"המתמודדים על תפקיד במגזר הציבורי הם אנשים תמימים. ניצבים בהצגה. הכל מכור"

בנציבות מתגאים ברפורמה מקיפה בגיוס עובדים ובכך שהמבחנים עברו למכוני מיון אבל בכירים בשירות המדינה אומרים: "המכרזים תפורים"

שרון שפורר

בינואר 2012, למשך כמה ימים, סערו רבים בישראל לאחר שגילו כי תוכנית הריאליטי "מאסטר שף" ניצלה מתמודדים באודישנים והשתמשה בהם כניצבים. כך למשל, בישרה אחת הכותרות: "זעם נגד 'מאסטר שף': נפלנו קורבן לתרמית מתוזמנת". בהמשך נכתב: "התקשרו אלינו וזימנו אותנו לאודישן שני, שבו הסתובבנו 12 שעות ללא מטרה, הלכנו הלוך חזור, נופפנו בידיים וצעקנו 'מאסטר שף', נזכר מתמודד אחר, ורמז כי ההפקה בוחרת את הנבחרת של התוכנית מראש. הבחורה העיוורת שישבה לידי סיפרה לי שהשופטים כבר היו אצלה בבית".

רחוק מהמצלמות ומכותרות העיתונים, משחקים אלפים רבים בישראל את תפקיד הניצבים במכרזים לתפקידים בשירות המדינה. הם נבחנים, מגישים טפסים, עוברים מיונים ומחכים לתשובות - והכל לשווא.

בשבוע שעבר הבאנו דוגמאות למתמודדים שנתקלו בחומות בצורות כשניסו להיכנס לשירות המדינה, וזעמו על כך. בשבוע מאז פרסום הכתבה ל–TheMarker התקבל מבול פניות ממועמדים מתוסכלים נוספים, וטענות דומות בפיהם: פעם על טרטורים וביטול מכרז ופעם על משחק מכור.

גבריאלה אשכנזי
גבריאלה אשכנזיצילום: אמיל סלמן

טבעי שמתמודד מאוכזב יכעס על ההתנהלות, אבל במקרה של המכרזים של נציבות שירות המדינה לא רק שמספר התלונות רב, אלא שלביקורת שותפים אנשים מתוך שירות המדינה: "בחלק גדול של המכרזים המתמודדים הם סטטיסטים בהצגה, ניצבים וזה הכל. שכן התוצאה כבר ידועה מראש - יודעים מי ייבחר לתפקיד", חורץ בכיר לשעבר בנציבות שירות המדינה. "הציבור איבד אמון בתהליכי המיון, מה שגורם לכך שרבים נמנעים מלהתמודד במשחק, בגלל היותו מכור. מי שמגיע אלה אנשים תמימים או אופטימיים במיוחד. היו גם מקרים שישבתי במכרזים שנראו תפורים, והיה ברור שמועמד מטעם עומד להיבחר, והוועדה הפכה את הקערה על פיה, אבל אלה היו מקרים נדירים בלבד".

"התהליך לא הרמטי"

גבריאלה (גבי) אשכנזי, מנהלת אגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה, מכירה את הטענות, ומדגישה מולן את הרפורמה שביצעו בשנים האחרונות. "בנינו רפורמה במערכת הגיוס והמיון למדינה בכמה שלבים", היא אומרת. "מבחני המיון יצאו מידי שירות המדינה ועברו למכוני המיון. עסקנו בבניית מערכת ממוחשבת המאפשרת למועמדים להגיש מועמדויות. המערכת החדשה מאפשרת לנציבות לשלוט ולפקח על הנעשה בקרב 90 משרדי ממשלה ו–5,500 מכרזים. וזה עובד כבר שנתיים וחצי. עם כל הצניעות, עשינו דבר שלא קיים בשום ארגון. יש למועמד חוות דעת אינטגרטיבית. הוא יודע בדיוק מה נכתב עליו. הוא מקבל ציון ומקבל קו חתך. הוא מקבל את זה במסגרת שירות שנציבות שירות המדינה נותנת לו. עכשיו אנחנו מטפלים בכמה מודלים ברפורמה, ובהן בגיוס אקטיבי".

מה זה גיוס אקטיבי?

"יש משרות עם היצף גדול. במשרות כאלה יש צורך לטפל בסינון המועמדים ובמאגרים. אנחנו מחכים עכשיו שאגף התקציבים ייתן לנו תקציב. אני מדברת על משרות שבהן יש 300 מועמדים ויותר. למשל, למשרה של מפקחי מס הכנסה היו 1,000 מועמדים. היצף לא נתפש. אותו הדבר עם עוזרים משפטיים, שבכל ארגון על כל משרה יש בממוצע 200–300 מתמודדים.

"במקרים האלה למדנו מה עושים בחו"ל, ואנחנו רוצים להקים מאגר מועמדים שיתעדכן בין פעם לפעמיים בשנה, ואנחנו נתחזק ונבצע את תהליכי המיון. אם משרד יבוא ויגיד שיש צורך בגיוס, נעביר לו, למשל, את שמונת המועמדים עם הציונים הגבוהים במאגר".

אז זה כמו נבחרת הדירקטורים שיזם יאיר לפיד, שבה דירקטורים בחברות הממשלתיות נבחרים מתוך מאגר קיים?

"כן, בדיוק. בנוסף, נעשה סינון טרומי. למשל, אם יהיו 3,000 מועמדים, אני לא רוצה לשלוח את כולם למיונים, כי יש לי אחריות כלפי קופת המדינה - אז אני אקח פרמטר מדיד ואסנן אותם. אקח את אלה שקיבלו ציון גבוה ואשלח אותם למיונים ואעביר לוועדת בוחנים. כשהמאגר יתחיל להתרוקן אקרא לעוד 1,000 איש למיונים.

"עם זאת, יש משרות עם מחסור במועמדים. למשל, אין לנו מספיק מהנדסים או במקצועות פרה־רפואיים, ולכן שם הטיפול צריך להיות שונה. צריך מנגנונים לגיוס אקטיבי. אז מיפינו משרות שאנחנו יודעים שהן קשות לאיוש, ועלינו למשל עם דף פייסבוק חדש שבו אנחנו מפרסמים את המשרות. נעשה גם פרסום בלינקדאין ורוצים גם אולי לצאת באיזה מבצע עובד מגייס עובד. אבל כל זה כמנגנונים עם שוויון הזדמנויות, והכל תחת פיקוח של המחלקה המשפטית".

עם זאת, אפילו אשכנזי מודה: "את שואלת אותי על תפירת מכרזים, אז אני לא יכולה לומר שהנושא הזה סגור הרמטית". ואולם בעקבות הרפורמה, לדבריה, "תהליך המיון הפך להיות סטרילי מאוד. זה מונע, למשל, ממועמדים שהם ממלאי מקום להיבחר לתפקיד בגלל סיבות לא נקיות. וזה מונע ממועמדים לחזור על אותו מבחן מיון כמה פעמים".

בכל זאת, הגיעו אלינו הרבה תלונות של מועמדים על כפילויות במבחני המיון - כלומר שהם עשו את אותו מבחן המיון באותו המכון כמה פעמים.

"בשנה האחרונה אין דבר כזה. באחריות. אנחנו לא מאפשרים להיבחן יותר מפעם אחת בשנה על אותה מערכת בחינה. יכול להיות, עם זאת, שמועמד נשלח למבחן שנראה לו זהה, אבל זה לא ככה".

כמה אנשים שלחתם למכוני המיון בשנים האחרונות, וכמה מבחנים נערכו על ידי נציבות שירות המדינה?

"שלחנו למבחנים 46 אלף איש ב–2014. ב–2013 הליכי המיון בוצעו בנציבות שירות המדינה, ולא במכוני המיון, ואין אפשרות לשלוף את מספר המועמדים שעברו מיון. במצב החדש ניתן לשלוף נתונים - וזהו שיפור חשוב".

ראיתי פרסום שלפיו תקציב הנציבות לשלושת מכוני המיון שנבחרו ברפורמה הוא 10 מיליון שקל בשנה. האם זה נכון? מה המחיר של מבחן מיון?

"על פי הנחיית מינהל הרכש, לא ניתן למסור מידע".

אחת הטענות כלפי נציבות שירות המדינה היא הזמן הממושך שאורך מכרז, שלפעמים מגיע גם לשנה. ב–2010 משך הזמן הממוצע של מכרז היה 78 יום, ואילו כיום הוא 115 יום. איך אפשר להסביר את הזינוק החד הזה?

"הזמן הממוצע למחצית השנייה של 2014, אז החלה הרפורמה בגיוס ובמיון, היה 150 יום, וכיום הזמן הממוצע של מכרז פומבי הוא 115 יום. לפני 2014 הגיוס והמיון נעשו באופן שונה (ללא מכוני מיון). מדובר ברפורמה מקיפה ומקצועית, הבאה להתאים את תהליך האבחון למשרה המוצעת בשירות המדינה. יש לתת זמן להתייצבות המערכות, שעלו בכ–90 משרדים בבת אחת, ב–12 לשכות של מכוני מיון, וכוללות מספר גדל והולך של מועמדים ו–1,000 פניות ביום למרכז השירות. לפיכך, לא ניתן להשוות בין הליכי המיון לפני הרפורמה לבין ההליכים הקיימים, שמתקצרים מיום ליום".

למה כל מה שאת מדברת עליו קורה רק עכשיו?

"מרגע שנכנסתי לתפקיד לפני שש שנים וחצי יש לי רק עשייה. אני יודעת שיש מה לשפר, אבל הדברים נבנו נכון ובצורה מקצועית. הייתי צריכה לטפל במיון וגם להוביל רפורמה ללא השקעת משאבים כמו שיש היום ברפורמה הנוכחית".

אז כמה זמן ייקח כדי שתהליך הגיוס והמיון יהפוך לסטרילי, כמו שאת אוהבת לומר?

"הכל דורש פיתוח מערכות ממוחשבות, שזה לעתים עקב אכילס של הפרויקט הזה. כל התהליך נבנה, אבל אם אין יעילות בנושא המחשובי, את לא יכולה לצאת עם השלבים החדשים. אם אין לך בקרה, תיעוד וכו', אני מתארת לעצמי שזה ייקח את הזמן שלו".

"להוציא את המיון מהידיים של המדינה"

אם לא לגמרי מובן לכם עדיין כיצד הרפורמה של נציבות שירות המדינה מסייעת למגר את הבעיות בתהליכי המיון, אתם לא לבד. "יש לי ביקורת חריפה על משה דיין, נציב שירות המדינה", אומר הבכיר לשעבר. "דיין מתמקד בנושאים פחות חשובים ודחופים מבחינת סדרי העדיפויות. הוא היה צריך קודם כל להתעסק עם סוגית המכרזים. שם יש בעיה קשה מאוד, כי אין אמון בשיטה, ובמקום זאת הרפורמה עוסקת בדברים שוליים.

"אף שהרפורמה התחילה לפני שלוש שנים והרפורמה בגיוס התחילה לפני שנה, ידוע לי שיש כיום הרבה יותר תלונות מקודם", אומר הבכיר לשעבר. "אגב, כבר בתקופתי מבקר המדינה בדק את הנושא ומתח ביקורת חריפה על אופן התנהלות המכרזים בשירות המדינה והצביע על כך שב–90% מהמכרזים נבחרים עובדים שהיו משובצים בתפקיד שעליו התמודדו - כלומר המכרזים היו תפורים. למרות הביקורת החריפה הזאת הדברים לא טופלו עד היום". לגבי מספר התלונות, צודק הבכיר לשעבר. מספר ההשגות שהגיעו לנציבות שירות המדינה גדל ב–50% בין 2012 ל–2014 והגיע ל–145. זה לא נגמר בזה. ב–2014 קיבלה הנציבות 800 עררים בנוסף להשגות. ואולם לגבי נתון זה לא קיימת השוואה לשנים קודמות. בנציבות טוענים כי ערכו בדיקה ב–2013, ומצאו כי היו אז 420 השגות.

לטענת הנציבות, הגידול במספר ההשגות והעררים נובע מהעלייה הניכרת של פי ארבעה במספר האנשים שהגישו מועמדותם לשירות המדינה, ומהעובדה שהמערכת האינטרנטית שהקימו (צ'אט) מאפשרת הגשת תלונות בצורה מסודרת וקלה יותר.

עם זאת, יש נתון אחד שאין דרך לכמת, ולפיכך גם אין דרך לדעת מה היתה המגמה בשנים האחרונות. "יש עוד מדד חשוב שלעולם לא נראה - כמה מתמודדים או מועמדים פוטנציאליים לא הגישו מועמדות כי הם חושבים שהמכרזים תפורים", אומר הבכיר לשעבר. "הרפורמה לא שינתה את זה, והתעסקה עם דברים תפלים ולא חשובים".

מה הפתרון לדעתך?

"אני לא מסכים עם ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר, שאמר שצריך לבטל את כל שיטת המכרזים. לדעתי צריך להוציא את כל המיון מהידיים של המדינה - ניהול המכרזים צריך לצאת ממשרדי הממשלה והנציבות לגורם בלתי־תלוי ומקצועי, שיעשה את המיונים וההשמה באופן נקי מאינטרסים. כל עוד משרדי הממשלה ייקחו חלק משמעותי במכרזים, הם יהיו תפורים".

מה שאתה מציע לעשות זה בעצם להפריט את הגיוס והמיון לשירות המדינה. גם זה עלול ליצור אינספור בעיות ולהעביר כוח לידיים לא נכונות.

"אם המטרה היא להביא את העובד המתאים ביותר והאיכותי ביותר לשירות, אז צריך לדאוג שיעשה זאת גורם מקצועי ובלתי־תלוי. אפשר להכין מאגר של מועמדים לתפקידים, וכשנוצר צורך בעובד אז פונים לחברת השמה והיא שולחת כמה מועמדים לראיון מתוך המאגרים שלה".

למה שהמדינה לא תקים מאגרים כאלה?

"כי אין לה יכולת מקצועית לעשות זאת נכון. צריך אנשי מקצוע שיראיינו באופן בלתי־תלוי. לחברת המיון אין אינטרס שפלוני או אלמוני יגיע לתפקיד. מכון השמה יבחן אותו על בסיס פרמטרים מקצועיים שהנציבות תקבע. טווח הזמן של הגיוס יתקצר. זה אולי יהיה יקר יותר למדינה, אבל אם רוצים לבנות מערכת טובה - ככה זה צריך להתבצע".

עובדת במגזר הציבורי המכירה היטב את הנושא מחזקת את עמדת הבכיר: "צריך להקים מאגר מועמדים שאפשר יהיה לשלוף ממנו שמות בעת הצורך, ובמקביל לפרסם את כל המשרות הקבועות והזמניות באופן פומבי, כי אחת הבעיות הקשות היא המשרות הזמניות - יש צורך לאייש אותן בזריזות, ונציבות שירות המדינה לא מסוגלת לעשות זאת בזמן הדרוש לכך, חודש־חודשיים. התוצאה היא שממלאי המקום הזמניים הם הדלת האחורית להגיע לשירות המדינה. המשרות האלה לא מתפרסמות בשום מקום, הן פשוט עוברות מפה לאוזן. הן בעצם שמורות לקליקות מסוימות, ומאוישות בדרך של חבר מביא חבר, ורוב האנשים כלל לא שומעים עליהן".

"תופעת ממלאי המקום צריכה להיעלם לחלוטין", ממשיך הבכיר לשעבר. "אם עובד עוזב, אז יש לו סגן שיכול לבצע את התפקיד. אם יהיו מקומות שבהם חייבים ממלא מקום אז זה צריך להיות קצוב בזמן, לא יותר משלושה חודשים. היום יש ממלאי מקום במשך שנה ואפילו שלוש".

למה לדעתך לא מיישמים את הפתרונות האלה בנציבות?

"המכרזים מספקים כוח לפוליטיקאים, כוח לוועדים, כוח להסתדרות. כל עוד זה נמצא בידיים שלהם לא יהיה שינוי רציני. אני מציע צעדים שהם אולי יקרים יותר וידרשו תקציב גדול יותר, אבל זהו המודל הנכון".

בנציבות שירות המדינה הודפים את הטענות: "הרפורמה בגיוס ומיון אכן נועדה לטיפול שורש בליקויים בשיטת המכרזים. התוצאות עד כה מוכיחות כי המטרות מושגות, ושירות המדינה נהפך לאטרקטיבי לאוכלוסיית דור ה–Y, שבו יש ביקוש גבוה ביחס להיצע - 135 אלף מועמדויות בכ–2,200 מכרזים פומביים. טבעי שלא כולם נבחרים ויהיו מועמדים שלא יהיו מרוצים מתוצאות הליך הגיוס והמיון. יש משרות שבהן היקף גבוה מאוד של מועמדים (משרות זוטרות, עוזרים ראשיים, משפטנים, פרקליטים, צוערים למשרד החוץ ועוד). כדי להתמודד עם מספר כה גדול של מועמדים, אנו מתכוונים להקים מאגרי מועמדים, שיאפשרו הגשה מרוכזת לתפקידים עם ביקוש גבוה".

עמותת מעש לא מחכה למדינה: הקימה מאגרי מכרזים ומועמדים / שרון שפורר

רעיון מאגר המועמדים למשרות בשירות המדינה חוזר ועולה בשיחות עם בכירים בעבר ובהווה בשירות המדינה. כרגיל, כשיש ואקום בתפקוד של המדינה, מוצא כבר גוף פילנתרופי את הדרך למלא אותו. הפעם מדובר בעמותת מעש לחיזוק והתחדשות השירות הציבורי בישראל, שהוקמה על ידי קבוצה של צעירים שנמאס להם לשבת בצד. "גילינו ששיעור התחלופה של העובדים במערכת הציבורית הוא מהנמוכים בעולם, וזה כמובן אחד החסמים החשובים", אומרת מנכ"לית מעש, הילה כהן רפופורט, שהיא העובדת היחידה בשכר בעמותה.

העמותה, הממומנת על ידי גופים פילנתרופיים, ובהם יד הנדיב, קרן גנדיר וקרן מאיירהוף, הוקמה בעקבות המחאה החברתית של 2011, ולקחה על עצמה לחקור את התחום, לשמש כתובת לצעירים שרוצים להצטרף לשירות המדינה ולהציע למדינה פתרונות להסרת החסמים.

בכירים בשירות המדינה מציעים להקים מאגר של מועמדים, שיהיה מוכן לשעת הצורך ויישלח למשרדים הרלוונטיים, אבל מאגר המועמדים של מעש שונה. המאגר של העמותה נועד לגשר על פערי המידע, וגם לו יש תפקיד חשוב. במאגר של מעש רשומים כיום 4,300 מועמדים, ובמקביל הוכן מאגר של מכרזים מ–40 גופים, הכוללים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים נוספים שאינם מגייסים עובדים דרך נציבות שירות המדינה.

לדברי כהן רפופורט, "הנציבות אמנם מפרסמת מכרזים עבור משרדי ממשלה, אבל הם מהווים רק 13% מכלל ההון האנושי של השירות הציבורי. יש עוד 100 חברות ממשלתיות ויותר מ–200 רשויות מקומיות, וכל אחת מהן מגייסת בעצמה. כל גוף עובד באופן עצמאי ולא מפרסם בנציבות. הם לא כפופים לנציבות ופועלים לפי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). אז יש בעיית מידע, ואנחנו עוזרים לגשר עליה".

העמותה מתווכת בין המכרזים האלה למאגר המועמדים. "כך אנחנו מנגישים את המכרזים, כי בדרך כלל הציבור לא שומע בכלל על מכרזים רבים, למשל ברשויות המקומיות", אומרת כהן רפופורט. "מאגר כזה קיים במדינות אחרות שבהן שיעור ההתחדשות של העובדים גבוה. הרעיון פה הוא להפוך את הקערה על פיה — המדינה פונה למועמדים, ולא הפוך".

אז למה עמותה צריכה להפעיל את זה? למה המדינה לא עושה את זה?

"לפני שהעלינו את המאגר פנינו לנציבות ונתנו להם להשפיע. גם הצענו להם לעשות את זה. רצינו שהנציבות תיקח את זה על עצמה, אבל הם לא אימצו את הרעיון. למה? זו שאלה טובה. תשאלי אותם".

פנינו למנהלת אגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה, גבריאלה (גבי) אשכנזי, ושאלנו מדוע הנציבות אינה מפעילה בעצמה מאגר מועמדים. "אנחנו עושים אדפטציה לשירות המדינה על פי מקצועות שיש בהם היצף", השיבה אשכנזי. "אנחנו נפנה למועמדים שעברו מיונים קודמים, כדי שיהיו במאגר שלנו. אנחנו הולכים לבנות מערכת 'סוכן חכם', שאפשר יהיה להירשם אליה ולבקש עדכונים על כל המשרות הרלוונטיות. זה השלב הבא. כרגע זה ברמה של קונספציה, אבל זה יהיה. צירפנו את כהן רפופורט לצוות שדן בנושא במסגרת פרויקט עץ הדעת".

אלא שכהן רפופורט נשמעת אופטימית פחות לגבי השינוי: "הבעיה המרכזית היא שלא נוגעים בבעיה באופן ישיר. יש בעיות ביורוקרטיות כמו התארכות המכרזים. הרי לא יכול להיות שלוקח תשעה חודשים לגייס מנהל. אז ברור שינסו לעקוף את המכרז ויעשו הליכי סרק. לכן צריך לגעת בעניין עצמו - להפוך את הכל לזריז ונגיש ולהסיר ביורוקרטיות. אם לא יעשו זאת, ימשיכו ליצור פתרונות עקיפים, וזה לא יעזור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker