התוכנית של צבי אקשטיין לעידוד הצמיחה: להתמקד בתעסוקה בעשירונים התחתונים

מכון אהרן למדיניות כלכלית, בראשות אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד, מציע למדינה להתמקד בשנים הקרובות בעובדים שלא בחרו בלימודים אקדמיים, להעצים את התעשייה המסורתית, להרחיב את מס ההכנסה השלילי ולהפסיק להנפיק אישורים לעובדי בניין וחקלאות ■ בתחום הדיור מוצע להעביר קרקעות לא מתוכננות לרשויות מקומיות, לתאם בין תוכניות המתאר ולעודד רשויות להרחיב שטחי מגורים במקום מסחר ותעשייה

צמיחה גבוהה ובת קיימא לאורך שנים היא יעד אפשרי, אם ייושמו כמה עקרונות חשובים בתחומים המאתגרים כיום את המשק - כך קובעת תוכנית למדיניות התקציב לחמש השנים הקרובות שגיבשו פרופ' צבי אקשטיין, לימור דהן ותמיר קוגוט ממרכז אהרן שבמרכז הבינתחומי הרצליה. התוכנית תוצג היום בכנס שעורך המכון.

התעסוקה והדיור הם שני נושאים מרכזיים בתוכנית - הקובעת כי נדרשות בהם רפורמות משמעותיות. בתוכנית אמנם אין רעיונות בולטים שלא נשמעו בעבר, אבל ריכוזם ושרטוט קשרי הגומלין ביניהם יוצרים תמונה ברורה של צרכים מול אפשרויות.

צבי אקשטיין
צבי אקשטיין צילום: עופר וקנין

לחלץ עשרות אלפי אזרחים מעוני

בנושא התעסוקה, התוכנית מציעה לחתור להעלאת הפריון הממוצע של שני העשירונים בעלי ההכנסה הנמוכה ב–10% מעל הפריון הממוצע במשק עד 2020 - מה שיביא לכך שגם השכר של שני העשירונים התחתונים יעלה בשיעור דומה. לדברי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודקאן בתי הספר למינהל עסקים ולכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, "האתגר המרכזי במשק כיום הוא העלאת הפריון של החמישון התחתון, במטרה לייצר תעסוקה איכותית לאוכלוסייה בעשירונים הנמוכים. הממשלה צריכה להציב יעד לאומי ולהעלות משמעותית את הפריון בחמישון התחתון מעבר לעלייה הממוצעת - ויש לדאוג שזה יתבטא בעליית שכר".

בשלב ראשון מציעה התוכנית לתקן את יעדי שיעורי התעסוקה שקבעה ב-2010 הוועדה למדיניות התעסוקה בישראל בראשות אקשטיין, שהיה אז המשנה לנגיד בנק ישראל, ל-2020. כך למשל, נשים חרדיות כבר עברו את היעד, כמו גם האוכלוסייה בגילאי 20–24 (כנראה בשל הכללת חיילים בספירת העובדים). לעומת זאת, שיעורי תעסוקת הגברים החרדים והנשים הערביות עדיין נמוכים (ראו תרשים).

הכלים להעלאת התעסוקה והפריון, בעיקר בשני העשירונים התחתונים, כוללים רפורמה המיועדת למי שאינם בוחרים בלימודים אקדמיים - 54% ממסיימי התיכון. לפי התוכנית, נדרש לשם כך "מערך של מכללות טכנולוגיות לא אקדמאיות, במימון ממשלתי, בדומה למערך ה–Community Colleges בארה"ב". במקביל יש לטפל בהגמשת ההכשרות מבוגרים, ולתמרץ חברות להשקיע בהון אנושי כתנאי לקבלת הכשרות במסגרת האגף להכשרה מקצועית של משרד הכלכלה. המטה היא לעודד הכשרה מקצועית לא־אקדמאית שתותאם לצורכי השוק, ותשלב פעילות של משרד הכלכלה ומעסיקים.

התוכנית מתייחסת גם למס ההכנסה השלילי ככלי להעלאת ההכנסה. "הגדלת התקציב למס הכנסה שלילי ב–0.8 מיליארד שקל תביא לחילוצן של כ–30 אלף נפשות מעוני", נכתב - ולכן מומלץ להרחיבו.

מכיוון שהלא־אקדמאים עובדים בעיקר בענפי התעשייה המסורתית, התוכנית ממליצה לפעול להעצמתה - בראש ובראשונה באמצעות השקעה במחקר ופיתוח ועידוד חדשנות, שאמורים להוביל להעלאת רמות השכר. כדי לא לפגוע בתעשייה הזאת, מוצע שלא להתנות את קבלת הטבת המס לתעשייה ביצוא, "משום שהתניה כזאת מביאה לפערים בהשקעה, לפערים בפריון, וכפועל יוצא - לצמיחה לא מאוזנת בין הענפים במשק". משמעות הדבר היא הנהגת שיעור מס חברות אחיד בכל הענפים - בניגוד למצב כיום, שבו חברות שאינן מייצאות משלמות מס בשיעור 26.5%, ואילו "חברות מייצאות משלמות 5%–15% מס כתוצאה מהטבות מס".

עוד חוזר אקשטיין על הצעה שהעלה לא פעם בעבר: "הפסקת הבאתם של עובדים זרים ברישיון לעבודה בענפי הבניין והחקלאות ומניעת העסקה של עובדים ללא רישיון בכל ענפי השירותים, שכן העסקתם דוחקת את רגליהם של חלק מהעובדים הישראלים משוק העבודה, וגורמת לירידת שכר".

אקשטיין התייחס גם לתקציב המדינה המתגבש בימים אלה, ואמר כי "הלחץ התקציבי הקיים לא משאיר לממשלה תקציב משמעותי לביצוע רפורמות. האסטרטגיה שגיבשנו במכון ממליצה להקצות תקציב מיוחד המיועד לרפורמות, כשהמרכזיות שבהן יתמקדו בהעלאת הפריון וצמצום העוני".

לדבריו, "מרבית המדינות המפותחות, בהן שוודיה, אוסטריה, שווייץ ודנמרק, מנהלות מדיניות רפורמות מסודרת גם בשוק העבודה והפריון. בתחומי ההכשרה המקצועית למשל, הן מתקדמות ממדינת ישראל בעשרות שנים".

תיאום בין כלל 
תוכניות המתאר

בתחום הדיור, כותבי התוכנית מזהירים כי המדיניות שנוקט שר האוצר, משה כחלון - להגדיל את מיסוי המקרקעין על משקיעים ולשווק קרקעות במחירים מופחתים במסגרת מבצעי מחיר למשתכן - לא תוריד את מחירי הדיור, ואולי תתרום לעליות מחירים. עליית מחירי הדיור, טוענים מחברי התוכנית, נובעת ממגבלות על היצע הקרקעות המיועדות לבנייה זמינה, ולפיכך צעדים בתחום המיסוי ושיווק הקרקעות, שלא יטפלו בבעיות שורשיות של התחום, ולא יגדילו את ההיצע, לא ישנו את הדברים.

צוות מחברי התוכנית איבחן כמה כשלים בשוק הדירות בישראל, ובהם ירידה תלולה של המחירים ככל שמתרחקים מתל אביב. פערי המחירים הם עדות לנגישות הקשה לאזור המרכז ולבעיות נגישות אף בתוך המרכז. "כדי למנוע את גודש הכבישים, המאריך את זמן הנסיעה למרכז, כל רפורמה שמטרתה הגדלת היצע הדירות למגורים סביב המרכז צריכה להיות מלווה בתכנון תשתיות להסעת המונים בהיקף המותאם לגידולו של ההיצע", נכתב בתוכנית. "בדרך זו תגדל האפקטיביות של הורדת המחירים".

על פי אנשי מכון אהרן, ההגירה המתמשכת למרכז בארץ גרמה להידלדלות הפריפריה, ונוצרה תלות בין מחירי הדירות בתל אביב למחירי הדירות בפריפריה. לפיכך, הגדלת היצע הדירות במרכז אמורה להביא לירידת מחירים גם בפריפריה.

התוכנית מאבחנת בעיות גם במבנה ההוצאות וההכנסות של הרשויות המקומיות, שצריכות כיום להשתמש בארנונה שהן מקבלות מעסקים כדי לממן שירותים למשקי בית - ולכן מעדיפות הוספת שטחי תעסוקה על פני שטחי מגורים. לשם כך מוצע להעניק תקציב ממשלתי לרשויות המקומיות, שיעודד אותן להוסיף שטחי דיור מבלי לפגוע בשירותים לתושבים או להיקלע לגירעונות.

נקודה נוספת נוגעת לרשות מקרקעי ישראל. לדעת מחברי המסמך, אין הצדקה כלכלית שהבעלות הכלכלית והיזמות לפיתוח עירוני תופקד בידי הרשות, ולכן היא צריכה להעביר קרקעות לא מתוכננות לרשויות מקומיות וליזמים שיפתחו אותן. מהצד השני, יוצמד לקרקעות האלה מס רכוש, שידרבן את פיתוחן המהיר.

עוד מציעה התוכנית לתאם בין כל תוכניות המתאר המקומיות והארציות, ולהוסיף קרקעות המיועדות למגורים, תוך שמירה על עקרונות תכנון ועל שטחים ירוקים; לעודד התחדשות עירונית, באמצעות הקמת יחידה מרכזית שתייעל את הביורוקרטיה; לתעש את הבנייה למגורים, כדי לקצר את משך הבנייה; ולקדם אורבניזציה של יישובים ערביים, לרבות בנייה רוויה והקמה של מוקדי תעסוקה ותשתיות.

חלק מהנושאים נמצא בטיפול על ידי הצוות שמינה כחלון לטיפול במשבר הדיור. נושא התכנון הוא מהמטרות המרכזיות של ראש מינהל תכנון, בינת שוורץ, אם כי טיפולה בנושא מעורר ביקורת רבה; גם כחלון מצא שיש בעיות קשות במונופול שיווק הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל, אך הוא מטפל בו בצורה שונה מהמלצות הצוות; וצוות לבדיקת בעיות הדיור במגזר הערבי הגיש באחרונה שורת המלצות לטיפול בבעיות, שתואמות במידה רבה את עקרונות התוכנית של מכון אהרן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker