יוסי קוצ'יק: הנזק מפגיעה בפנסיה 
התקציבית יעלה על התועלת

קוצ'יק, שחתם בשם המדינה על הסכם המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, טוען כי התוכנית להגדיל את הפרשות העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית תפגע באמון ההסתדרות: "היא לא תהיה מוכנה לבצע רפורמות בהסכמה"

"הסכם הפנסיה התקציבית הוא הרפורמה הכי גדולה שממשלת ישראל עשתה ב–30 השנה האחרונות. זאת רפורמה שנעשתה בהסכמת ההסתדרות. אסור לפגוע בהסכמות שהיו אז עם ההסתדרות - כי אחרת לא נוכל להמשיך להגיע עם ההסתדרות להסכמות על רפורמות בעתיד". כך הגיב אתמול יוסי קוצ'יק, לשעבר הממונה על השכר באוצר וכיום יועץ בנושאי שכר ועבודה, להצעה שהועלתה בחוק ההסדרים להגדיל את ההפרשות לפנסיה משכרם של עובדים פעילים במגזר הציבורי המבוטחים בפנסיה תקציבית.

עד 1999 היו כל עובדי המגזר הציבורי מבוטחים בפנסיה תקציבית - פנסיה מובטחת ששולמה על ידי המדינה, בלי שהעובד הפריש לחיסכון משכרו. הפנסיה היא בשיעור של 70% משכרו של העובד ערב פרישתו. הפנסיה התקציבית היתה יקרה מאוד, ומשיתה עלויות גבוהות על תקציב המדינה למשך עשרות שנים - היות שהיא מובטחת לעובדים ולשאריהם עד סוף ימי חייהם. אפילו כיום, אחרי שמרבית עובדי המגזר הציבורי כבר אינם מבוטחים בפנסיה כזו, עלויותיה העתידיות נאמדות בכ–650 מיליארד שקל. המדינה רצתה מאוד להפסיק את הפנסיה התקציבית, ובשנת 1999 - אחרי ארבע שנות משא ומתן - הסכימה ההסתדרות להעברת עובדי המדינה החדשים לחיסכון בפנסיה צוברת (פנסיה רגילה).

צילום: אייל טואג

קוצ'יק היה מי שחתם אז על הסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. "במסגרת המשא ומתן בזמנו שילמנו מחיר נמוך מאוד על המעבר - תוספת של 2.1% בלבד לשכר, כדי שהשכר המבוטח לפנסיה יגדל", אמר קוצ'יק. "זה תשלום מצחיק, ובזכותו הגענו לרפורמה שחסכה למשק מאות מיליארדי שקלים".

במסגרת אותו הסכם הוחלט כי עובדים חדשים במגזר הציבורי יחסכו בפנסיה צוברת, שבמסגרתה העובד מפריש 5.5%–7% משכרו לחיסכון, וקצבת הפנסיה אינה מובטחת, אלא קשורה ברווחים בשוק ההון. הפנסיה הצוברת נחותה לאין שיעור בתנאיה לפנסיה התקציבית מבחינת העובד, והיא כמובן זולה לאין שיעור עבור המדינה - שמשתתפת בהפרשות לחיסכון של כ-12% מהשכר, ותו לא.

לדברי קוצ'יק, חשיבותה האדירה של רפורמת הפנסיה התקציבית היתה צריכה לקדש אותה, ולמנוע כרסום זוחל בזכויות החוסכים בפנסיה התקציבית - תוך פגיעה בדיעבד בהבנות ההסכם. פגיעה מזערית כזו היתה נעשתה לפני כעשור, כשהמדינה התחילה לגבות 2% מהשכר של בעלי הפנסיה התקציבית עבור החיסכון שלהם. עכשיו מוצע, במסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה ל–2016, להעלות את ההפרשה עד 7% על חלק השכר העולה על השכר הממוצע במשק, ובכך להשוות את תנאי הפנסיה הצוברת והפנסיה התקציבית - לפחות מבחינת תנאי ההפרשה מהשכר.

צילום: אייל טואג

למרות האי־שוויון הגדול בין שני סוגי הפנסיות, שהצעת האוצר עתה מצמצמת אותה רק במעט, קוצי'ק מתנגד בתוקף להגדלת ההפרשה מהשכר. "זה יפגע באמון", אמר קוצי'ק. "מעכשיו ההסתדרות תדרוש ערבות בנקאית כדי להגיע לסיכום עם המדינה. זהו נזק אסטרטגי שאסור להסתכן בו". לדברי קוצ'יק, זהו נזק מיותר ביחס לחיסכון הכספי המשוער - 400–500 מיליון שקל בשנה.

ועדי העובדים: 
נפתח במאבק

בעוד שההסתדרות הגיבה בהסתייגות מאופקת על המהלך שהגה כחלון, ועדי העובדים אינם מסתירים את התנגדותם הנחרצת לרעיון, ומזהירים כי יפתחו במאבק שעשוי להגיע לכדי שביתה.

ההסתדרות הסתפקה בהודעה קצרה, שלפיה "כל מהלך הנוגע לעובדים, אסור שיהיה חד־צדדי והוא יחייב כניסה למשא ומתן עמנו". לעומת זאת, דורון קרני, חבר מזכירות הסתדרות עובדי המדינה (חלק מההסתדרות הכללית), אמר כי "האוצר בא לפגוע בעובדים במסלול הפנסיה תקציבית, כדי להפוך גם אותם לעניים כשיגיעו לגיל פרישה. במקום לקצץ בתנאי הפנסיה, יש לפעול להיפך ולשפר את התנאים".

יו"ר הוועד הארצי של עובדי שירות התעסוקה, עופר לוי, העריך כי המהלך של כחלון קשור למשא ומתן על הסכם המסגרת בעניין השכר לעובדי המגזר הציבורי. לדבריו, "כחלון כנראה רוצה ללחוץ עלינו בעניין ההפרשה לפנסיה, כדי שנוותר על הסכם השכר ונסתפק בתוספות שכר קטנות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ