבאות האלה - להמשיך לתת את קצבת הזקנה על פי הכנסה (שחשובה בעיקר לנשים שאינן עובדות) כבר בגיל 62, אך להתחיל לתת את קצבת הפנסיה בגיל 64 או אף מאוחר יותר. כך נחסכות או למעשה נדחות לביטוח לאומי שנתיים או יותר של הענקת קצבת הפנסיה.

תמריצים למעסיקים

הסעיף השלישי במתווה מציע לקבוע גיל זכאות דיפרנציאלי לפנסיה (ובהמשך גם לקצבת זקנה) על פי אופי משלח היד, ולהבחין בין מקצועות שוחקים פיזית ונפשית לבין מקצועות אחרים. לדברי הח"כיות, "יש לבחון מחדש את הגדרת המקצועות השוחקים ואת הסדרי הפרישה המוקדמת בראייה מגדרית, כחלק מהדיון בוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה".

המשמעות היא שמנהלות, או עובדות בעבודות ידע שאינן נחשבות שוחקות, יהיו זכאיות להתחיל לקבל את קצבת הפנסיה שלהן בגיל מאוחר יותר מנשים שמועסקות במקצועות שוחקים. לשם כך, נדרשת רשימת מקצועות שתסייע לקבוע זכאות לפנסיה על משלח יד ולא על פי גיל.

הסעיף הרביעי מציע להוריד את גיל הכניסה להסדר פנסיה חובה ל–18, צעד שיגדיל משמעותית את החיסכון הפנסיוני של אוכלוסיות עניות יחסית - נשים ערביות וחרדיות (וכן גברים ערבים וחרדים) - שממילא אינן משרתות בצבא ונכנסות לשוק העבודה בגיל צעיר יותר.

סעיף נוסף במתווה נוגע למעסיקים, ומבקש להנהיג תמריצים כלכליים, כמו הטבות מס לפי המודל של מסלול מעסיקים בחוק עידוד השקעות הון, להעסקת עובדים מבוגרים, במטרה להילחם באפלייתם בשוק העבודה. כחלק מאותו כיוון, מבקשות יחימוביץ' וגלאון לעודד העסקת נשים מבוגרות במגזר הציבורי - למשל על ידי הסרת קריטריון גיל מקסימום במכרזים, מתן עדיפות לעובדות מעל גיל 55 בחלק מהמכרזים ויצירת מסלולי ניידות בתוך המגזר הציבורי לנשים שמועסקות בו שנים רבות וסובלות משחיקה (כמו מורות, עובדות סוציאליות ופקידות). בנוסף, הן מציעות ליצור ולסבסד מערך של הכוונה, הכשרה והסבה מקצועית לעובדות מבוגרות שנפלטו משוק העבודה, במטרה לאפשר ניידות ומעברים תעסוקתיים הן בין המגזרים השונים והן בתוכם.

לסיום, הן מציעות לא למהר עם העלאת גיל הפרישה. לדבריהן, "העלאת גיל פרישה חובה ב–2004 נעשתה בקצב מהיר מאוד ביחס למדינות ה–OECD. העלאה הדרגתית של חודשיים בשנה תאפשר לשוק העבודה - לעובדות ולמעסיקים - להסתגל ולהתאים את עצמו". המשמעות היא שלא יודיעו ביום אחד על גיל הפרישה החדש, אלא יוסיפו חודשיים לכל שנה. כך, אשה בת 62 תצא לפנסיה בגיל 62 וחודשיים, אשה בת 58 תצא לפנסיה בגיל 62 ושמונה חודשים - עד הגיל שייקבע סופית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker