ההנחות של דרעי וכחלון לעשירונים התחתונים: רעיון יפה - שקשה מאוד ליישם - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההנחות של דרעי וכחלון לעשירונים התחתונים: רעיון יפה - שקשה מאוד ליישם

שר האוצר ושר הכלכלה הגו יוזמה מבורכת: הנחות במים, חשמל ותחבורה לארבעת העשירונים התחתונים של משקי הבית ■ אלא שכל מנגנון שיוקם כדי ליישם את ההטבה צפוי להיתקל בקשיים

תגובות

בלילה שבו עבר התקציב בממשלה נכנסו שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אריה דרעי אל חדרו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להודיע שהגיעו להסכמה שתאפשר את אישור התקציב: דרעי יוותר על דרישת מע"מ אפס למוצרי יסוד, והאוצר ידאג להנחת מע"מ על מים, חשמל ותחבורה ציבורית עבור העשירונים התחתונים (עשירונים 1–4).

לכאורה מדובר ברעיון מעולה. העשירונים האלה הם החוליות החלשות בחברה, ומדוע שמדינת ישראל לא תסייע למי שגורלו לא שפר עליו? מעשית, מדובר בהחלטה שלצוות שיוקם בקרוב במשרדי האוצר והכלכלה יהיה קשה מאוד ליישם.

אמיל סלמן

הסיבה לקושי היא היעדרו של מנגנון מתאים. בעוד משפחות חד־הוריות שזכאיות, למשל, להנחה בארנונה, פונות לרשות המקומית ומוכיחות כי הסטטוס המזכה רשום בתעודת הזהות, אין תעודה שבה רשום העשירון שאליו האזרח משתייך. אותו מנגנון מתקיים עבור קשישים שזכאים להנחות - ושמוכיחים את גילם באופן מהיר וקל, אבל קבלת הזכאות להנחה החדשה הזאת תדרוש מנגנון אחר - מבחן הכנסה - וזה כבר הרבה יותר מסובך.

מיהי אותה קבוצה זכאית? על פי נתוני למ"ס, עשירון 4 מוגדר כמשק בית שכלל הכנסתו מגיעה עד כ–9,000 שקל בחודש. מכיוון שבישראל חיות 1.9 מיליון משפחות שמרכיבות את עשרת העשירונים, מדובר ביותר מ–700 אלף משפחות שזכאיות להנחות החדשות.

עכשיו בואו נבחן את חברת החשמל. האם מרגע שיינתן האות ייתקשרו מאות אלפי אנשים לחברה וידרשו את ההנחה שהם זכאים לה? האם חברת החשמל תצטרך להקים מוקד מיוחד שיבדוק את הכנסת המבקש? ומה יבקשו באותו מוקד - הצהרת הון שמוכיחה כי המתקשרים אכן שייכים לעשירון השני או השלישי? האם די יהיה בהצגת תלוש משכורת של בעל החשבון או של שני בני הזוג? ומי אמר שהמשכורת הנוכחית זהה לזו שהם יקבלו בעוד חצי שנה או שהיא כוללת את כלל הכנסותיהם?

אז אולי תגידו: לא חברת חשמל ולא מקורות ולא אגד או חברות אחרות יחליט - אלא לשכות הרווחה. אבל שוב, לא מדובר בנוהל פשוט. בלשכות הרווחה לא מדברים בעשירונים, שהם מושג חמקמק מאוד, שם יש הגדרות אחרות - למשל מקבלי הבטחת הכנסה. אלא שאלה אינם כלל ארבעת העשירונים, ושוב נדרשת פה הגדרה הרבה יותר ברורה - שמתעדכנת כל הזמן על פי השכר הממוצע, למשל.

לשכות הרווחה לא מכירות, בהכרח, ולמרבה המזל, משפחות שהכנסתן היא 9,000 שקל בחודש. האם ידרשו מהעובדים הסוציאלים מהיום לשבת עם מאות אלפי משפחות בכל שנה שצריכות להוכיח שהן שייכות לעשירונים התחתונים?

הסכנה: הכספים ייתקעו בקופה

מכיוון שההנחה לא תוכל להגיע כלל הנראה באופן אוטומטי, כמו קצבאות הילדים (בוודאי לא כשמדובר בתחבורה הציבורית, שאינה שולחת חשבון הביתה כל חודש) הזכאים ייאלצו לבקש אותה רטרואקטיבית, אלא שהיסטוריית הזכאויות מוכיחה כי ברגע שמדובר בדרישה פרו־אקטיבית - כלומר שהזכאי להנחה מתבקש לדרוש אותה באופן פעיל - רמת מיצוי הזכות יורדת.

כך למשל, נותרים עשרות מיליוני שקלים בקופת הביטוח הלאומי מכיוון שדווקא נשים מוחלשות שעבדו לפני הלידה כלל לא יודעות שהן צריכות לבקש את דמי הלידה עבור החודשים שקדמו לה, וקבלת מס הכנסה שלילי מגיעה גם היא ל–70% במקרה הטוב, מכיוון שרבים לא יודעים, או נמנעים מהמפגש עם הביורוקרטיה הנדרשת כדי לקבל אותם.

אם כך, ברגע שלא מדובר במענק אוטומטי אלא בבקשה אקטיבית, דווקא אלה שזקוקים לכסף הזה באמת לא נהנים אותו.

הניסיון ליישם את הצעת כחלון־דרעי עלול להתנפץ אל קרקע המציאות אם לא ייווצר מנגנון חכם שלא ישאיר את הכסף בקופת המדינה, אלא יהפוך כלי אפקטיבי לצמצום הפערים. טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, שנשאלה מה לדעתה צריך להיות מנגנון הענקת ההנחה אמרה שפשוט היתה מוותרת על הרעיון. לדבריה, "עדיף לתת מענקים ישירים במקום להיטיב עם חלק מהאוכלסייה דרך כלי המע"מ".

אלא שהרכבת הזאת יצאה כבר מהתחנה. השרים חיפשו מוצא שיאפשר העברת תקציב והטילו על הפקידים למצוא את הדרך. 700 אלף משפחות מאחלות להם בהצלחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#