נתונים על מכרזים? לא יודעים, לא מוצאים: התשובות המבלבלות של נציבות שירות המדינה

הבלגן המאפיין את שיטת המכרזים ניכר גם ברישום הנתונים של הנציבות - קשה מאוד לקבל מידע שיסביר מי עובד איפה, ולמה התחלופה בשירות המדינה נמוכה כל כך ■ הנציבות: "אין נתונים בגלל חוסר במערכות ממוחשבות"

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

קשה לסמוך בעיניים עצומות על הנתונים המספריים שמספקת נציבות שירות המדינה. נראה כי האנדרלמוסיה המאפיינת את שיטת המכרזים מאפיינת גם את מסדי הנתונים של הנציבות.

דוגמא טובה לכך אפשר היה לקבל בחודש ינואר האחרון. העיתונאית מירב ארלוזורוב פירסמה כי מחקר של עמותת מעש שלפיו תחלופת עובדי המדינה בישראל הינה כ-1.5% מדי שנה, לעומת 10-20% במדינות מפותחות בולטות. נציבות שירות המדינה טענה כי מדובר בנתון שגוי וכי שיעורי התחלופה של העובדים במגזר הציבורי בישראל גבוהים יותר, וקרובים יחסית לאלה של מדינות כמו בריטניה או שוודיה - 9.6% בישראל לעומת 10% בשתי המדינות האחרות.

אלא שאז התברר כי במעש לקחו את הנתונים מדו"ח רשמי של נציבות שירות המדינה. כאשר ארלוזורוב ביקשה לכך תגובה מהנציבות, הודו בפניה כי אינם יודעים מנין נלקחו כמה אנשים פורשים מהממשלה מדי שנה - מאחר שאין אף מסד נתונים שמרכז את הנתונים האלו.

משה דיין
נציב שירות המדינה משה דייןצילום: תומר אפלבאום

באחרונה התברר לנו שלא מדובר במעידה חד פעמית. זה התחיל כאשר ביקשנו מנציבות שירות המדינה להעביר לנו את מספר המכרזים המתפרסם מדי שנה אשר במשרה לאיוש כבר מועסק עובד, וכן את מספר המכרזים בהם נבחר בסופו של דבר אותו עובד שהועסק במשרה בעת המכרז. כעבור כמה ימים התבשרנו כי לנציבות אין את הנתונים האלו.

תהינו כיצד הדבר ייתכן, וביקשנו לקבל שוב את הנתונים. הפעם נמסר לנו על ידי הנציבות כי ברשותם יש רק נתונים לגבי ששת החודשים האחרונים, ולפיהם בששת החודשים האחרונים היו 820 מכרזים שבהם הופיעה הערה כי במשרה מועסק עובד, ומתוכם רק ב-164 מכרזים נבחר העובד שהועסק קודם לכן במשרה (כממלא מקום זמני). כלומר, זהו המצב בכ-20% מהמכרזים ולפי הנציבות, שיעור נמוך זה מוכיח כי הבעיה לא חמורה ורחבת היקף כפי שחושבים.

אבל הנתונים לא היו חסרים רק מבחינה השוואתית (בהיעדר נתונים משנים קודמות) - גם לא צוין בהם מה קרה בכלל 820 המכרזים שהתקיימו בחצי השנה האחרונה: האם הם נסגרו או שעודם מתנהלים - דבר שיכול היה להזניק את שיעור המכרזים שבהם נבחר עובד שכבר מועסק במשרה. בכירים המכירים את נציבות שירות המדינה מקרוב גם תהו אודות שיעורים נמוכים אלה המופיעים בנתונים שנמסרו מהנציבות.

לכן פנינו שוב לנציבות שירות המדינה וביקשנו לקבל את הנתונים. הפעם מסרה הנציבות בתגובה כי "אין באפשרותנו להעביר את הנתונים הנ"ל בשל קושי בהפקתם מהמערכות הממוחשבות. ב-15% מכלל המכרזים מצוין כי מועסק עובד. ואולם העובדה שבמכרזים שבהם צוין "במשרה מועסק עובד" - לפחות 80 אחוז מעובדים אלה לא נבחרו בסופו של הליך, מדברת בעד עצמה (ירידה משמעותית לעומת שנים קודמות). חשוב להבהיר כי  כאשר מצוין "במשרה מועסק עובד" -  לא תמיד הכוונה לממלא מקום אלא גם לעובד שנבחר במכרז אחר ולפי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) מקומו נשמר לחצי שנה, או  לחילופין עובד שאמור לפרוש וטרם פרש והמשרה מפורסמת לקראת פרישתו. אנחנו חוזרים ומזכירים כי היום משרדים רבים "כועסים" על כך שמ"מ לא עובר את הליכי המיון ולא מתקבל למשרה. הדבר נובע שוב מסטריליות ומקצועיות ההליך!".

אלא שגם תגובה הזו לא מתיישבת עם המציאות. על פי גרסתה הנוכחית של הנציבות, אותם 820 מכרזים ב-6 החודשים האחרונים היוו 15% מכלל המכרזים - כלומר, בסך הכל היו כ-5,500 מכרזים במחצית שנה זו. זהו מספר המכרזים שהיה ב-2014 כולה. האמנם חל זינוק כה חד במספר המכרזים בתוך זמן כה קצר?

פנינו שוב לנציבות שירות המדינה ונענינו הפעם כי: "מבירור עם גבי (גבריאלה אשכנזי, מנהלת אגף בחינות ומכרזים) אכן מתברר כי הייתה טעות והמספר אינו 15%. הנתון של מספר המכרזים (820) מתייחס רק למחצית השנייה של 2014". לפי הנציבות, "מכיוון שמערכת מרכב"ה לא מספקת לנו נתונים לגבי המחצית הראשונה של שנת 2014, לא ניתן לבצע חישוב ולערוך השוואה. לפיכך, על מנת למנוע בלבול , מוצע לא להשתמש כלל בחישוב האחוז במספר המכרזים ולציין רק את עניין 20% העובדים (שנבחרו במכרז לאחר שכבר עבדו בתפקיד, ש"ש)".

קושי נוסף שנתקלנו בו היה כשביקשנו מהנציבות להעביר אלינו את הנתונים על מספר העררים שהוגשו על תוצאות שלבים במכרזים, בהשוואה לפי שנים - משום שמצאנו את הנתון משנה שעברה בדו"חות שפרסמה הנציבות ב-2014, אך לא את הנתונים משנים קודמות. גם הפעם מסרה הנציבות שאין ברשותה את הנתונים, או במילותיה: "הנתונים על מספר העררים לא פורסמו קודם לכן, בגלל חוסר במערכות ממוחשבות". 

בכך מצטרפת הנציבות לשורה ארוכה של מוסדות ציבור שבהם קיים מתאם גבוה בין חוסר הסדר בנתונים לבין התנהלות בעייתית, רשלנית או לא יעילה. יכול להיות, כמובן, שהקשר הזה מקרי בלבד. אך ייתכן גם שלאותם מוסדות - ולאנשים המנהלים אותם - נוח יותר שהנתונים לא זמינים, לא שקופים ולא מאורגנים. שכן בצורה זו קשה הרבה יותר למדוד את יעילותם. 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker