בית הדין מחייב את המדינה לנהל מו"מ עם ההסתדרות לפני הרפורמה בבריאות הנפש

על פי הרפורמה שצפויה להתחיל ב–1 ביולי, שירותי בריאות הנפש בקהילה שניתנו עד כה על ידי המדינה - יועברו לקופות החולים ■ בהסתדרות חוששים שהמהלך יוביל לסגירת התחנות הקיימות לבריאות הנפש ולפיטורי פסיכולוגים ועובדים סוציאלים

חיים ביאור

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוציא אתמול צו עשה זמני למדינה, המורה לה להיכנס למשא ומתן עם הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח (מח"ר), ועם איגוד העובדים הסוציאלים - להבטחת זכויותיהם של העובדים. זאת, לנוכח הרפורמה בשירותי בריאות הנפש, שצפויה להיות מיושמת החל ב–1 ביולי. משמעות הרפורמה, שהממשלה החליטה עליה כבר לפני תשע שנים, היא שהטיפול הקהילתי בתחום בריאות הנפש בישראל יעבור ממשרד הבריאות 
לקופות החולים.

מרכז לבריאות הנפש של שירותי בריאות כלליתצילום: עזרא לוי

הסתדרות האקדמאים, בראשות יעל רון, ואיגוד העובדים הסוציאלים, בראשות צפרא דוויק, טענו בתביעה שהגישו נגד המדינה באפריל כי הרפורמה בעלת השלכות מרחיקות לכת על תנאי העסקתם של הפסיכולוגים - והעובדים הסוציאלים המועסקים על ידי המדינה. לטענתן, המדינה מתנערת מחובתה להעביר אליהן מידע נחוץ ולנהל איתן משא ומתן בעניין השלכות הרפורמה על תנאי העסקתם וביטחונם התעסוקתי, למרות שמדובר ברפורמה מבנית וארגונית רחבת היקף מבחינת אופי השירות הניתן לקהילה ולנזקקים לשירותי בריאות הנפש.

עו"ד יעל רון
עו"ד יעל רון. הודחה על חודו של קולצילום: ארז שני / סטודיו נ

רון ודוויק מפרטות בתביעה, באמצעות משרד עורכי הדין בנימין כהן, את השפעות הרפורמה הצפויה על הפסיכולוגים הקליניים והעובדים הסוציאלים: חשש לסגירת התחנות לבריאות הנפש הקיימות, או ל"ייבוש" שלהן - דבר שיביא לפיטורי הצוותים המקצועיים שלהן; חשש מפגיעה היקפית ומתמשכת בדור הבא של הפסיכולוגים הקליניים והעובדים הסוציאליים, שהחלק העיקרי של התמחותם נעשה בתחנות לבריאות הנפש; עומס עבודה נוסף שיוטל על המטפלים הקיימים, בנסיבות שבהן לא תהיה כניסה של עובדים חדשים שלא יהיו מתמחים; פגיעה ברמת הטיפול, בשל צמצום משמעותי במספר המגעים בכל טיפול - עם המעבר של השירות לקופות החולים; "שומר הסף" - אותו המטופל יפגוש ראשון - יהיה רופא המשפחה שאינו בעל הכשרה מקצועית בתחום בריאות הנפש, וכך המטופל יורחק מהגורם המקצועי הישיר; בשל שיקולים תקציביים של הקופות, קיים חשש כי במתן טיפול לאוכלוסיה הנזקקת יעסקו גם מי שאינם מוסמכים לכך, או שתינתן העדפה לטיפול תרופתי על פני טיפול פסיכו־סוציאלי; בקופות החולים גם לא יודעים לטפל במשימות שונות המבוצעות כיום בתחנות לבריאות הנפש, כגון הכנת תסקירים לבתי המשפט.

לטענת רון ודוויק, הפגישה הראשונה בין נציגי משרד הבריאות התפוצצה זמן קצר לאחר שהחלה, לנוכח עמדתה הנחרצת של המדינה שלא להיכנס עמם למשא ומתן.

צפרא דוויק, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליםצילום: דניאל בר און

פרקליטות המדינה טענה, באמצעות עו"ד גדי שילה, כי הרפורמה הוכנה באופן גלוי וקדמו לה ישיבות בוועדות העבודה והרווחה של הכנסת, בהשתתפות ארגונים שונים הנוגעים בדבר, לרבות הסתדרות האקדמאים ואיגוד העובדים הסוציאליים. עוד טענה המדינה, כי לרפורמה אין השפעה ישירה על מצבם של העובדים ולכן אין לעכב את ביצועה ב–1 ביולי, לאחר שהיא כבר תוקצבה בתקציב המדינה ובתקציב קופות החולים.

ואולם, השופט אורן שגב דחה את עמדת המדינה - שלפיה לא קיים חשש לפגיעה בעובדים ובביטחון התעסוקתי שלהם - והוציא צו עשה זמני המורה למדינה להיכנס להידברות עם שני הארגונים על תנאי העסקתם של הפסיכולוגים הקליניים והעובדים הסוציאלים, כמו גם בנוגע לעתידם של המתמחים בפסיכולוגיה קלינית בתחנות לבריאות הנפש, לאור הרפורמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker