האם בקרוב יעלה שכרם של 700 אלף עובדים במשק - ובכמה?

באיחור של שנה: ההסתדרות והאוצר יפתחו במו"מ להעלאת השכר במגזר הציבורי ■ ההסתדרות דורשת - העלאה של 5%-7% ■ עלות של כל 1% תוספת שכר היא כמיליארד שקל בשנה

חיים ביאור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

באיחור של חודשים רבים, משרד האוצר וההסתדרות עומדים לפתוח ביום רביעי במשא ומתן לחתימה על הסכם שכר קיבוצי חדש עבור כ–700 אלף עובדי המגזר הציבורי. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, יציג בפגישתו השבוע עם שר האוצר, משה כחלון, את דרישות השכר של ההסתדרות, שעיקרן העלאה של 5%–7% בשכר העובדים. עלות של כל 1% תוספת שכר היא כמיליארד שקל בשנה.

הסכם השכר הקודם לעובדי המגזר הציבורי, שנחתם ב–2010 בין שר האוצר דאז יובל שטייניץ ויו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני, היה בתוקף עד 1 בינואר 2015. ההסכם כלל תוספת שכר בשיעור של 6.25%, ששולמו בפרישה לשנים אחדות, כשהמנה האחרונה של התוספת, בשיעור 1%, שהיתה אמורה להיות משולמת לעובדים ביולי 2013, נדחתה לאחר שההסתדרות נענתה ללחצו של שר האוצר דאז שטייניץ בעניין זה, והיא שולמה לבסוף רק ב–1 בינואר 2015.

עם זאת, לפי החוק אין משמעות מעשית לפקיעת תוקפו של הסכם שכר קיבוצי וכל סעיפיו ממשיכים להיות בתוקף כל עוד לא נחתם הסכם חדש במקומו. ההסכם החדש יחול על העובדים במשרדי הממשלה, רשויות מקומיות, מועצות אזוריות, מועצות דתיות, יחידות סמך (כמו ביטוח לאומי ושירות התעסוקה), קק"ל, הסוכנות היהודית, מינהלות האוניברסיטאות ועובדי ההסתדרות עצמה.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורןצילום: יוסי זמיר

ההסתדרות והאוצר עמדו להתחיל במשא ומתן על הסכם שכר חדש כבר במחצית 2014, ואולם שורה של סיבות גרמו לדחיית הדיונים בין הצדדים, בהן חילופי הגברי בהסתדרות, שבמסגרתם נכנס ניסנקורן לתפקיד היו"ר, מבצע צוק איתן שפגע במשק, הקדמת הבחירות וההמתנה למינויו של שר אוצר חדש. בנוסף, ניסנקורן העניק עדיפות להשגת הסכם עם המעסיקים להעלאת שכר המינימום במשק בכמה פעימות, בפרישה לשלוש שנים, ובמשך כארבעה חודשים הוא גם היה טרוד במשבר ביחסי העבודה בשניים מהמפעלים הגדולים של חברת כימיקלים לישראל (כיל).

עובדי הקבלן שוב על הפרק במשא ומתן

במקביל למגעים על השכר, ההסתדרות והאוצר ידונו גם בסוגיה בוערת לא פחות מבחינת ההסתדרות: תופעת ההעסקה של אלפי עובדי קבלן במשרדי הממשלה. בתחום זה מחזיקים כחלון וניסנקורן בעמדה דומה, שלפיה יש להפסיק את התופעה ולעבור למתכונת העסקה ישירה, אם כי במהלך הדרגתי ולא חד־פעמי. בשלב ראשון יושם דגש על העברה להעסקה ישירה עובדי קבלן המועסקים בתפקידים זהים או דומים לאלה שמועסקים העובדים הקבועים, למשל מהנדסים, מתכנני ערים, פקידים או כלכלנים. לעומת זאת, העברתם של עובדי ניקיון, שומרים ומאבטחים, המועסקים כיום באמצעות קבלני כוח אדם, למתכונת של העסקה ישירה, נחשבת לבלתי ריאלית.

בנוסף לעובדי הקבלן, ההסתדרות מודאגת מריבוי העובדים המועסקים במשרדי הממשלה באמצעות חוזים אישיים, מה שהופך את ההסתדרות לארגון שאינו רשאי לייצג עובדים אלה ונוטל ממנה את הכוח לנהל מאבקים. מדובר ביותר מ–8,000 עובדים שמעדיפים להיות מועסקים מחוץ להסכם הקיבוצי, מכיוון שהחוזים האישיים מבטיחים להם שכר גבוה יותר ב–20%–30%. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) רוב העובדים הם בחוזים אישיים, ויותר ממחצית מהעובדים במשרד האוצר הם במעמד זה.

שר האוצר משה כחלוןצילום: גיל כהן מגן

עובדי החוזים האישיים במשרדי הממשלה הם ברובם אקדמאים, למשל, משפטנים בשירות המדינה, כלכלנים, סטטיסטיקאים, מהנדסים ורואי חשבון, וכיום אין כמעט יחידה ממשלתית שהם אינם מועסקים בה. ב–2011 נעשה ניסיון לאגד עובדים אלה במסגרת ארגון בשם אחדות, אך בית הדין הארצי לעבודה קבע שזהו אינו ארגון יציג. באחרונה חבר אחדות להסתדרות העובדים הלאומית, יריבתה של ההסתדרות הכללית, במעמד של גוף אוטונומי.

העובדים הסוציאליים, שנותרו מאוכזבים מהסכם השכר שההסתדרות חתמה עבורם ב–2011, מתכוונים לדרוש במשא ומתן הקרוב תוספת ייחודית, ששיעורה יהיה גדול יותר מהתוספת שתיקבע לכלל קבוצות העובדים במגזר הציבורי. בנוסף לבעיית השכר, מקצוע העבודה הסוציאלית מתאפיין בחלקו בעבודה קבלנית נרחבת (באמצעות עמותות) ובהעסקה של חצי או שליש משרה, במקום משרה מלאה, מצב שאיגוד העובדים הסוציאליים יחתור לתקן.

אתמול נערכה התייעצות בהסתדרות לקראת פתיחת המשא ומתן על הסכם השכר, בהשתתפות ניסנקורן; יו"ר הסתדרות המעו"ף (פקידים), ארנון בר דוד; יו"ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי; יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker