בג"ץ דחה עתירת האוניברסיטאות להורות לאוצר להפסיק את הפיקוח התקציבי עליהן

השופטים בראשות הנשיאה מרים נאור: חופש אקדמי אין פירושו חריגה ממינהל תקין

חיים ביאור

בג"ץ בהרכב שלושה שופטים קבע היום (ב') כי זכותו של משרד האוצר לפקח על התנהלותן הכספית של האוניברסיטאות וכי החופש האקדמי שהאוניברסיטאות מבקשות לשמור לעצמן אינו עילה לחריגות שכר ולמינהל שאינו תקין מצידן.

בפסק הדין דחו נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושל השופטים אסתר חיות ואורי עתירה נגד שר האוצר, הממונה על השכר באוצר והמועצה להשכלה גבוהה שהגישו חמישה מוסדות אקדמיים: האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. מוסדות אלה ביקשו כי שר האוצר והממונה על השכר ימנעו מלהפעיל סמכויות אכיפה בתחום השכר תנאי ההעסקה של חברי הסגל המועסקים בהן, תנאים שלגבי חלק מחברי הסגל נחשבים לחריגים.

מרים נאורצילום: תומר אפלבאום

הנשיאה נאור כתבה בפסק הדין כי עוד ב-1985, בעקבות המשבר הכלכלי החמור במשק, נקבעו בחוק יסודות התקציב שורה של כללי פיקוח ובקרה על משרדי הממשלה וגופים ציבוריים, ביניהם גופים מתוקצבים על ידי המדינה כמו האוניברסיטאות. לדבריה, אחת ההוראות המהותיות בחוק יסודות התקציב אוסרת על גופים ציבוריים להנהיג שינויים בתנאי השכר של עובדיהם שלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה. ב-1993 נוספה לחוק זה הוראה המחייב גופים ציבוריים לדווח לאוצר על תנאי השכר של עובדיהם, במטרה לאפשר הפעלת סמכויות אכיפה שמתייחסות לאיסור לחרוג בתשלומי השכר.

ראשי האוניברסיטאות טענו בעתירתם, באמצעות עוה"ד חיים ברנזון, אסף ברנזון, רחל בן ארי ומיכל פרידמן, שקביעת האוצר ולפיו הם גופים נתמכים, מנוגדת לחוק המועצה להשכלה גבוהה. בפרט הם הלינו על כך שבמשך השנים הוחמרו החובות שהוטלו עליהם כגופים מתוקצבים, באופן העומד בניגוד בוטה לחופש האקדמי שהוקנה להם. ואולם הנשיאה נאור קיבלה את טענת האוצר ולפיה העתירה הוגשה בשיהוי רב מכיוון שעוד ב-85' האוניברסיטאות לא העלו כל טענה כנגד הכרזת האוצר כי הן בגדר גופים נתמכים תקציבית. גם בשנים הבאות לא היתה לאוניברסיטאות כל טענה כאשר הורחבו החובות שהוטלו עליהן כגופים נתמכים. "טענת העותרים כי נמנעו מלהביא את המחלוקת לפתחו של בית המשפט, שכן העדיפו לנסות להגיע להסכמות עם האוצר, אינה יכולה להצדיק חוסר מעש של מעל 20 שנה", היא קבעה.

השופטת נאור גם התייחסה לטענת האוניברסיטאות מהן עלה כי הפיקוח עליהן מצד האוצר מסכן את החופש האקדמי שלהן. "ליבת החופש האקדמי היא החופש לקבוע את הרכב הסגל האקדמי, את תנאי הקלה של סטודנטים ללימודים, את תחומי הלימוד ואת אופן ההוראה והמחקר", היא קבעה. "יחד עם זאת, החופש האקדמי אינו חזות הכל ואינו מזבח שניתן להיאחז בקרניו ולהצדיק כל פעולה, תהיה אשר תהיה".

השופטת הוסיפה ש"החופש האקדמי אינו מאפשר למוסד להשכלה גבוהה לפעול בהתאם לגחמות ליבו ואין בו כדי להצדיק הידר פיקוח על נורמות שכר ראויות. העותרים לא הצביעו על פגיעה קונקרטית בחופש האקדמי שנגרמה כתוצאה למפעילות האוצר לפי יסודות התקציב. השופטת הוסיפה כי גם בעולם, לצד החופש האקדמי הנרחב שניתן למוסדות האקדמיים, הם כפופים לביקורת של גופים ציבוריים". יחד עם דחיית העתירה, השופטת חייבה את האוניברסיטאות בהוצאות המשפט בסך 25 אלף שקל.

בתגובה אמר הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, כי הוא "שמח שאחרי שנים רבות של ניסיונות לכפור בסמכותנו ואחרי שגם מבקר המדינה ובית הדין הארצי לעבודה פירסמו קביעות חריפות על התנהלות האוניברסיטאות, בג"ץ אמר אף הוא את דברו ובכך יתאפשר פיקוח הדוק על המתרחש במוסדות הללו, המקבלות מהמדינה תקציב שנתי של 8—9 מיליארד שקל".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "אנו מכבדים את החלטת בית המשפט ונלמד אותה".

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker