חברות הטכנולוגיה מובילות מהפכה חברתית

איגודי עובדים, חופשות לידה כפולות והעסקה ישירה: חברות הטכנולוגיה והמדיה החדשה מובילות לא רק בשכר ובמיכשור, אלא גם בתנאים הסוציאליים

נתן ליפסון

ביום שני הודיעה ענקית התוכנה אדובי שהיא מכפילה את משך חופשת הלידה שהיא מעניקה לעובדיה. מתחילת נובמבר יוכלו נשים בחברה לצאת לחופשת לידה של 26 שבועות (חצי שנה) בתשלום וגברים - 16 שבועות, גם כן בתשלום. לחופשה יהיו זכאים גם הורים ביולוגיים וגם הורים מאמצים.

אדובי אינה חברת הענק הראשונה שהחליטה להאריך באופן משמעותי את חופשות הלידה. הראשונה היתה נטפליקס, שהודיעה על כך ב-4 באוגוסט, והשנייה היתה מיקרוסופט, שההודעה שלה פורסמה יום אחד לאחר מכן. בקצב הנוכחי, סביר להניח שיצטרפו אליהן חברות נוספות.

התנועה המהירה הזאת לעבר תנאים סוציאליים בקרב חברות טכנולוגיה מוגבלת לחופשות לידה, ולא תמיד הדבר נעשה ביוזמת החברות - כי אם חרף התנגדותן. כך לדוגמה, ב–17 ביוני נכפה על אובר להעביר את נהגיה בקליפורניה ממעמד של קבלני משנה למעמד של עובדים לכל דבר. בהמשך הודיעו כמה חברות קטנות יותר, כמו הסטארט־אפים Sprig ו–Luxe Valet, כי יבצעו מהלך דומה.

הפסקת צהריים במטה גוגל במאונטיין ויו, קליפורניהצילום: בלומברג

מסלול סוציאלי נוסף שבו צועד ענף הטכנולוגיה והמדיה החדשה הוא יצירת איגודי עובדים. חברות המדיה Vice 
ו–Salon כבר הודיעו שיכירו באיגוד העובדים שעובדיהן הקימו, ועובדי Google Express, Gawker ונהגי מערך ההסעות של פייסבוק כבר החליטו להקים איגוד שייצג אותם.

בתוך הקבוצה הזאת יש תת־קבוצה עם מאפיין ייחודי: חברות הבנויות על עקרונות של מה שמכונה "כלכלה לפי דרישה" - חברות שמקשרות בין דורשי שירות מצד אחד לנותני שירות מצד שני. אובר היא דוגמה מצוינת: היא מחברת בין לקוחות שזקוקים להסעה לבין נהגים שנותנים שירותי הסעה. בכלכלה לפי דרישה, חברות כמו אובר לא מעסיקות את נותני השירות, אלא גובות מהם עמלה. וזה בדיוק מה שמשתנה - יותר ויותר חברות יעברו להעסקה ישירה, כולל כל הזכויות הסוציאליות שהחוק והתקנות מחייבים.

יש כל כך הרבה חברות כאלה, עד שהעניין נהפך פוליטי: לפני כחודש אמרה הילרי קלינטון, המתמודדת על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, שהמנהג הזה "מעלה שאלות קשות בנוגע להגנות במקום העבודה ולגבי איך תיראה עבודה טובה בעתיד". מהדברים האלה ניתן להניח שהנטישה של מודל קבלנות המשנה לטובת העסקה ישירה הוא משהו שקלינטון מצדדת בו.

השינויים האלה מתרחשים על רקע שינוי בדעת הקהל האמריקאי בנוגע לעבודה מאורגנת: מנתונים של מכון המחקר האמריקאי Pew עולה כי בעוד שבתחילת העשור שיעור התומכים והמתנגדים לעבודה מאורגנת היה זהה, עתה שיעור התומכים הוא 48% ושיעור המתנגדים הוא 39%.

האם השינוי הזה, אם יתעצם, ישפיע על עסקי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות? בוודאי. אבל מה שמעניין כאן הוא שלראשונה השינויים שחברות הטכנולוגיה מביאות אינם, ובכן, טכנולוגיים, אלא חברתיים־פוליטיים - ולחלוטין לא בכיוון השמרני. יש כאן שינוי עמוק בחלוקת הערך שהחברות יוצרות: פחות למייסדים, לבעלי המניות ולמנהלים הבכירים, ויותר לעובדים.

אחרי שנים שבהן הפרקטיקות הניהוליות של סיליקון ואלי סגרו את הפער עם אלה של וול סטריט, כעת סיליקון ואלי מובילה - לא בלי דחיפה - מגמה חדשה, הפוכה ממה שמקובל בצד השני של המדינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker