מקורביזם, הוצאות משונות ושכר 
מנופח בקרן שנחטפה מידי המדינה - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מקורביזם, הוצאות משונות ושכר 
מנופח בקרן שנחטפה מידי המדינה

משכורת של 228 אלף שקל ליו"רית על חצי משרה, מאות אלפי שקלים לעובדים המקורבים להסתדרות ולתעשיינים - מה קורה בקרן מעגלים, שהוקמה כדי לדאוג להסבה מקצועית למבוגרים?

90תגובות

2 ביוני 2011 נחשב יום חגיגי עבור פועלי ישראל העייפים. ביום זה הכריזו משרד האוצר והכלכלה (אז תמ"ת), אחרי שבע שנים של דיונים, על הקמת קרן חדשה לטיפול בבעלי המקצועות השוחקים. הסידור היה כזה: המדינה תיתן לא פחות מ–600 מיליון שקל בעשר שנים עבור קרן שתדאג להסבה מקצועית למבוגרים שכבר אינם יכולים לעבוד בבניין או בחקלאות, וזקוקים לקריירה שנייה נוחה יותר וחשובה לא פחות. במקביל למסלול ההסבה המקצועית, הקרן תסייע למי שלא יצליח להשתלב שוב בשוק העבודה ויבקש לפרוש מוקדם.

ההחלטה על הקמת הקרן התקבלה בין המדינה, ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות כבר ב–2004, בעקבות ההחלטה על העלאת גיל הפרישה. אלא שזו התמסמסה עם השנים, ורק בעיצומו של המאבק נגד העלאת גיל הפרישה לנשים ב–2011 נזכרה הממשלה לקדם אותה.

ב-2014, שלוש שנים לאחר שהוכרז על הקמת הקרן, זו קירטעה ולא סיפקה את הסחורה — וגם כיום רבים תוהים מה הקשר בין פעילותה לבין המושג "הסבה מקצועית". דבר אחד כן ברור: המדינה, שהיא כאמור הגוף המממן הבלעדי שלה, אינה מנהלת את הקרן, שנהפכה לטריטוריה המוחלטת של ההסתדרות והתעשיינים.

עובד ניקיון בקניון - אילוסטרציה
דניאל בר און

כך, על דו"חות הקרן לא חותמת המדינה, אלא אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, או זאב חושינסקי ראש אגף הכספים בהסתדרות, ואמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים. מתחילת דרכה של הקרן מונתה לה יו"רית, שלא עובדת בהתנדבות, אלא ב–50% שכר. שמה הוא יפה ויגודסקי, שמקורבת הן 
להסתדרות והן לתעשיינים. ויגודסקי, לשעבר מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, היא דירקטורית ותיקה ברשת עמל השייכת להסתדרות, ובחברת החשמל. לקרן יש גם מנכ"ל במשרה מלאה, שנכנס ממש לא מזמן לתפקיד: זאב שרוני, שעד לא מזמן שימש דובר התאחדות התעשיינים.

מדוע נדרשים לקרן יו"ר ומנכ"ל בשכר? "הקרן החליטה למנות מנכ"ל ובנוסף יו"ר ב–50% משרה על פי סמכותה, ובאישור רשם העמותות כפי שמחייב החוק", אומרת דוברת הקרן. ניתן היה להניח שגוף ציבורי כה גדול יקיים הליך בחירה תקין הכולל ועדת איתור, למשל. על אף השאלה הישירה שנשלחה לקרן בנושא - עדיין לא קיבלנו מענה ברור כיצד נבחרו השניים ומדוע דווקא הם. "הקרן נמצאת בבעלות משותפת של המעסיקים וההסתדרות, והם שממנים ומממנים את בעלי התפקידים בעמותה", נמסר. או במלים אחרות - הם אלה שמחליטים מי ינהל.

כמה משתכרים שני האנשים העומדים בראש הקרן? על פי דו"ח של הקרן מ–2013, באותה שנה השתכר המנכ"ל 401 אלף שקל ברוטו. היו"רית השתכרה 228 אלף שקל בעבור 50% משרה ב–2013.

הקרן לא רק קרובה ללבם של בעליה. היא גם יושבת פיזית במשרדי התאחדות התעשיינים שבבית התעשיינים ברחוב המרד בתל אביב, ולא בחינם. ב–2012–2013 שילמה הקרן מראש עבור שמונה השנים, עד 2020, קרוב ל–400 אלף שקל דמי שכירות. "שכר הדירה שעמד בבסיס עסקת השכירות לשמונה שנים אושר על ידי מוסדותיה המורשים של העמותה והעסקה אושרה כדין", מודיעה דוברת הקרן. "מדובר בדמי שכירות נמוכים לאין שיעור מהמקובל בשוק, בשל ההסכם ארוך הטווח".

אלירן רובין

למי משווקת הקרן במיליוני שקלים?

עד כאן מדובר היה בצפרדעים שניתן לבלוע, אם רק היה מתברר כי בעוד שהכסף הציבורי זורם, הקרן מוכיחה ביצועים עבור שוק העבודה. אלא שלפי הנתונים, אף שבמשך שלוש שנים הקרן כמעט שלא פעלה, הוצאותיה הגיעו למיליונים.

ב–2012, בשנה השנייה בלבד לפעילות הקרן, הוצאות הקרן בסעיף הנהלה וכלליות היו 967 אלף שקל. לעומת זאת, הוצאותיה על קורסים לבעלי מקצועות שוחקים הסתכמו ב–667.7 אלף שקל בלבד. כלומר, משכורות המנהלים והוצאות ההנהלה היו גבוהות ב–45% מפעילות הליבה שלשמה הוקמה הקרן.

באותה שנה הסתכם תקציב השיווק בקצת יותר ממיליון שקל. תקציב זה הוא תעלומה בפני עצמה - בהתחשב בגורמים שעומדים מאחורי הקרן, לא ברור למי בדיוק צריך לשווק אותה במיליון שקל, ומדוע אין די בכמה הודעות פנימיות מהתאחדות התעשיינים או מן ההסתדרות, ששולטות בכל החברות הגדולות.

2013 לא היתה הרבה יותר טובה. באותה שנה הסתכמו ההוצאות על קורסי ההסבה שעוד ידובר בהם ב–6.8 מיליון שקל. דמי הקיום - המסלול שאמור לעזור לפורשי הפנסיה המוקדמת - הגיע לסכום "האסטרונומי" 21,780 שקל. הוצאות השיווק, לעומת זאת, טיפסו לקרוב לכ–1.7 מיליון שקל (בין היתר, גם TheMarker ערך עמה כנס) והוצאות ההנהלה גם הן עלו בכ–50% ל–1.57 מיליון שקל - 25% מסכום העבודה שנעשתה. שוב נשאלת השאלה מי בדיוק נחשף לשיווק שמקיימת הקרן בסכומים כה גבוהים. גם שכר המנהלים עלה באותה שנה, והמנכ"ל והיו"רית השתכרו 592 אלף שקל. בדו"ח של 2014 שכרם עולה שוב - ל–629 אלף שקל.

השנה האחרונה, 2014, היתה לכאורה שנה טובה לקרן - שהוציאה 47 מיליון שקל על קורסים, מתוך תקציב של 60 מיליון בכל שנה. ומבדיקת מסלול דמי הקיום עולה תמיהה: במשך כל 2014 הוציאה הקרן במסלול זה 8,000 שקל. הוצאות השיווק נשארו גבוהות והסתכמו ב–1.4 מיליון שקל, וההוצאות בסעיף ההנהלה וכלליות כבר טיפסו ל–2 מיליון שקל.

אנגלית בסיסית זו הסבה מקצועית?

ייתכן כי ניתן היה להעלים עין מהמקורביזם, מהוצאות השיווק משונות, מתפקיד היו"ר בשכר, או מהאטיות המתמיהה שבה קמה הקרן, לו היתה מוכיחה הישגים משמעותיים. הניסיון להבין כיצד נבדקת האפקטיביות של הקרן העלה חרס. לא ברור אם נקבע מנגנון כלשהו המבהיר הצלחה או כישלון של פעילותה.

אורלי דיין

את דו"חות הפעילות של הקרן לא ניתן היה לקבל ממנה, אלא ממשרד הכלכלה. אנשיה אף התעקשו שלא להיפגש לראיון ושלחו את תשובותיהם בכתב בלבד.

הדו"חות מעלים לא מעט שאלות. ראשית, מסתבר שאותם קורסי הסבה מיועדים אך ורק למפעלים, ועדיף לגדולים שביניהם, בעוד שאנשים מהקהל הרחב לא נהנים מהם. בכל דו"חות הפעילות נרשם מי המעסיק, ובהם שמות מוכרים שיפורטו בהמשך.

"הקרן, שחיה על כספי משלם המסים, נהפכה לספק הצ'ופרים של התעשיינים לעובדיהם", אומר גורם המכיר את התנהלותה. "במקום לייצר תהליך אמיתי של הסבה מקצועית, הכוללת לימודים, העצמה והשמה במקצוע החדש, הם פשוט שולחים לקורסים - ועוד לאלה שבשוליים. כל בעל מפעל שרוצה לתת צ'ופר לעובדיו כבר למד שאין סיבה שיוציא כסף מכיסו - הוא פונה לקרן. המדינה, שאמורה לסייע לאנשים להחליף מקצוע, מממנת אינסוף קורסים שבינם לבין הסבה אין דבר", הוסיף.

כך, למשל, הקרן מממנת קורס יישומי מחשב בעמל ל–13 עובדי ישרוטל באילת. האם מישהו עוקב אחרי ההסבה המקצועית הזאת, או שישרוטל פשוט זכתה בעובדים שקיבלו קורס אקסל על חשבון המדינה? גם חברת האוטובוסים דן זכתה לצ'פר את עובדיה, ושלחה חמישה אנשים לקורס מכונאות 
רכב. מכונאות רכב היא עבודה פיזית, ולא ברור מדוע תחום זה נחשב הסבה. אם חברת דן היתה רוצה שעובדיה יהיו מיומנים יותר - מדוע זה מגיע על חשבון המדינה?

חברה נוספת שנהנית משירותיה של הקרן היא חברת אגד, שנראה כי קורסי מנעולנים הם החביבים עליה ביותר - וקבוצות שונות המונות 16 אנשים נשלחות לקורסים האלה. רשימת החברות וארגונים נוספים ששולחים את עובדיהם לקורסים בקרן לא מסתכמת באלה: חברת פי.סי.בי טכנולוגיות שלחה 
15 מעובדיה ללימודי אנגלית בסיסית; עיריית קרית גת קיבלה מימון לקורס לממונה על בטיחות באירועים המוניים; משטרת ישראל וקופת חולים מאוחדת שולחות בכירים לקורס מנהלי תפעול; עובדי חברת פז נהנים קורסי טבחות; וארגון ויצו שולח את עובדיו ללימודי קונדיטוריה.

כעת נשאלת השאלה האם בעל מקצוע שוחק בן 55, שהיה בנאי, חקלאי או עבד בכל עבודה פיזית קשה אחרת, ייכנס לאחר קורס אחד שעבר למטבח כטבח, והאם יש הבדל בין העבודה "החדשה" שהוא קיבל במסגרת הקורסים שמציעה הקרן לבין עבודה שממנה הגיע. בנוסף, נשאלת השאלה האם יש הבדל מבחינתה של הקרן בין העבודה הפיזית הזאת, לזו שממנה הגיע.

באותה מידה, כנראה שנשות ויצו לא ייהפכו בגיל 60 לבעלות קונדיטוריה, אבל אם זה אכן קורה - מי עוקב אחר האפקטיביות של הקורסים האלה? מי יודע שאותם צ'ופרים שמקבלים בעלי המפעלים אכן משמשים הסבה מקצועית?

על שאלות אלה ענתה הקרן כי כמחצית מן העובדים עוברים הסבה - אבל למספר הזה אין כל סימוכין. במשרד הכלכלה טוענים כי הם אמנם מפקחים על קורסים, אך לא כולם ניתנים במקומות המפוקחים על ידם, ובכל מקרה, הם אינם מפקחים על ליבת הקרן - ההסבה בפועל.

בנושא הפיקוח הקרן מאשרת כי לא כל הקורסים ניתנים על ידי מוסדות מוכרים. "ההסכם בין הקרן למדינה מכיל שתי אפשרויות: האחת, פעולה מול מוסדות הכשרה המוכרים על ידי משרד הכלכלה; השנייה, פעולה מול מוסדות הכשרה, שאינם מוכרים על ידי משרד הכלכלה", כותבת דוברת הקרן. "ככל שמדובר באפשרות השנייה, הרי שמוסדות אלה נבחנים על פי קריטריונים (בקשה להכרה כמוסד הכשרה; טח"ס), שהוכתבו לקרן על ידי ועד ההיגוי שלה המורכב מנציגי הממשלה והקרן גם יחד".

משה שי

"הקורסים מיועדים לגברים בלבד"

בנוסף לכל סימני השאלה האלה שעולים לאחר בדיקת פעילות הקרן, עו"ד טלי ניר, מנהלת קידום מדיניות ופעילות ציבוריות באגודה לזכויות האזרח, מתארת בעיה נוספת בפעילותה: "לאחר שהקרן הוקמה, כאמור באיחור גדול, פנינו יחד עם מרכז מהות (למידע הדרכה ותעסוקה לנשים; טח"ס) לקרן ושאלנו מי החליט מה הם הקריטריונים למקצוע שוחק, ולא קיבלנו תשובה. כשנבדקו הקריטריונים שעליהם הוחלט גילינו שהם בעצם מדירים נשים מהאפשרות לקבל סיוע, מכיוון שכולם מדברים על תנאי עבודה פיזיים, שבהם עומדים בעיקר גברים. פנינו למשרד הכלכלה ולקרן בתלונה, אבל הקריטריונים לא שונו".

ניר מציינת בעיות נוספות שעולות מעבודת הקרן: "העובדה ששיטת העבודה של הקרן תפורה למעסיקים גדולים משאירה לא מעט אנשים בחוץ, בוודאי אנשים פרטיים, ומדירה יותר נשים כי רובן עובדות בחברות קטנות. ואולם הבעיה הקשה מכולן היא שגם אם הקורסים שניתנו בשנה האחרונה משדרגים את יכולות העובד, לא ברור עד כמה הם נותנים אופק מקצועי ומאפשרים לו הסבה.

"בנוסף, לא ברור עד כמה הקורסים נעשים בהתאמה לצרכים של עולם העבודה העכשווי. באגודה לזכויות האזרח דורשים שקיפות מלאה לגבי הליכי קבלת החלטות בכל מוסדות הקרן, ונכונות לקיים דיון ציבורי פתוח לגבי המטרות, המדיניות והכלים של הקרן בהקשר של התבגרות כוח העבודה, כדי להבטיח את הזכות לקיום בכבוד ולאופק תעסוקתי לכל אותם מאות אלפי עובדים מבוגרים ושחוקים - אך לא מקבלים את הזכות לקיום ואופק תעסוקתי".

מקרן מעגלים נמסר: "הקרן הוקמה על ידי המעסיקים וההסתדרות הכללית כדי לאפשר לעובדים שמקצועם מוגדר כשוחק - על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי שני הגופים אלה והמדינה - להישאר במעגל העבודה, לפחות עד גיל הפרישה. זאת, על ידי התאמתם 
לצורכי המשק המשתנים. זהו מהלך כלכלי־חברתי מהמעלה הראשונה, שנועד לאפשר לאנשים בני 50 פלוס העוסקים במקצועות שוחקים להמשיך לעבוד, במקום להפוך לנטל על החברה והמדינה".

בקרן מוסיפים כי "פעילות הקרן מיטיבה גם עם המעסיקים, שזוכים לקבל עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה יותר ומשודרגים על פי הצרכים בארגון. אף שמדובר בקרן של המעסיקים וההסתדרות, היא מפוקחת באופן רציף וקפדני על ידי המדינה. ועדת ההיגוי, שבה יושבים נציגי הממשלה, מאשרת את תוכנית העבודה השנתית ואת כל אחד מהקורסים - כולל תוכנית הלימודים, היקף הקורס, עלויות - וכן את גופי ההכשרה.

"הקרן אמנם פועלת רק כשנתיים וחצי, אך הצליחה להכשיר עד כה יותר מ–13 אלף עובדים מכל ענפי המשק, ולשתף פעולה עם יותר מ–1,000 מעסיקים שמעידים על שביעות רצון גבוהה בקרב העובדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#