האוצר: שיעור הנשים בכוח העבודה בישראל גדל בקצב מהיר מב–OECD

מנתוני הכלכלן הראשי עולה כי שיעור ההשתתפות של נשים עד גיל 34 הוא כ-80%. במשרד האוצר מסבירים את הגידול בשלושה גורמים - שינוי במבנה שוק העבודה ומערכת המס, עלייה בשיעור הנשים המשכילות ושיפור המערכת המסייעת בטיפול בילדים

מוטי בסוק

השינוי בשיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל בשנים האחרונות היה מהיר מאוד, יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות, וגרם לשיפור משמעותי בשיעור ההשתתפות הכללי בשוק העבודה בישראל לרמה גבוהה מממוצע מדינות OECD - כך עולה מנתונים שפרסם אתמול הכלכלן הראשי של משרד האוצר.

עם זאת, שיעור השתתפות נשים בישראל בכוח העבודה והשינוי בו אינם אחידים בין קבוצות הגיל השונות: ב–2014, היה שיעור ההשתתפות של נשים בנות 25–34 בכוח העבודה בישראל 79.7%, עלייה של 24% לעומת 1985. בקבוצת הגיל 35–44 גדל שיעור ההשתתפות ב–21.4% בתקופה זאת, ל–78.9%, ובקבוצת הגיל 45–55 הוא גדל ב–29.8% ל–76%. בקרב נשים בנות 55–64 גדל שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בכ–35% מאז 1985 ל–60.3%, נמוך מאשר בקבוצות הגיל האחרות. עם זאת, באוצר מעריכים כי שיעורי ההשתתפות הגבוהים בקרב נשים צעירות יותר יבואו לידי ביטוי בעתיד בהמשך העלייה בשיעורי ההשתתפות בקרב נשים מבוגרות יותר.

אישה מציירת גרף בידה
פערי שכרצילום: stockxch

לפי דו"ח OECD שמצטט האוצר, שלושה כוחות מרכזיים תרמו לעליית שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה. הגורם הראשון הוא שינויים במבנה שוק העבודה ובמבנה מערכת המס. השינוי התורם המרכזי בשוק העבודה היה הגידול במשקל ענפי השירותים שדורשים פחות עבודה פיזית ומאפשרים עבודה במשרה חלקית.

השינויים במערכת המס בישראל בתקופה הנסקרת גרמו לכך שבישראל נטל המס נמוך במיוחד בהשוואה בינלאומית למשפחות עם ילדים שבהן שני בני הזוג עובדים, אחד בשכר נמוך יחסית והשני בשכר גבוה יותר - מה שמגדיל את התמריץ של שני בני הזוג להשתתף בשוק העבודה. כך, ב–2004 היה שיעור המס האפקטיבי על משפחה עם שני מפרנסים, אחד בשכר ממוצע והשני ב–0.33 שכר ממוצע, ושני ילדים 17.7%, והוא ירד ל–11.6% ב–2014, בזמן שממוצע OECD ירד ב–0.8% באותה תקופה.

הגורם השני שתרם לעליית שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בישראל, לפי הדו"ח, הוא עלייה מתמדת בשיעור הנשים המשכילות באוכלוסייה. מ–1999 יש בישראל יותר נשים שסיימו 13–15 שנות לימוד מאשר גברים בעלי השכלה דומה. בקרב מי שסיימו 16 שנות לימוד יש יותר גברים, אך הפער מצטמצם בהתמדה וכיום הוא קרוב לשוויון.

באופן כללי, קיים קשר חיובי בין שיעור הנשים המשכילות לבין שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה. עם זאת, השפעת ההשכלה על העבודה מורכבת, ולעתים שיעור גבוה של משכילות עשוי להעלות את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה רק בצורה חלקית ולהפחית תעסוקה במשרות מלאות. עם זאת, המגמה בישראל היא של גידול בשיעור העובדות במשרה מלאה עד לרמה של 67% ב–2013, לעומת 87% בקרב גברים.

איזון בין עבודה למשפחה

הגורם השלישי שצוין בדו"ח הוא המערכת המוסדית, התומכת באיזון בין עבודה למשפחה, וכוללת את תמיכת המדינה והחברות, בעיקר בטיפול בילדים קטנים. בעשורים האחרונים גדלה המערכת המסייעת בטיפול בילדים ב–OECD, אך עדיין קיימים פערים משמעותיים בין המדינות, שקשורים בדרך כלל לפערים בפריון העבודה. במדינות שבהן פריון גבוה, יש תמריץ גדול יותר לצאת לעבודה. כך, בדנמרק ובהולנד, שבהן פריון העבודה גבוה יחסית, שיעור הילדים בני 3 ומטה שנמצאים בגן הוא כשני שלישים, ואילו במדינות שבהן פריון נמוך, כמו צ'כיה ופולין, השיעור הוא חד־ספרתי. בישראל היה שיעור הילדים בני 3 ומטה שנמצאים בגן כ–25% ב–2008, נמוך במעט מהממוצע ב–OECD.

לפי האוצר, הממשלה פועלת בשנים האחרונות להרחבת מערך הסיוע לטיפול בילדים, בין השאר באמצעות המשך פרישת חינוך חינם לבני 3–4 והרחבת מערך מעונות היום המפוקחים והמסובסדים.

גורם נוסף שתרם בישראל להגדלת שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה היה העלאת גיל הפרישה לנשים ב–2004 מ–60 ל–62. לדעת האוצר, השוואת גיל הפרישה של נשים לזה של גברים תסייע לנשים להמשיך להשתתף בשוק העבודה ולהגיע לפנסיה הולמת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker