האיגודים לוחצים על ההסתדרות: תוספת שכר של 7% במגזר הציבורי - לא מספיקה

ראשי האיגודים המקצועיים הפועלים בהסתדרות דורשים תוספת שכר בשיעור דו־ספרתי - כאשר העלות של כל אחוז נוסף לשכר במגזר הציבורי היא כמיליארד שקל בשנה ■ כמה איגודים, בהם העובדים הסוציאליים, הרוקחים וטכנאי הרנטגן, דורשים העלאה גבוהה מזו שתתקבל בהסכם

חיים ביאור

המשא ומתן בין ההסתדרות למשרד האוצר על הסכם מסגרת לשכר עובדי המגזר הציבורי יתחדש הערב וייכנס לשלב המעשי. ראשי חלק מהאיגודים המקצועיים לוחצים על הנהגת ההסתדרות שלא להסתפק בתוספת שכר של 5%–7% במסגרת ההסכם שייחתם, אלא לדרוש שההסכם יבטיח העלאת שכר דו־ספרתית. העלות של כל אחוז תוספת שכר במגזר הציבורי היא כמיליארד שקל בשנה.

הפגישה, שתתקיים בבית ההסתדרות - בראשות יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, והממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר קובי אמסלם - היא המשך לדיון העקרונות שקיימו לפני כשבועיים ניסנקורן ושר האוצר, משה כחלון. פגישה שבה הושגה ביניהם ההבנה כי בצד העלאת השכר, יוסכם על צמצום משמעותי בהיקף העבודה הקבלנית במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובבתי החולים הממשלתיים.

במשרדי הממשלה ובמרכז השלטון המקומי אין נתונים מדויקים לגבי מספר עובדי הקבלן המועסקים במגזר הציבורי, ואולם ההערכה היא שמדובר באלפי עובדים המועסקים בקשת רחבה של תחומים - החל מעובדי ניקיון, שמירה ואבטחה המועסקים באמצעות חברות כוח אדם, ועד לעובדים סוציאליים ועובדים במערכת הבריאות והחינוך המועסקים באמצעות עמותות וגופים המכונים 
"קרנות מחקר".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורןצילום: יוסי זמיר

בהסתדרות מבקשים לנצל את העובדה שכחלון סבור כי יש להעביר מספר גדול ככל הניתן של עובדי קבלן למתכונת של העסקה ישירה - כדי להתחיל ולצמצם את התופעה, שבינתיים רק מתרחבת והולכת. לפיכך, חלק גדול מהדיונים בין ההסתדרות לאוצר יסובו על עניין זה, תוך ידיעה שהמיגור המוחלט של התופעה כמעט בלתי אפשרי ובכל מקרה הטיפול בה לא יסתיים בקרוב, אלא יימשך שנים רבות.

השכר נשחק ב-15%

בשלב ראשון יושם דגש על החלק הקל בתוכנית על ידי העברתם של עובדי קבלן, המועסקים במשרדי הממשלה או הרשויות המקומיות, להעסקה ישירה בתפקידים זהים בהם מועסקים העובדים הקבועים - כמו למשל מהנדסים, מתכנני ערים, כלכלנים ופקידים. הטיפול בעובדי קבלן המועסקים בניקיון או שמירה נחשב 
למסובך יותר.

בנוסף לעובדי קבלן, ההסתדרות תחתור להפסקת המגמה של גידול מתמיד במספר העובדים במגזר הציבורי המועסקים באמצעות חוזים אישיים, שאינם מיוצגים על ידה - שהוא מעל 8,000 ושכרם גבוה ב–20%–30% לעומת שכרם של העובדים המועסקים במסגרת 
ההסכם הקיבוצי.

משה כחלוןצילום: דודו בכר

בנוגע לחלק השני של ההסכם שייחתם, הנוגע לשכר, בהסתדרות נערכה בדיקה המראה כי מ–2003 נשחק שכרם הממוצע של עובדי המגזר הציבורי בישראל בשיעור של 15% לעומת שכרם הממוצע של העובדים במדינות ה–OECD. "הצורך להעלות ריאלית את שכר העובדים מתחדד גם לנוכח הנתונים על הפיריון הנמוך של העובדים בישראל לעומת עמיתיהם במדינות אלה", אמרו אתמול גורמים בהסתדרות.

כמה איגודים מקצועיים הפועלים בהסתדרות, ושראשיהם ישתתפו הערב בפגישה עם אמסלם, דורשים כי יוחרגו מהסכם השכר. משמעות דרישתם היא כי בנוסף לתוספת השכר הכללית, שתושג בסופו של במשא ומתן בין ההסתדרות לאוצר, איגודים אלה ינהלו משא ומתן במטרה לסכם על העלאה נוספת בשכר העובדים שהם מייצגים. שלושה איגודים במערכת הבריאות, המייצגים עובדים ששכרם הממוצע נמוך יחסית למקובל במגזר הציבורי, כבר החליטו לדרוש "החרגה" להסכם המתהווה: עובדי המעבדות (מיקרוביולוגים וביוכימאים), טכנאי הרנטגן 
וכן הרוקחים.

גם איגוד העובדים הסוציאליים, בראשות צפרא דוויק, אף שאינו מדבר רשמית על "החרגה" - ידרוש תוספת שכר גדולה יותר מזו שעליה יוחלט בהסכם המסגרת. זאת לנוכח אכזבתו של הארגון מהסכם השכר שנחתם עמו ב–2011.

עובדים אלה מעודדים מהצהרתו של שר הרווחה, חיים כץ, לפיה הוא יתמוך ב"העלאה משמעותית" של שכרם וגם יפעל לצמצום ההעסקה הקבלנית של עובדים סוציאליים, המגיעה כיום ל–40% מכלל העובדים הסוציאליים. האיגוד דורש להלאים את כל השירותים המופרטים במערכת הרווחה, כגון בתחום חסות הנוער, נפגעי נפש סיעוד ומשפחות אומנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker