דו"ח המבקר

"זכויות הנגדים נפגעו; משרד האוצר הפר הסכם חתום"

מבקר המדינה קובע כי משרד האוצר ביטל הטבות שניתנו לנגדים במטרה להמריצם לעבור תהליך אקדמיזציה ■ בין היתר, תוספות השכר שהם היו אמורים לקבל, עוכבו - ועד כה לא יושמו ■ המבקר: ליקויים קשים בהליכי מינוי נגידים בכירים - שלעתים מקודמים גם ללא עמידה בקריטריונים

טלי חרותי-סובר

על פי ההגדרה הצה"לית, נגד הוא "חוגר בשירות קבע שדרגתו מסמל ועד רב נגד הניכר במומחיותו המקצועית, בידע ובניסיון שצבר מהכשרתו ומעיסוקו בתחום שעליו הוא מופקד". בשונה מהתחלופה התדירה המאפיינת חלק ניכר מתפקידי הקצונה, הנטייה בצה"ל היא להשאיר נגדים זמן רב באותה יחידה כמוקדי ידע.

לפי נתוני אגף כוח אדם במטכ"ל, באוקטובר 2013 היוו הנגדים כ–45% מכלל משרתי הקבע בצה"ל במגוון רחב של תחומי עיסוק ובכ–450 מקצועות שונים. כשליש מכלל הנגדים משרתים בחילות של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, כשליש נוסף, בחיל האוויר, וכ–10% בחיל המודיעין. כמחצית מהנגדים הם בעלי 12 שנות לימוד לפחות: כ–37% הם טכנאים או הנדסאים; אך רק 11% מהם בעלי תואר אקדמי.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום מצא ליקוי בטיפול בנגדים בצה"ל - ההטבות שניתנו לנגדים במטרה לעודד אותם לעבור תהליך אקדמיזציה הם מעולם לא קיבלו. "ב–2007 סוכמו בין משרד האוצר לצה"ל עקרונות בנוגע לשכרם של הנגדים", כותב המבקר. "במטרה להמריצם להשתלב בלימודים גבוהים הישימים לתפקידיהם, בוטלו רכיבי השכר שעד אותה עת תיגמלו אותם בגין כל תואר אקדמי שהוא, וכן בוטל רכיב השכר בגין תעודת גמול השתלמות ב'".

למרות החלתו של חלק א' להסכם, חלק ב' - שעניינו הגדלת טווח התמריצים המקצועיים לנגדים במקצועות ובתפקידים נדרשים - נשכח ולא יושם עד כה. השלב השני נחתם בפברואר 2013, אך משרד האוצר עמד על כך שלא ייכנס לתוקף אלא כשההסכם יכלול גם את המשרתים במשטרה ובשירות בתי הסוהר.

מבקר המדינה קובע כי יאיר לפיד כשר אוצר, הפר הסכם חתום. הדבר קרה בניגוד לעמדתו של הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, שטען כי חלק ב' של ההסכם שנחתם זה מכבר, נכון וטוב, וכי יש להחילו בהקדם על הנגדים.

"לגישתו של שר האוצר דאז, ח"כ לפיד, יש לכרוך את הדיון בממשלה בעניינו של חלק ב' להסכם שכר הנגדים בדיונים על תקציב מערכת הביטחון", כותב המבקר. התוצאה היא ש"העיכוב המתמשך פוגע בזכויות של הנגדים, ועלול להביא לפגיעה ישירה ביכולתו של צה"ל לשמר את הנגדים הנחוצים ביחידותיו, ובכלל זה גם כמוקדי ידע ביחידותיהם לאורך זמן". לדברי משרד מבקר המדינה, "כיום, לדעת שר הביטחון, מתקיימת עזיבה של נגדים איכותיים כבר בשלב הקבע הראשוני".

למנוע את בריחת הנגדים המקצועיים

אומר המבקר כי לא ברור כיצד מחליט הצבא אילו נגדים לקלוט בשירות קבע "מובהק", לאחר שירות הקבע הראשוני - שבע השנים הראשונות של שירות הקבע. "לגבי נגדים בעלי נתוני איכות דומים ואף זהים התקבלו החלטות שונות, בלי שצורפו נימוקים המסבירים את העדפתו של נגד זה או אחר על פני חברו. כל זאת, בניגוד להנחיות אגף כוח אדם בתחום זה", כותב המבקר.

ליקויים קשים יותר נמצאו בהליכים למינוי נגידים בכירים - הדרגה המקצועית הבכירה שנגד יכול להגיע אליה. ב–2013 מונו בצה"ל 280 נגדים לתפקידים בכירים. משרד מבקר המדינה בדק 28 מינויים ומצא בעשרה מהם חריגות מהתנאים הנדרשים, ובהן מינוי נגיד לדרגה בכירה גם אם לא עמד בקריטריונים.

בחיל החימוש, 16 מבין 93 תפקידים בכירים שפורסמו להם מכרזים לא אוישו - רובם במשך שמונה חודשים עד כשנה - מכיוון שלא היו מועמדים. ב–24 תפקידים שאוישו נמצא רק מועמד אחד.

המלצות המבקר פשוטות: לחתום בדחיפות על חלק ב' של ההסכם כדי למנוע בריחת נגדים מקצועיים מצה"ל, ובמקביל להדק את הנהלים בפעילות כוח האדם של הצבא כדי לוודא שהמעברים וקבלת תפקידים בכירים נעשים באופן המקצועי ביותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker