האזינו

האיש שגנב בניין ומתפנק ב-650 אלף ש' בשנה מתרברב: "קיבלתי החלטה של פושע, ישר לבית סוהר"

בהקלטות שהגיעו לידי TheMarker נחשף איך שמעון צמרת, מנכ"ל מכון אבני, השתלט על בניין המכון - שנוהל על ידי עמידר והיה מיועד לפעילות עולים חדשים

טלי חרותי-סובר

מנכ"ל מכון אבני, שמעון צמרת, מפנק את עצמו במשכורת עתק, 650 אלף שקל בשנה, בשעה ששכר המורים מקוצץ עד עפר ותלמידים לא נרשמים. מעדות מוקלטת שהגיעה 
ל–TheMarker עלה כי 20 שנות ניהולו החלו לאחר שהשתלט על בניין של עמידר, שהיה מיועד לפעילות של עולים חדשים. כיום משלם מכון אבני לעמידר 1,800 שקל בחודש עבור בניין שלם במרכז יפו.

לפני כמה חודשים תיאר צמרת סיפור תמוה במיוחד, הכולל את הדרך המדויקת שבה השתלט על בניין השייך 
לעמידר בתחילת שנות ה–90. הבניין, ברחוב אילת 8 ביפו, היה שייך לעמידר וייועד על ידי עיריית תל אביב להקמת קונסרבטוריון ללימודי נגינה ואופרה לעולים חדשים. אלא שצמרת העביר אותו בכחש לידי העמותה שהוא מנהל, תוך שהוא משלם עבורו, ורק לאחר זמן רב, סכומים מגוחכים.

את הסכום הראשוני קיבל צמרת, לעדותו, מנתן וולוך, בזמנו ראש מנהל חינוך בעיריית תל אביב, "לא ברור מאיפה". ניהול מכון אבני, הנחשב עמותה, נבדק בימים אלה בבדיקת עומק על ידי רשם העמותות, לאחר סדרת כתבות על ניהולו שהתפרסמו ב–TheMarker. בין היתר, בשעה שתנאי הסטונדטים והשכר הנמוך של המורים מקוצצים, שכרו של צמרת טיפס בשנים האחרונות, גם כשהעמותה היתה בגירעון.

בנוסף, מינה צמרת את חתנו למנהל האקדמי של המקום על אף שאין לו כל הכשרה או קרבה לתחומים שבהם עוסק בית הספר. החתן, ד"ר חן קרצ'ר, הנשוי לביתו, קיבל את המשכורת השנייה בגובהה במכון, יותר מדקאנים או מנהלי מחלקות מקצועיים, למשל.

מקורותיה הכספיים של העמותה, המממנת בעיקר את כיסו של צמרת, הם משרד הכלכלה וכן שכר הלימוד של 
הסטודנטים. המקום אינו מעניק תואר ראשון ויש להשלים אותו דרך האוניברסיטה הפתוחה, מה שלא מנע מצמרת לקחת משכורת גבוהה ממשכורתם של נשיאי מוסדות אקדמיים, כמו אוניברסיטאות.

"קיבלתי החלטה
 של פושע"

הבניין ברחוב אילת 8, תל אביב יפוצילום: גוגל סטריט וויו

וכך סיפר צמרת על הדרך בה השתלט על הבניין במילותיו שלו: "אם הייתי יזם פרטי, והייתי עושה את מה שעשיתי באבני - זה פלילי. הייתי נכנס לבית סוהר. אפילו את הבניין הזה (אילת 8; ט"ח) - גנבתי אותו, פשוט גנבתי אותו במובן הכי קלאסי של המלה. אבל אני סוג של רובין הוד כזה. לא בשבילי, לא לחשבון בנק שלי, זה למען המוסד הזה, שהוא גם כך וכך שלי. בסוף שילמנו עליו, על כל ה–600 מטר האלה, 100 אלף דולר ב–1991".

צמרת המשיך וסיפר כי "כשאני קיבלתי את אבני, הבניין שאנחנו יושבים בו באילת 6 כולו היה מפורק, הכל היה מתפורר. כבר סגרו את בית הספר, והזמינו אותי בתור כונס נכסים. בינתיים, הגיע המון ציוד ואי־אפשר היה להביא אותו הנה, אז העירייה אמרה -ניתן לכם איזה אולם ספורט בבית ספר בשכונת התקווה. אחרי מלחמת המפרץ ההתרגשות של הקהילה היהודית בעולם היתה כל כך גבוהה, שהיהודים נדלקו על התקווה והחליטו לתרום שם אולמות ספורט. פתאום אני מקבל מדוד זון, מנהל מחלקת הנכסים בעיריית תל אביב, דרישה לפנות את כל הציוד שלי תוך שלושה ימים".

צמרת הדגיש כי "כל החברים שלי הם בעמדות מפתח, אז אבי ברנר, מנהל עמידר, אומר לי - לך תראה את המקום. הוא נתן לי מפתח. הבעלים של עמידר הם חברים שלי. קיבלתי החלטה של פושע, על דעת עצמי, בלי שאף אחד ידע הזמנתי שתי משאיות ענקיות עם מנופים בשבע בערב. אספנו את כל החפצים מאולם הספורט ובאחת בלילה פתחתי פה, התחלתי להכניס הכל ופלשתי הנה. 
 אם הייתי יזם פרטי או מסעדן, על מהלך כזה - זה בית סוהר. בינתיים סגרתי פה את הדלת והכנסתי מלא חפצים לדלת, שאי אפשר יהיה לפתוח פה אפילו. אמרתי לכדורי, 'מי שידפוק בדלת, תפתח חריץ, תשאל מי זה ותגיד - המקום כבר שייך למכון אבני ותסגור'".

צמרת הוסיף: "קיבלתי טלפונים מצ׳יץ', ממנהל עמידר - אומרים לי שמעון מה עשית? שאל אותי אבי ברנר, ממתי אתה במשא ומתן? אמרתי לו מעכשיו, תן לי הצעת מחיר. של דבר שיכנעתי אותו, והוא אמר לי, תשמע, זה הולך לעלות 100 אלף דולר".

איך השיג צמרת 
את הכסף?

מסתבר שלקנוניה היה שותף נתן וולוך, באותו זמן ראש מינהל החינוך בעיריית תל אביב וכבר סגן ראש העיר, בשעה שראש העיר שלמה להט התנגד להשתלטות. "דיברתי עם נתן וולך, תשיג לי 100 אלף שקל, אני לא יודע מאיפה, תן לי לשלם להם, שיהיה לי ביד אסמכתא שאנחנו במשא ומתן", אמר צמרת.

אותו וולוך שסייע להשתלטות מונה לימים לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של אבני. וולוך הורשע באפריל 2010 בחתימה על מסמכים כוזבים של איש החניונים ראובן גרוס, ונידון ל–200 שעות עבודות שירות ולחמישה חודשי מאסר על תנאי. לאחר ערעור הוצמד לו גם קלון.

אחת מעדויות האופי שניתנו לוולך היתה זו של אביגדור קהלני, חבר ותיק של צמרת ולימים יו"ר ועדת הכספים של מכון אבני, ומי שחתם על כל החלטה כלכלית של צמרת, כולל על העלאת שכרו המופקע בשנת גרעון.

"הכוח שלי הוא שאני כאן למען בית הספר"

בסופו של דבר, עמידר - כמי שמנהלת את הבניין עבור מינהל מקרקרעי ישראל - קיבלה את הסכום הראשון, אך ככל הנראה לא ויתרה על הסכום הנותר. "התחילו לרדוף אחרי מעמידר, 'תחזיר את ה–200 אלף'", סיפר צמרת. "אמרתי בינתיים אין לי, אני חייב לכם את זה. וככה זה נמשך כמה שנים. בסוף הגענו להסדרה של 70 חודשים. אמרתי שאמנם חציתי את כל הגבולות המוסריים, ואפילו נגעתי בעבירות על החוק, אבל זה לא לטובתי האישית - הכוח שלי הוא שאני כאן למען מהבית ספר הזה. תמיד אומרים לי - אתה עם הגאונות שלך אם היית עושה את זה למען בני משפחתך, היית היום מיליונר".

ממכון אבני לא נמסרה תגובה.

נתן וולוך, היום מייצג את הגימלאים בעירייה, הגיב דרך דוברות העירייה, ואמר את הדברים הבאים: "הבניין נרכש בדמי מפתח כדת וכדין, לאחר משא ומתן עם מנכ״ל עמידר תל אביב דאז, ו–100 אלף שקל שולמו מתקציב מכון אבני וכך גם התשלומים הנוספים. מכון אבני שכן ברחוב אילת 6 כך שבאופן טבעי היה לרכוש את המבנה ברחוב אילת 8. ראש העירייה דאז, שלמה להט, לא היה מעורב, לכן לא הביע שום דעה.

"לגבי אביגדור קהלני, הייתי מספר 2 בסיעה שלו בעירייה ואנחנו עדיין ביחסי ידידות. אביגדור קהלני משמש כיו״ר ועדת הכספים של מכון אבני רק בשנתיים האחרונות, ולא היה לו שום קשר עם המכון בעת המשפט".

מחברת עמידר נמסר: "מדובר בנכס, אשר שייך למינהל מקרקעי ישראל, שהחליט להעביר לפני כ–24 שנה את המבנה מהסוכנות כדייר מוגן למכון אבני כדייר מוגן — החלטה שרק בסמכות המינהל לקבל ולכן אין עמידר הכתובת להסביר החלטה זו. לגבי הטענות לגבי חלקו של עובד עמידר לשעבר בהעברת הנכס מהסוכנות למכון אבני, מדובר בעובד שסיים את עבודתו לפני כ–22 שנה ואינו מוכר כלל לעובדים כיום.

"בנוסף, לגבי טענותיכם על 'הרדמות בשמירה', ב–2003 בחנו יועצים משפטיים, מטעם וביוזמת עמידר, את האפשרות להעלות את השכירות ממכון אבני, אשר כאמור מוגדר כדייר מוגן כחוק - אולם הנ"ל קבעו כי הדבר לא יעמוד במבחן החוק".

מרשם העמותות נמסר: "העמותה נמצאת בשלבים מתקדמים של ביקורת עומק מטעם רשם העמותות, בין היתר בעקבות טענות שהתקבלו במשרדנו. בהתאם למדיניות רשות התאגידים אין באפשרותנו למסור מידע במהלך הבדיקה, אלא בסיומה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker