הקהילה האתיופית בישראל: 50% מהנשים מועסקות בניקיון

מצבם הכלכלי של יוצאי אתיופיה השתפר עם השנים, אך עדיין רחוק מאוד ממצבם של הישראלים הוותיקים - כך לפי מחקר של מרכז טאוב ■ המחקר מצא פערים גדולים בתעסוקה ובשכר בין ילידי ישראל וכאלה שגדלו והתחנכו בה לבין מי שעלו לישראל בגיל מבוגר

ההכנסה ברוטו במשקי בית של יוצאי אתיופיה נמוכה 
בכ–35% מההכנסה הממוצעת בכלל האוכלוסייה הישראלית — כך עולה ממחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, אשר מבוסס על פילוח נתוני הלמ"ס ל–2011.

לפי המחקר, משקי בית של יוצאי אתיופיה הכניסו בממוצע 11,453 שקל בחודש (ברוטו), בהשוואה להכנסה חודשית של 11,711 שקל בממוצע לכלל משקי הבית בישראל. פער זה נובע, ככל הנראה, מפערים ברמת ההשכלה והתעסוקה שמאפיינים גם את בני הקהילה האתיופית שנולדו והתחנכו בארץ. את המחקר ערכו חוקרי מרכז טאוב הדס פוקס וגלעד ברנד. השניים בדקו את מאפייני התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה ב–1998–2011.

הפגנת הקהילה האתיופית בירושלים, בשבוע שעברצילום: אוליבייה פיטוסי

ממצאי הסקר מגלים כי שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופי בגילי העבודה העיקריים (25–54) עלה באופן ניכר וב–2009–2011 התייצב על כ–72% — שיעור מעט נמוך יותר משיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה אתיופית (כ–79%). עלייה זו מאפיינת גברים ונשים כאחד, אולם בקרב הנשים היא משמעותית במיוחד: ב–1998–2000 היה שיעור המועסקות מקרב יוצאות אתיופיה 35%, וב–2009–2011 הוא זינק ל–65%.

השיפור מתבטא גם בהיקפי המשרות. בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה בשיעור המועסקים במשרות חלקיות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי, במקביל לעלייה בשיעור התעסוקה — כלומר, חל גידול הן בשיעורי התעסוקה והן בהיקפי המשרה (ממשרה חלקית למשרה מלאה).

מנגד, מתברר כי בקרב בני 30–35 רק כ–9% מהאוכלוסייה האתיופית שעלתה לישראל בגיל מבוגר מועסקים במשלח יד ברמת מיומנות גבוהה ובמשרות ניהול, לעומת 39% ביתר האוכלוסייה היהודית. מאפייני התעסוקה של יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל טובים יותר בהשוואה לאלה שעלו בגיל מבוגר, אך הם אינם מתקרבים למספר המועסקים המיומנים באוכלוסייה היהודית (40%). כ–60% מהם מועסקים עדיין במשרות במיומנות נמוכה או כעובדים בלתי מקצועיים, לעומת 41% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית.

שיעור גבוה יחסית של יוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל 13 ויותר עובדים בניקיון ומטבח — 50% מהנשים ו–17% מהגברים. שיעור המועסקים במשרות ניקיון בקרב אלה שהתחנכו בישראל דומה לכלל האוכלוסייה (3.9%).

כדי לבחון אם קיימת אפליה המקשה על השתלבות הישראלים ממוצא אתיופי בשוק העבודה, בחנו החוקרים את מאפייני התעסוקה בקרב בעלי השכלה אקדמית בלבד. הם מצאו כי בקבוצה זו יוצאי אתיופיה אינם נבדלים באופן מהותי מיתר האוכלוסייה, למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי. רק 3% מהאקדמאים ממוצא אתיופי הועסקו ב–2008 בתפקידי ניהול בחברות, משרדים ממשלתיים ומוסדות, לעומת 9% מהאקדמאים היהודים שאינם ממוצא אתיופי.

למרות השתלבותם של יוצאי אתיופיה בשוק העבודה, הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים. פערים אלה נובעים כנראה מהתמקדות בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית, כמו מקצועות הרווחה וההוראה. ממצא זה מרמז על נגישות נמוכה לתחומי לימוד ותעסוקה יוקרתיים המובילים לשכר גבוה.

בעוד ששיעור האקדמאים ממוצא אתיופי שעלו אחרי גיל 12 הוא נמוך במיוחד (5.7%)שיעור האקדמאים בקרב הצעירים שעלו לארץ לפני גיל 12 מסתכם ב–19.7%. זהו גידול מרשים, אך נמוך משיעור האקדמאים בשאר האוכלוסייה היהודית — 40.3%.

לדברי נחום בלס ממכון טאוב, שלא היה שותף למחקר, השיפור בשיעור הזכאות לבגרות ושיעור האקדמאים בקרב העדה האתיופית נובע בעיקר מהשקעה בקידומם על ידי המדינה ועל ידי עמותות שונות."לטעמי, מכיוון שכל האנשים שווים באופן בסיסי, ההסבר העיקרי לכך נובע מההשקעה הכספית בקידומם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker