שכפול עסק חברתי בישראל ובעולם

המודל של עסקים חברתיים הוא פתרון מוכח לטיפול בכשלי שוק, בעיקר בתחומי התעסוקה וההכשרה לתעסוקה - אך לא רק

מיכל זימלר

החודש התבשרנו על הישג בינלאומי חשוב למיזם פורץ הדרך "דורוס" - רשת מרכזי למידה לצעירים ערבים, שזכה להכרה עולמית במסגרת תחרות "Echoing Green", ארגון חברתי יוקרתי הפועל בארה"ב מעל עשר שנים ועוסק בסימון מיזמים חברתיים פורצי דרך ברחבי העולם. לראשונה בהיסטוריה של הארגון, נבחר עסק חברתי־ישראלי להיות בין 50 המיזמים אותם הוא מקדם, דבר המעיד על הצלחתו לייצר מודל המביא לתשואה כלכלית וחברתית כאחד הניתנת לשכפול בישראל, ומודלים דומים עשויים לצמוח במטרה לקדם לימודים אקדמיים בקרב אוכלוסיות מוחלשות בארץ ובעולם.

מדובר על פריצת דרך משמעותית עבור מגזר ה"עסקים החברתיים" בישראל - מיזמים עסקיים שמטרתם לפתור כשלי שוק חברתיים במדינה באמצעות כלים עסקיים. דורוס הוקם על ידי פאדי אלעוברה מרהט לפני שמונה שנים מתוך תחושת תסכול אל מול הקשיים מהם סובלת מערכת החינוך בחברה הערבית, ומתבטאת באחוז אקדמאים שלא עולה על 5%. דורוס מעניק סיוע לימודי בתחומים שונים כגון הכנה מותאמת תרבותית לאוכלוסייה הערבית לבחינת הפסיכומטרית וסדנאות למיומנויות למידה ועתיד לספק קורסי הכנה לבחינות הבגרות והכוונה לימודית. המטרה היא הגדלה משמעותית של מספר האקדמאים מהחברה הבדואית והערבית בישראל, מתוך התבוננות עתידית להעצמתם ושילובם בשוק התעסוקה. דורוס הוא אחד מהעסקים החברתיים הראשונים בארץ שהצליח לגשר על הפער בין הרצוי למצוי, והביא לעלייה של 100 נקודות בממוצע בפסיכומטרי בקרב בוגרי הקורסים הערבים, בדומה לממוצע בחברה היהודית.

המיזם מתמודד במקביל עם שני אתגרים משמעותיים - הפיננסי והחברתי והביא ליצירת המודל אותו ניתן לשכפל. מחד, על דורוס היה להוכיח שהמודל התפעולי שנבנה כדי להתמודד עם כשל השוק באמת משיג את מטרתו החברתית - והוא יעיל, נכון ותומך. מאידך, יש לו את אותם הקשיים המוכרים של הקמה ותפעול עסק בישראל. המודל הראשון החל עם סניף אחד ברהט, ובזכות התמיכה המתמשכת הוא התפתח למודל עסקי מאוזן ומצליח הכולל רשת של חמישה סניפים ברהט, סכנין, חיפה, נצרת ורמת הגולן.

המודל החברתי הייחודי של דורוס מאפשר השקעה חוזרת של 50% מרווחי העסק למימון פעילות חברתית, ומלגות לימודים לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת. מלבד הסיוע בהנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה הערבית ברחבי הארץ, עובדי הסניפים של דורוס הם תושבים החיים בערים בהם קיימים המרכזים. זאת, על מנת לאפשר גם תעסוקה איכותית בתוך היישובים.

מיכל זימלרצילום: דן חיימוביץ

כדי לצלוח אתגרים אלה, דורוס זוכה לתמיכה מארגון IVN, אשר כוללת ליווי צמוד של אנשי צוות ואנשי עסקים מובילים, כמו גם הלוואות ומענקים שניתנים על פי תוכנית עבודה שהוגדרה מראש. עם זאת, היחס למיזם הינו כאל השקעה, ונדרשים ממנו הוכחות לתשואה חברתית וכלכלית.

ההצלחה של דורוס היא הוכחה למודל בר־שכפול הרלוונטי לא רק לחברה הבדואית, אלא לחברות נוספות הסובלות מנחיתות בכניסה לעולם האקדמי, ביניהם המגזר הערבי והחרדי - בשל מבנה הבחינות הפסיכומטריות והבגרויות, הבדלי שפה ופערים תרבותיים וחינוכיים לאורך השנים.

בנוסף לכך, המודל של דורוס מהווה דוגמא למיזמים חברתיים המייצרים שרשרת של עידוד תעסוקתי - קידום צעירים בחברה הערבית ללימודים אקדמיים, ולאחר מכן השתלבות במקום עבודה.

המודל של עסקים חברתיים הוא פתרון מוכח לטיפול בכשלי שוק, בעיקר בתחומי התעסוקה וההכשרה לתעסוקה - אך לא רק. הכרה זאת היא אבן דרך חשובה נוספת בשרשרת הערך לביסוס מיגזר חדש זה בישראל.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון IVN, המקדם ותומך בעסקים חברתיים בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker