דו"ח חדש של ה-OECD: ישראל עושה לשילוב ערבים בשוק העבודה - אבל זה לא מספיק

הקמת מרכזי ההכוונה למגזר הערבי הם צעד מבורך אך יש ללוותו בלא מעט צעדים משלימים כדי לשלב ערבים בשוק העבודה, כך קובע דו"ח מיוחד של ה- OECD שבדק מה עושה המדינה כדי לשלב ערבים בשוק העבודה ■ המסקנה: הדברים נעשים, אך צריך לעשות הרבה יותר

טלי חרותי-סובר

בעוד מדינות רבות באזור ה-OECD סובלות מאחוזי אבטלה גבוהים, ישראל שרדה בהצלחה יחסית את המשבר הכלכלי האחרון עם השפעה אפסית על שיעורי האבטלה. כך קובע דו"ח חדש של ארגון ה-OECD שהוכן במסגרת שיתוף פעולה עם לשכת הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, והוצג אמש (ב').

למרות הבשורה הטובה, מדגיש הדו"ח כי שתי קבוצות מוחלשות זקוקות לטיפול יסודי יותר - ערבים וחרדים. הדו"ח בדק מה נעשה עבור המגזר הערבי, בקרבו שיעור התעסוקה עומד על 52% בלבד (66% בכללי) ו-50% מערביי ישראל נמצאים מתחת לקו העוני.

סטודנטית מהמגזר הערביצילום: דרימסטיים

כיום פועלים ברחבי המדינה 7 הכווני תעסוקה לאוכלוסייה הערבית בהשקעה של 210 מיליון שקל, ואלו מאפשרים הכוונה תעסוקתית, למידת כישורים ושיתופי פעולה עם ארגונים בחברה הערבית. ארגון ה-OECD מציין את חשיבותם המכרעת של הכווני התעסוקה, בעיקר ביכולתם לתת דגש לצרכים הייחודים לאוכלוסייה זו, אך מדגיש שיש צורך בחיבור טוב יותר לפעילות הכלכלית ברמה המקומית.

כדי שמרכזים אלו יצליחו, מדגיש הארגון, יש לחברם לתחבורה המקומית ולמעונות יום לילדים, שהם עדיין חסמים קריטיים בשילוב ערבים ובעיקר נשים ערביות בשוק התעסוקה. הארגון קורא לפתח יותר מרכזים כאלו ולהפוך אותם למרכזי יזמות, וליצור שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים הפועלים בקרב האוכלוסייה הערבית. טיפוח השכלה גבוהה יאפשר גם כן כניסה מוגברת של נשים לשוק התעסוקה, במיוחד באוכלוסייה הערבית בה רק 28% מהנשים עובדות.

לפי הדו"ח, כישורים הם כלי עיקרי לשילוב בשוק התעסוקה ולא רק במציאת עבודה אלא במציאת עבודה איכותית. בישראל, רמת הכישורים של האוכלוסייה הערבית עדיין נמוכה לעומת האוכלוסייה היהודית. לשם סגירת הפערים, מדגיש ארגון ה-OECD את החשיבות של תכניות להכשרה מקצועית, הדרכות במקום העבודה והתמחויות, בעיקר בקרב אוכלוסייה זו. לפי נתוני ה-OECD רק 4% מקבלים התמחות בעסקים בזמן הלימודים שלהם.

לשם כך מדגיש הארגון שעל מרכזים אלו לעסוק יותר בכישורים ובעיקר בכישורים בסיסיים כיוון שעובד ללא יכולות אלו, לא יוכל להחזיק משרה לאורך זמן. הדו"ח ממליץ על העלאה כללית ברמת הכישורים בקרב האוכלוסייה הערבית ועל כישורי השפה בפרט.

כדי שפרויקט זה יצליח, הארגון שם דגש על שיתוף פעולה עם המגזר העסקי שאמור לספק הדרכות במקום העבודה. גם מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה חייבות להיות מחוברות לצרכי שוק העבודה ולתת לאוכלוסייה הערבית הכוונה תעסוקתית ומידע על דרישות השוק.

להמשך פעילות, הדו"ח מציע מספר פעולות מרכזיות ובהן פיתוח מערכת בקרה והערכה ברמה המקומית לשם הסרת חסמים. הארגון מציין שפעולות רבות נוצרות אך ממדי הבקרה חלשים מדי מכדי להבין מה עובד ומה לא. עוד ממליץ הארגון להמשיך לעודד יזמות בקרב אוכלוסייה הערבית. ארגון ה-OECD מציין לטובה את ההשקעה הממשלתית בעידוד יזמות ומדגיש את חממת ההיי-טק בנצרת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker