כולם מרוויחים מהעסקת עיוורים

עיוורון הוא מגבלה פיזית, אולם הוא אינו פוגע ביכולת של עובד להצליח במגוון רחב של תחומים

עודד בשן

בישראל יש כ–24 אלף אנשים בעלי תעודת עיוור, כ–8,000 מהם נמצאים בגיל העבודה וכשירים לתעסוקה. העסקת עובדים עם לקות ראייה מחייבת כמה התאמות פשוטות בתהליך המיון ובסביבת העבודה, אולם התועלת שבכוח עבודה מגוון עולה תמיד על העלות, כפי שיוכלו להעיד שורה ארוכה של חברות ישראליות המעסיקות בהצלחה עובדים מאוכלוסייה זו.

עיוורון הוא מגבלה פיזית, אולם הוא אינו פוגע ביכולת של עובד להצליח במגוון רחב של תחומים. אלה יכולים להיות אקדמאים מתחומי מדעי החברה, כמו עובדים סוציאליים ומשאבי אנוש, בעלי מקצועות חופשיים, כמו עורכי דין, מתכנתים או כלכלנים, ועד לנציגי שירות לקוחות ואנשי מכירות.

מעסיקים שמעוניינים בקליטת עובדים בעלי לקות ראייה יזכו לסיוע צמוד לכל אורך הדרך. מדינת ישראל מעודדת תעסוקת אנשים עם עיוורון באמצעות השירות לעיוור והאגף לשיקום תעסוקתי, הביטוח הלאומי והמטה לשילוב במשרד הכלכלה, ביחד עם ארגוני מגזר שלישי הפועלים בתחום. לכך יש להוסיף את השכלולים הטכנולוגיים של השנים האחרונות, המאפשרים לאנשים עם עיוורון להצטיין בתחומים שלא היו נגישים עבורם בעבר. התוצאות ניכרות בשטח - ביותר מ–70% מהמקרים שבהם נקלט עובד עיוור או בעל לקות ראייה, נרשמה שביעות רצון הדדית, מצד העובד ומצד המעסיק.

הפגנת עיוורים מול משרד האוצר בירושלים
הפגנת עיוורים מול משרד האוצר בירושלים, ארכיוןצילום: אמיל סלמן

קליטה מוצלחת של בעלי לקות ראייה מתחילה בתהליך המיון. על המעסיק להימנע ממתן משימות התלויות בקשר עין או בראייה. מומלץ, למשל, להחליף משימות קבוצתיות בראיון אישי או במשימה יחידנית. לרוב, המועמד יידע להסביר מה נדרש לו כדי להתמודד עם משימות קריאה או כתיבה - בין אם מדובר בהדפסה בפונט גדול או בעבודה עם תוכנת קורא מסך או ברייל.

לאחר קבלת העובד, יידרשו כמה התאמות פשוטות במקום העבודה. לעתים מדובר בהתאמת המשמרות לזמני התחבורה הציבורית שבה משתמש העיוור, ולפעמים מדובר בארגון חלל העבודה - שמירת המעברים פנויים ממכשולים, הצבת שילוט ברור ומודגש או ארגון פינה לכלב נחייה. גם כאן, יעמדו לרשות המעסיק צוותים של המכונים לשיקום ראייה, שילוו את התהליך ויציעו פתרונות.

אנשי המקצוע גם יסייעו בהתאמת עמדת העבודה וישאילו ציוד עד לקבלת המימון ממשרד הכלכלה - מעיצוב התאורה ועד להתקנת תוכנות וחומרה שמיועדות להנגיש את מערכות המחשב לאדם עם לקות הראייה. יש אפילו צוותי תמיכה טלפוניים, המתמחים בסיוע טכני לאנשים עם לקות ראייה שעומדים לרשות המעסיקים.

אולי הדבר החשוב ביותר הנדרש מהמעביד הוא תשומת לב. כשעוברים למשרד או לבניין חדש, כדאי לקחת את העובד לקוי הראייה לסיור במקום, ולשמוע ממנו אם צפויים לו קשיים מיוחדים בסביבה החדשה. התקשורת הבין־אישית מול עובד עם עיוורון היא רגילה לחלוטין, אבל כדאי להתרגל לומר את שמכם לפני התחלת השיחה, כי האדם אינו תמיד מזהה את מי שעומד מולו רק על פי קולו. יוצאים ליום עיון או אירוע מחוץ למשרד? הביאו בחשבון את צורכי העובד העיוור, ממש כמו שיש להתחשב במי שגר במקום מרוחק, או בהורה יחיד שצריך למצוא סידור לילדים.

מעסיקים רבים יגלו שעצם תהליך ההשמה של עובדים עם מוגבלות תורם לתחושת הלכידות במקום העבודה, לפתיחות בין העובדים ולגאוות היחידה. כוח אדם מגוון בארגון מעודד יצירתיות ואף מקדם מטרות עסקיות, כמו הגדלת מאגר הלקוחות וחשיבה מחוץ לקופסה. יותר מכל, כדאי לזכור שלכל בעלי המוגבלויות זכות להזדמנות הוגנת בחברה, ובמיוחד בשוק התעסוקה. העסקת אנשים עם עיוורון היא לא רק הזדמנות לזכות בעובדים איכותיים וכישרוניים, אלא הזדמנות לקחת חלק משמעותי בבניית חברה שוויונית, הוגנת וצודקת יותר.

הכותב הוא מנכ"ל מגדל אור, מרכז לאימון תפקודי ושילוב תעסוקתי לאנשים עם עיוורון, המופעל על ידי עמותת יעדים לצפון, מיסודה של קרן רש"י

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker